בחודש מרץ 2020, פרסם איגוד רופאי השיניים האמריקני המלצה כי מרפאות השיניים יימנעו ממתן שירותים שאינם בחירום, וכתוצאה מכך 198,000 רופאי שיניים סגרו את שעריהם בפני המתרפאים בארצות הברית בלבד, מצב שעורר דאגה הן בקרב רופאי השיניים והמתרפאים כאחד. זאת למרות ש-3.5 מיליארד בני אדם סובלים מעששת, מחלות חניכיים או סרטן הפה, הגורמים לפגיעה בתפקודים חיוניים, כגון דיבור ולעיסה (לפי המכון הלאומי למחקר דנטלי וקרניו-פציאלי 2014), ועלולים להשפיע על המהלך והתוצאות של מחלות כגון: סוכרת, טרשת עורקים ודלקת מפרקים שגרונית. מחברי המאמר מציינים, כי קיימות ראיות המצביעות על כי מחלות חניכיים שאינן מטופלות עשויות להגביר את הסיכון לפתח צורות חמורות של מחלת הקורונה. הרגולטורים ורשויות הבריאות ביססו את ההנחיה האמורה בעיקר על מקורות בספרות שקבעו כי במהלך פרוצדורות רפואיות, כגון אינטובציה/אקסטובציה, ברונכוסקופיה, ונטילציה, ויניקה בדרכי הנשימה, נוצרים אירוסולים שעלולים להעביר זיהומים (המרכזים לבקרה ומניעה של מחלות 2020). למרות שמיקרואורגניזמים זוהו בתרסיסים דנטליים, קובעים מחברי המאמר כי בסקירה שביצעו בעת האחרונה לא נמצא מידע לגבי מקורותיהם. לכן, יש לדעתם צורך דחוף להשגת מידע בשטח בקרת הזיהומים באמצעות זיהוי מוחלט של מקור החיידקים והנגיפים הקיימים בתרסיסים הנוצרים בעת טיפולי שיניים (AGDP).
מטרה
החוקרים שילבו מחקר קליני קפדני עם מיקרוביומיקה וסטטיסטיקה אקולוגית, על מנת לבחון את ההשערה שמיקרואורגניזמים בתרסיסים של טיפולי שיניים אינם ממקור הרוק. מחקר זה מאפשר למלא פער קריטי בידע הקיים ולספק מידע הדרוש בדחיפות לצורך חלוקה מתאימה של המשאבים שכבר נמתחו ולהנחות לשיטות עבודה מומלצות לשליטה בזיהום במהלך מגפת ה-COVID-19 ואילך. המחברים עקבו אחר מקורות המיקרוביוטה בתרסיסים שנוצרו במהלך סקיילינג באמצעות אולטרסאונד, אוסטאוטומיה בעת השתלות ופרוצדורות משקמות על ידי שילוב תגובת שרשרת פולימראז כמותית (לזיהוי וכימות נגיפי SARS-CoV-2) וריצוף של 16S (לאפיון המיקרוביום כולו) תוך מעקב אחר המקורות. ניתוח סטטיסטי ליניארי העלה קיום של הפרדה משמעותית בין מיקרוביום הרוק למיקרוביוטה של האירוסול שהתגלתה על הרופא המטפל, המתרפא, הסייעת או בסביבה. התגלה גם כי 78 אחוזים מהמיקרוביוטה בקונדנסט הייתה ממקור דנטלי, ואילו הרוק תרם לחציון של אפס אחוז מהמיקרוביוטה של האירוסול. זוהה גם מספר נמוך של עותקים של נגיפי SARS-CoV-2 ברוק של כמה מתרפאים ללא תסמינים, אך אף אחד מהם לא התגלה באירוסול שנוצר ממתרפאים אלו.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי הנתונים שנמצאו לגבי החיידקיים והנגיפים מביאים להבנה כי כאשר משתמשים באמצעים למניעת זיהום, כגון שטיפות פה לפני הטיפול וסקשן בעצמה גבוהה בתוך הפה, טיפולי שיניים אינם מהווים גורם להגברת הסיכון להעברת SARS-CoV-2 במתרפאים ללא תסמינים וכי שיטות סטנדרטיות לבקרת זיהום מסוגלות להגן על צוות המרפאה והמתרפאים מפני חשיפה לפתוגנים פוטנציאליים. לדבריהם, מידע זה הינו דחוף, לא רק לשם חידוש בטוח של טיפולי שיניים במהלך מגפת הקורונה, אך גם על מנת להנגיש את הידע לשם בחירה מבוססת ראיות של ציוד הגנה אישי ושיטות הדברת זיהומים בזמן בו המשאבים נמתחים וקיים צורך לתעדף את ציוד ההגנה האישי.
Meethil AP, Saraswat S, Chaudhary PP, et al. Sources of SARS-CoV-2 and other microorganisms in dental aerosols. J Dent Res 2021. doi.org/10.1177/00220345211015948