תותבות על בלסת התחתונה הנתמכות בשתל בודד

המחברים מציינים כי תותבות בלסת התחתונה הנשענות על שתל בודד (SIMO) עשויות להוות טיפול שתלים יעיל, פשוט וזול יחסית לבעלי תותבות שלמות שלא היה להם ניסיון טוב עם תותבות לא יציבות בלסת התחתונה. תוצאות הטיפול נראות דומות לתוצאות עם תותבות סטנדרטיות על גבי שני שתלים במשך תקופות קצרות טווח, אך חסרים נתונים על התוצאות ארוכות הטווח.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת להעריך את התוצאות המדווחות על ידי מתרפאים, ההיבטים הקליניים והרנטגניים סביב השתלים, כמו גם שכיחות הסיבוכים של התותבות הנשענות על כתר בודד. השערת המחקר הייתה כי השימוש בשתל בודד לשמירה על תותבת על בלס התחתית תביא להצלחה ותוצאות חיוביות גם לאחר חמש שנים. החוקרים טיפלו ב-34 בני אדם מחוסרי שיניים לחלוטין באמצעות תותבות שלמות קונבנציונליות חדשות, ואחריהן תוך כשלושה חודשים בהחדרת שתל משושה חיצוני יחיד בקו האמצע של הלסת התחתונה. הם השתמשו בפרוטוקול העמסה מיידית, כאשר שיא מומנט ההחדרה עלה על 30 Ncm ומדד יציבות השתל (ISQ) עלה על 60. בחלק מהמקרים ההעמסה נדחתה למשך שלושה חודשים. מערכת חיבורים של טבעת או כדור שימשו להחזקת התותבות. בוצעו הערכות בתחילת המחקר (לפני החדרת השתל) ולאחר שלושה ושישה חודשים ושנה, שנתיים וחמש שנים. בנוסף למדידות הקליניות, התוצאות כללו את יציבות השתל, מצב הרקמות הרכות סביב השתל, רמת העצם השולית סביב השתל, שביעות רצון המתרפא מהתותבת ואיכות החיים הקשורה לבריאות הפה (OHRQoL), וכן צוינו אירועי תחזוקה קליניים. 30 משתתפים השלימו מעקב של חמש שנים. שיעור ההישרדות הכוללת של השתלים היה 88.9 אחוזים, בעוד ששיעור ההישרדות לאחר ההעמסה היה 95.2 אחוזים. יציבות השתל עלתה מהעמסת השתלים ועד למעקב של שנתיים, עם שיפורים משמעותיים בכל ההערכות מ-6 חודשים עד 5 שנים בהשוואה לערכי הבסיס. ISQ נשאר יציב בין הערכות המעקב של שנתיים וחמש שנים. אובדן משמעותי ומתקדם של העצם השולית התרחש מנקודת הבסיס ועד לכל הערכות המעקב האחרות, עם אובדן עצם ממוצע של 1.30 מ"מ שישה חודשים לאחר החדרת השתל, מצב שנשאר ללא שינוי עד למעקב לאחר שנתיים. שינוי לא משמעותי התרחש בין נקודות ההערכה של שנתיים לחמש שנים.

מדד הרובד הממוצע לא הראה שינויים משמעותיים מהבסיס למעקב של חמש שנים, ונותר מקובל מבחינה קלינית. דימום החניכיים הופחת משמעותית לאחר המעקב של שנתיים ובמעקב של חמש שנים בהשוואה לרמה שהייתה לאחר שלושה חודשים. המרחק הממוצע בין האבטמנט לשולי החניכיים הצטמצם משמעותית בין הערכות המעקב של שלושה חודשים לשנתיים, ולאחר מכן נשאר יציב במהלך ההערכה של חמש שנים. נצפתה ירידה ניכרת ב- OHRQoLלאחר מעקב של חודש אחד מעת הרטנציה של התותבת על השתל, עם תחזוקה ברמות נמוכות יותר לאחר מכן. רמות שביעות הרצון של המטופלים השתפרו באופן ניכר לאחר חודש ונשארו ברמות גבוהות יותר עד להערכה של שנתיים. ירידה משמעותית התרחשה בשביעות הרצון הכללית הממוצעת בעת המעקב של חמש שנים. למרות זאת, היו שיפורים משמעותיים ברמת שביעות הרצון הכללית ובכל שאר הפרמטרים, למעט יכולת הדיבור הנתפסת ושביעות הרצון מהאסתטיקה. התרחשו 44 שברי תותבות עם כמעט 48 אחוזים בשלוש השנים האחרונות. ממוצע של 2.7 החלפות מטריקס לכל משתתף ו-0.7 שברים למשתתף התרחשו במהלך שלוש השנים האחרונות של המחקר.

מסקנות

התותבות בלסת התחתונה הנשענות על שתל בודד היו קשורות לשינויים חיוביים בשביעות רצון המטופלים וב-OHRQoL במשך חמש שנים. יציבות השתל נשארה קבועה גם בין הערכות של שנתיים לחמש שנים, עם שינויים מקובלים בעצמות סביב השתל. הסיבוכים השכיחים ביותר היו הצורך בהחלפת המטריצות המשמרות ושבר של התותבת. בסך הכל, התותבות סיפקו אופציה יעילה לניהול מתרפאים עם לסת מחוסרת שיניים. נדרש ניטור שוטף וניהול של סיבוכים של התותבות על מנת לשמור על היתרונות לטווח ארוך.

Coutinho PC, Nogueira TE, Leles CR. Single-implant mandibular overdentures: Clinical, radiographic, and patient-reported outcomes after a 5-year follow-up. J Prosthet Dent 2022; 128: 949-955