מחברי המאמר מציינים, כי למגוון רחב של חשיפות סביבתיות המתרחשות בזמן ההתעברות ובמהלך הליכים התפתחותיים רגישים בהריון, בינקות ובילדות המוקדמת יכולות להיות השפעות מתמשכות על בריאותם ורווחתם של ילדים. בשנת 2016, המכון האמריקאי הלאומי לבריאות (NIH) השיק יוזמה בשם השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד (ECHO). הקונסורציום הזה משתמש בקבוצות ילדים קיימות ותומך במחקרים
מחברי המאמר מציינים, כי בשיניים עם דלקת מוך בלתי הפיכה, פלישת החיידקים מוגבלת רק לחלק הכותרתי של השן, עם היעדר דלקת במוך של השורשים. התובנות המתפתחות בביולוגיה של מוך השן הובילו להבנה טובה יותר של תהליך המחלה וטיפול של פולפוטומי בדלקת בלתי הפיכה של מוך השן בשיניים קבועות בוגרות משמש כאלטרנטיבה פוטנציאלית לטיפול שורש.
בינה מלאכותית AI)) הינה כלי למידה וירטואלי דינמי בעל פוטנציאל להפצת מידע המגובה באופן מדעי, אך לפי מקורות רבים קיים עדיין צורך בהערכה האתית של הכלי החדשני זה. מחברי המאמר מציינים, כי OpenAI הינה מעבדת בינה מלאכותית אשר בה פותח מודל שפה מתקדם המכונה ChatGPT, אשר יכול ליצור תגובות הדומות לשפה האנושית. המודל הוכשר באמצעות
מחברי המאמר מציינים כי בשל ההתקדמות של טכניקות ההדבקה ברפואת השיניים, השימוש במבנים עם ברגים (PC) אינו נדרש לכל השיניים עם אובדן מבנה שן הכותרת, אך הינו עדיין הכרחי במקרים בהם קיימים פגמים נרחבים. בעשורים קודמים הייתה הדעה הרווחת בספרות הדנטלית המדעית כי החדרת PC מייצבת את השן ולכן מגדילה את הסתברות ההישרדות של שיניים
מחברי המאמר מציינים, כי נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא הזיהום השכיח ביותר המועבר במגע מיני בארצות הברית והגורם המוביל לסרטן פי הטבעת וסרטן הפה והלועOPC) ) בקרב גברים. למרות שרוב זיהומי HPV הינם חולפים, סוגים מתמידים בסיכון גבוה, בעיקר סוג 16, עלולים להוביל לסרטן במספר אתרים אנטומיים בגברים, כולל סרטן פי הטבעת וסרטן הפה והלוע.
לדברי מחברי המאמר, בקרב מתרפאים רבים הימנעות מטיפולי שיניים נקשרת עם פחד וחרדה מרופאי השיניים ומובילה להידרדרות במצב בריאות הפה שלהם. במקרים חמורים של חרדה דנטלית, היחסים בין רופא השיניים לבין המתרפא עלולים להיפגע ולעיתים להוביל לאבחון שגוי של חרדה מכאב, שעלולה לגרום למתן טיפול שגוי. הכלי התקני והמאומת למדידת חרדה דנטלית ידוע בשם ה-Modified
לדברי מחברי המאמר, האינטראקציה של גורמים סביבתיים וגנטיים, כגון השפעות של הפלורה של חיידקי הפה, הרגלי תזונה, היגיינת הפה, הרכב הרוק ומבנה השיניים, ממלאת תפקיד בהיווצרות והתקדמות של מחלת העששת. הרגלי אכילה עשויים להוות גורם סיכון או מניעה של המחלה ופגיעה בבריאות הפה עלולה להוביל לצריכה לא מספקת של תזונה ולמחסור ברכיבים תזונתיים. במהלך העשור
מחברי המאמר מציינים, כי הדגש במניעת מחלת העששת מושם כיום על גורמים הניתנים לשינוי, במיוחד גורמים תזונתיים. צריכה גבוהה יותר של סידן (Ca) ומוצרי חלב עשויה להיות קשורה לסיכון נמוך יותר לעששת בקרב ילדים ובני נוער. צוין כי צריכת Ca בתזונה הייתה קשורה באופן שלילי הן למדדים של עששת השיניים ופני השטח שלהם השיניים החסרות,
מחבר המאמר מציין, כי מערכת הבריאות המאוחדת הברזילאית (SUS) מספקת כיסוי בריאות כללי באמצעות האסטרטגיה של בריאות המשפחה (FHS), תוך הגדלה של מספרי שירותי בריאות הפה הראשוניים והמשניים. למרות ההתקדמות במדיניות הציבור בברזיל, הרי שקביעת סדרי עדיפויות של סדר היום של רפואת השיניים, במיוחד בנוגע לאוכלוסיית המתבגרים מהווה אתגר. גיל ההתבגרות מהווה זמן רלוונטי במיוחד
סקירות ספרות שנערכו בשנים האחרונות לגבי שיעורי ההישרדות של שתלים דנטליים באוכלוסייה הכללית לאחר חמש שנים, דיווחו על נתונים של 95.6 אחוזים או 91.27 עד 96.36 אחוזים, בהתאם לסוג השיקום הנתמך בשתל. לדברי מחברי המאמר, בני אדם עם צרכים רפואיים מיוחדים זקוקים לתמיכה מותאמת ופרטנית לטיפולי שיניים בשל ההקשר הרפואי, החברתי ו/או הסביבתי שלהם. מטופלים
