מחברי המאמר מציינים כי שימוש בטבק הינו תורם משמעותי לתחלואה ותמותה הניתנים למניעה, וטבק אחראי כיום לכשישה מיליון מקרי מוות בשנה, כאשר מספר זה צפוי לגדול לשמונה מיליון עד שנת 2030. עישון טבק פוגע כמעט בכל איבר בגוף ואף מגביר את הסיכון לסיבוכים לאחר ניתוחים רפואיים. מחקרים בקרב מעשנים הראו, כי ריפוי לאחר ניתוח מתעכב וקיים סיכון מוגבר להתפתחות זיהומים לאחר הניתוח. ההסבר המוצע לכך הינו, שעישון טבק משפיע על אספקת החמצן לרקמות, אשר פוגע בתהליך הריפוי ומגביר את הסיכון לזיהומים. מצב זה מוביל להוצאות רפואיות מוגברות וסבל, לעומת חולים אשר אינם מעשנים. מחקרים מראים גם כי הפסקת עישון לפני הניתוח עשויה להוריד את הסיכון לסיבוכים האמורים. ייעוץ למתרפא, טיפול תחליפי לניקוטין או שילוב של שניהם, הם דוגמאות למשטרי הפסקה הנמצאים בשימוש לפני טיפול כירורגי. דוגמאות לייעוץ הם התערבות קצרה יותר והתערבות אינטנסיבית להפסקת עישון. לדברי מחברי המאמר, קיימות בספרות ראיות התומכות בהפסקת עישון לפני ניתוח והן נתמכות היטב. עם זאת, הראיות מועטות בנוגע להליכים כירורגיים בחלל הפה כגון, עקירות כירורגיות, ניתוחי דנטואלבאולרים, ניתוחי חניכיים, או השתלות שיניים אך מקובל להמליץ למתרפאים להפסיק לעשן לפני ניתוחי פה.
מטרה
הסקירה השיטתית הנוכחית נועדה לחקור באם קיימת בספרות ראיה כלשהי התומכת בהפסקת העישון לפני ניתוח, בהליכים כירורגיים בפה. בנוסף, כיצד צריכה הפסקת העישון להיות מתוכננת בצורה המתאימה ביותר, כולל משך זמן ההפסקה ומתי להתחיל אותה לפני הפרוצדורות הכירורגיות בפה של מעשנים.
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במאגרי הנתונים האלקטרוניים PubMed, Scopus, Web of Science ו-Cochrane על מנת לזהות מחקרים העוסקים בהשפעה של הפסקת עישון לפני ניתוח בהליכים כירורגיים של הפה. הפרסומים הכלולים היו נתונים לקריטריון הכללה מזוהה מראש. שישה בוחנים ביצעו את הערכת הזכאות והאיכות של המחקרים הרלוונטיים. הסיכון להטיה הוערך באמצעות ROBINS-I ו-RoB 2. הערכת הוודאות בוצעה באמצעות מערכת GRADE (דירוג של המלצות, הערכה, פיתוח והערכות), שהינה מסגרת שקופה לפיתוח והצגה של סיכומי ראיות.
תוצאות החיפוש הראשוני הביאו ל-2255 רשומות, ולאחר הסרה של 148 כפילויות, 16 מאמרים עמדו ברמת הרלוונטיות המקובלת. מאמרים אלו נקראו בטקסט מלא, מתוכם 12 מאמרים לא נכללו, עקב התערבות שונה, תוצאה, או עיצוב מחקר שונה מהמצוין בפרוטוקול הסקירה. מחקר אחד נותר עם סיכון בינוני להטיה ושלושה לא נכללו עקב סיכון גבוה להטיה. במחקר שנכלל בסקירה נבדקו גורמים הקשורים לציות המתרפא וכיצד ההיענות השפיעה על תוצאת הטיפול של שברים בלסת התחתונה ביחידת הפה והלסת בבית חולים באוסטרליה. הפסקת עישון הייתה אחד מגורמי הציות שנחקרו ולמעשנים ניתנה הוראה להימנע מעישון, כאשר הציות נרשם ככן או לא במהלך המעקב. רק 16 אחוזים מתוך 215 מתרפאים נענו לדרישה להפסיק לעשן וגורם זה לא היה קשור לתוצאות הטיפול.
מסקנות
לדברי החוקרים, בסקירה השיטתית הנוכחית לא ניתן היה לקבוע את ההשפעה של הפסקת עישון לפני פרוצדורות כירורגיות בפה על מעשנים. ממצא זה מעיד על חוסר ידע בהשפעות של הפסקת עישון, כמו גם חוסר ידע כיצד לעצב את הגמילה מעישון בצורה היעילה ביותר.
Olsson M, Nordendahl E, Klinge B, et al. Does smoking cessation affect postoperative healing following oral surgery among smokers?– A systematic review. BMC Oral Health 2024;doi.org/10.1186/s12903-024-03989-1