מחברי המאמר מציינים כי רוב המקרים של חרדה דנטלית מקורם בילדות כתוצאה מחוויות דנטליות לא נעימות או טראומטיות. באם לא ננקטים אמצעים פעילים יזומים, עלול הילד לפתח פוביה דנטלית והימנעות מטיפולים שעלולים להימשך בבגרות. כ-10 עד 20 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים טיפולי שיניים הכרחיים בשל חרדות כאלו. בשנים האחרונות נרשמה עלייה במחקר ובעניין בניהול הכאב והסדציה בילדים. בארצות הברית, מתרחשים מדי שנה 100,000 עד 250,000 מקרים של טיפולי שיניים לילדים עם סדציה, כאשר רובם בילדים בגילאים מגיל 3 עד 5 שנים. ילדים נוטים לבעיות נשימה הקשורות לסדציה עמוקה (DS) והרדמה כללית (GA) בגלל שינויים באנטומיה ובפיזיולוגיה הקשורים לגיל, המתבטאים בדפוסים של תאונות בטיחות.
הסיבות לכך שילדים זקוקים לסדציה לשם טיפולים בפה כוללות את מידת המחלה הדנטלית וכמות הטיפול הדרושה, הגיל והיכולת המוגבלת של הילד לשתף פעולה, והכוונה להגן על הנפש המתפתחת של הילד. סדציה מהווה רצף נמשך וברמות סדציה עמוקות יותר, המטופלים עלולים להפסיק להגיב וייתכן שלא יוכלו לנשום בעצמם או לשמור על התפקוד הקרדיווסקולרי. כתוצאה מההבדלים באנטומיה של דרכי הנשימה, בפיזיולוגיה של הנשימה ובפיזיולוגיה של הלב, ילדים רגישים יותר ממבוגרים גם לדום לב.
מקרי מוות במרפאת השיניים הקשורים ל-DS ו-GA נובעים בדרך כלל מחוסר יכולת להחיות ילד שחווה אוורור לקוי, כגון חסימת דרכי נשימה עליונות, דום נשימה שנגרם כתוצאה מתרופה, וספאזם של הגרון. הופעתם של חומרי הרדמה מתקדמים ושיפורים בניהול הניתוחי מקלים על המעבר ממסגרות אשפוז בבית חולים למרפאות חוץ; עם זאת, מעט ידוע על הפרופילים של הבטיחות של טיפולים דנטליים בילדים באמצעות DS מחוץ לבתי חולים. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים והאקדמיה האמריקאית של רפואת השיניים לילדיםAAPD) ) פרסמו סדרה של הנחיות לניטור וטיפול בילדים במהלך ולאחר סדציה לצורך טיפול, כולל בחירת המקרה, הדרישות עבור האדם האחראי, המתקנים ושירותי החירום לגיבוי. הליכים דנטליים במתרפאים בנוכחות DS או GA מבוצעים יותר ויותר במרפאות השיניים, וכתוצאה מכך, יש להעריך את בטיחות ההרדמה במסגרות אלו. ילדים מייצגים את תת-קבוצת המתרפאים בסיכון הגבוה ביותר ועם סובלנות השגיאה הנמוכה ביותר עבור טיפולים הנתמכים ב-.DS
מטרה
מחקר זה נערך על מנת להעריך את הבטיחות של טיפול שיניים הנתמך על ידי DS באתר מרפאת חוץ ולקבוע את התדירות והסוג של תופעות הלוואיAEs) ) באמצעות סקירה מקיפה של נתונים קליניים מהתיקים הרפואיים האלקטרוניים EHR)).
החוקרים פיתחו תסריט אוטומטי לזיהוי תרשימים של מתרפאים ילדים שעברו פרוצדורות שיניים נתמכות על ידי DS משנת 2017 עד 2019 במרפאת שיניים. התרשימים הוערכו עבור נוכחות של תופעות לוואי הקשורות לסדציה (AEs). פאנל מומחים ביצע סקירה שנייה לשם אישור או הפרכה של ההקצאה וההקשר של תופעות הלוואי שנקבעו על ידי הסוקר הראשון. AEs סווגו באמצעות מערכת המעקב והדיווח על תוצאות של פרוצדורות של סדציה.
מתוך 175 מקרים של DS, זוהו 19 תופעות לוואי ב-15 מקרים (8.60 אחוזים). תוך שימוש במערכת הסיווג של פרוצדורות סדציה, נמצא כי שבעה (36.84 אחוזים) אירועים היו קשורים בקטגוריית דרכי האוורור והנשימה, תשעה (47.37 אחוזים) היו קשורים לאיכות הסדציה (כולל סחרחורת של מתרפא שנפל ליד דלפק הקבלה ונפצע בראשו), ושלושה (15.79 אחוזים) סווגו כאלרגיה.
מסקנות
לדעת המחברים, מחקר זה מצביע על כך שתופעות לוואי הקשורות לסדציה, בין אם קלות יחסית ובין אם בעלות השלכות פוטנציאליות גדולות, מתרחשות ב-1 מכל 12 מקרים של סדציה של מתרפאים ילדים, המבוצעים במרפאת חוץ דנטלית. מכיוון שרופאי השיניים מתמקדים יותר ויותר בשימוש בשירותי DS בבית החולים ובמסגרות חוץ, המתרפאים מצפים לרמות בטיחות דומות. עבודה זו מביאה ראיות על מנת להניע מאמצים ממוקדים לשיפור הבטיחות והאמינות של סדציה לילדים במרפאות חוץ.
Gandhi HA, Olson G, Lee H, et al. Assessing the safety of deep sedation in outpatient pediatric oral health care. J Am Dent Assoc 2023; doi: 10.1016/j.adaj.2023.07.019