חניכיים

מחברי המאמר מציינים, כי עששת הגיל הרך (ECC) מוגדרת כ"נוכחות של נגע אחד או יותר (נגעים עם או בלי קוויטציה), שיניים חסרות (עקב עששת), או משטחי שיניים עם סתימות בכל שן נשירה בילד בגיל 72 חודשים ומטה. בילדים מתחת לגיל 3 שנים, כל סימן לעששת על פני השטח החלק של שן מעיד על עששת קשה

לדברי מחברי המאמר, טיפול משקם בשיניים הנשירות מכוון להעניק לילד תוצאה פונקציונלית ואסתטית עד להחלפת השיניים. בהשוואה לשחזורים תוך-כותרתיים בשיניים הנשירות, שחזורים של כיסוי מלא של השן מספקים אטימה מעולה ושימור של שלמות הכותרת ונמצאים בשימוש נפוץ בטיפול של ילדים בסיכון גבוה לעששת, שיניים עם מספר נגעי עששת ופגמים והתפתחותיים של הזגוגית. כתרי נירוסטה (SSC)

לדברי מחברי המאמר, עששת סביב שחזורים וגורמי איטום, או עששת משנית, היא סיבה נפוצה לכישלון מבני שיקום אחוריים. מספר גורמים מקומיים תורמים להתחלה והתקדמות של נגעי עששת משניים, כולל השפעת חומרים ונוכחות של פגמים בשולי השחזור. מחקרים מהעת האחרונה מדגישים את קיומם של גורמי סיכון של המתרפא ותהליכי קבלת ההחלטות כקובעים של אורך החיים של

לדברי מחברי המאמר, הוכח כי אמצעי טיפול תומכים הינם חיוניים להבטחת יציבות החניכיים לטווח הארוך ומניעת אובדן שיניים. כמו כן, טיפול תחזוקה מותאם סביב השתל בהתאם לפרופיל הסיכון של המתרפא הוכח כמועיל לשם מניעת פרי-אימפלנטיטיס. נתונים ארוכי טווח הוכיחו כי מתרפאים אשר אינם מקפידים על קבלת טיפולי תחזוקה לשם מניעה לאחר התקנת השתל נחשפו לשיעור

מחברי המאמר מציינים כי החדרת שתלים מיידית (IIP) והשתלה מוקדמת (EIP) הינן גישות טיפול נפוצות להחלפת שן חסרה באזור האסתטי. IIP היא הגישה המהירה ביותר בה נדרש רק ניתוח אחד ובנוסף ניתן בגישה זו להתקין כתר ביום ניתוח ההשתלה או זמן קצר לאחר מכן, בתנאי שהושגה יציבות ראשונית מספקת של השתל. שיקום מיידי הפך לחלק

לדברי מחברי המאמר, מחלת החניכיים הינה מצב בריאותי המשפיע על כ-50 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, מצב שהופך אותה לאחת המחלות האנושיות הנפוצות ביותר. ניתן לסווג את המחלה לצורות אקוטיות וכרוניות (AP/CP), אשר שתיהן מטילות עומס משמעותי על המתרפאים ופוגעות קשות באיכות חייהם וברווחתם הכללית. מחלת טרשת העורקים הקורונרית (CA) מהווה תורמת עיקרית לתמותה העולמית וממשיכה לתבוע

לדברי מחברי המאמר, המורכבות של מחלת החניכיים נובעת מנוכחות ביופילם פולימיקרוביאלי, חוסר איזון בין שחרור ציטוקינים פרו-ואנטי דלקתיים, ונוכחות מוגברת של חיידקים שמקורם במיקרוביום של המאכסן שבשינויים סביבתיים או גנטיים מסוימים עלולים להפוך לפתוגניים ולגרום למחלות. מצב זה מוביל לאובדן הומאוסטזיס מקומי ולדיסביוזה מיקרוביאלית. לכן סביר שגורמים משתנים כגון עישון, סטרס, סוכרת, שינויים גנטיים והפרעות

לדברי מחברי המאמר, נמצא שרמת השכלה נמוכה יותר קשורה באופן סיבתי למחלת החניכיים וכי צריכת אלכוהול מהווה גורם מתווך לקשר הזה. הוצע גם שצריכת אלכוהול גורמת למחלת החניכיים ומשפיעה באופן שונה על גברים ממדינות לא מפותחות, למרות דיווחים על כמויות צריכת אלכוהול זהות או אפילו נמוכות יותר. תופעה זו, המכונה "פרדוקס נזקי האלכוהול" (AHP),

לדברי מחברי המאמר, השיטות המסורתיות למניעת עששת דנטלית כוללות אפליקציה של חומרי איטום על החרירים והחריצים של הזגוגית של השיניים הטוחנות וכן שימוש מקומי בפלואוריד. עם זאת, מוצרים המכילים פלואור הראו השפעות הגנה גרועות על עששת של פני שטח הזגוגית. השילוב של פלואוריד בהידרוקסיאפטיט לבלימת עששת עדיין שנוי במחלוקת, שכן נמצא כי יעילותו קשורה לזמינותו

מחברי המאמר מציינים, כי במחקרים מהעת האחרונה נמצא כי תדירות מחלת העששת בקרב בני נוער סינים נע בין 30.9 ל-58.1 אחוזים. בשל האופי הבלתי הפיך של עששת השיניים, מניעתה במהלך גיל ההתבגרות הינה חיונית מכיוון שהיא משפיעה על איכות החיים ותורמת בעקיפין לירידה בתפוקת המדינה. התפתחות העששת קשורה באופן משמעותי למין, גיל, אזורים שונים ותדירות