המעבר לשיקום דיגיטלי בתחום השתלים הדנטליים מייצג שינוי פרדיגמה בגישה הטיפולית המסורתית. הטכנולוגיות הדיגיטליות החדישות, בשילוב עם חומרים מתקדמים, מאפשרות דיוק גבוה יותר, צמצום זמני הטיפול, שיפור בתוצאות האסתטיות והפונקציונליות, והגברת נוחות המטופל. השילוב בין סריקה תוך-פמית מדויקת, עיצוב דיגיטלי מתקדם וייצור ממוחשב יוצר זרימת עבודה יעילה המובילה לתוצאות קליניות מעולות. סריקה תוך-פמית וטכנולוגיות
הרוק משקף באופן ישיר את מצב הרקמות בפה, וכולל מגוון רחב של מרכיבים ביולוגיים – אנזימים, חלבונים, ציטוקינים, מטבוליטים ו-DNA מיקרוביאלי. התקדמות בטכנולוגיות אבחון מולקולריות אפשרה פיתוח פלטפורמות לבדיקות רוק מהירות, לא פולשניות וקלות לביצוע. במקביל, מחקרים הדגימו קשרים מובהקים בין רמות של מדדים ביוכימיים מסוימים ברוק לבין דרגת חומרת הפריודונטיטיס. פריודונטיטיס: אתגרי ניטור קליניים
השתלות דנטליות הפכו לחלק אינטגרלי מהטיפול המשקם ברפואת שיניים המודרנית. עם זאת, אזור הלסת העליונה הקדמית (אזור האסתטיקה) מציב בפני הרופא אתגרים ייחודיים הנובעים מהאנטומיה המקומית, איכות וצפיפות העצם, המורכבות הביולוגית, והדרישה לתוצאה אסתטית גבוהה לאורך זמן. כישלון בתכנון או בביצוע עלול להוביל לפגם תפקודי ואסתטי בולט. לשם כך פותחו מגוון גישות כירורגיות שמטרתן לשפר
השימוש בסיגריות אלקטרוניות, ובפרט באידוי (vaping), הפך לנפוץ בשנים האחרונות, במיוחד בקרב צעירים. תחילה נתפסה תופעה זו כחלופה “בריאה יותר” לעישון סיגריות מסורתיות, אולם בהדרגה מצטברות עדויות למחיר הבריאותי שהיא גובה – גם בתחום רפואת השיניים. ממצאים חדשים מצביעים על קשר אפשרי בין שימוש באידוי לעלייה בשכיחות עששת, תופעה שעד כה לא זכתה להתייחסות מספקת
הגישה של התערבות מינימלית (Minimally Invasive Dentistry – MI) הפכה בעשור האחרון ממודל תיאורטי לגישה קלינית מבוססת ראיות, שמטרתה שמירה מקסימלית על רקמות שן בריאות, מניעת התקדמות העששת והפחתת התערבויות כירורגיות מיותרות. ההתקדמות במדעי החומרים, בטכנולוגיות אבחנתיות ובגישה למניעה פרסונלית מאפשרת כיום יישום פרקטי, מדויק ורחב היקף של עקרונות ה-MI. החידושים העדכניים בתחום כוללים שילוב
אובדן שיניים נרחב, ובעיקר אובדן של שיניים קדמיות, משקף לעיתים תוצאה של תחלואה אורלית כרונית, אך לעיתים קרובות יותר הוא מהווה ביטוי מוחשי לפערים חברתיים ובריאותיים רחבים יותר. בשנים האחרונות הולכת ומצטברת ספרות מדעית המצביעה על קשר הדוק בין רמת ההשכלה של הפרט לבין בריאות הפה שלו, ובמקביל – על קשר ברור בין אובדן שיניים
וירוס הפפילומה האנושי (Human Papillomavirus – HPV) מוכר בעיקר כמחולל ראשי של סרטן צוואר הרחם בנשים, אך בעשור האחרון הצטברו עדויות מוצקות על קשר הדוק בין זיהום ב־HPV לבין התפתחות של גידולים ממאירים באזור הראש והצוואר – ובעיקר סרטן אורופרינגיאלי (Oropharyngeal Squamous Cell Carcinoma – OPSCC). בעוד שמודעות הציבור והקהילה הרפואית לנושא הולכת וגוברת, רופאי
גידולי בלוטות הרוק מהווים קבוצה הטרוגנית של ניאופלזמות שפירות וממאירות, אשר מקורן בבלוטות הרוק הגדולות והקטנות. בעוד שבלוטות הרוק הגדולות, כמו הפרוטיס והסובמנדיבולרית, הן המוקד השכיח יותר להופעת גידולים, הרי שבלוטות הרוק המינוריות מהוות מקור משמעותי לגידולים, בייחוד ממאירים. בלוטות הרוק המינוריות פזורות לאורך רירית חלל הפה, בעיקר בחך הקשה והרך, השפתיים, הלחיים, בסיס הלשון
בעשור האחרון, הדפסת תלת־ממד (3D printing) הפכה לאחת מהטכנולוגיות המהפכניות ברפואת שיניים דיגיטלית. אך מעבר לשיפור ברמת הדיוק, הקיצור בזמני טיפול והעלאת שביעות רצון המטופלים – קיימת שאלה כלכלית חשובה לא פחות: כיצד הטמעת מדפסת תלת־ממדית במרפאה עשויה להגדיל את ההכנסות בפועל? השימוש בהדפסת תלת־ממד מאפשר למרפאה לייצר באופן עצמאי מגוון רחב של מוצרים: סדים
במהלך השנים האחרונות, טכנולוגיות של בינה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI) עוברות מהפכה של ממש בתחום הבריאות בכלל וברפואת השיניים בפרט. מדובר לא רק בכלי תומך-קבלת-החלטות, אלא במערכות מתקדמות שמשתלבות בשלבים שונים של הטיפול, החל מהאבחון הדיאגנוסטי, דרך תכנון טיפולי מדויק ועד שיפור חוויית המטופל וניהול המרפאה. הבסיס הטכנולוגי של מערכות AI כולל אלגוריתמים של
