מחברי המאמר מציינים כי קורטיקוסטרואידים הינם גורמים אנטי אלרגיים ואנטי דלקתיים חזקים בעלי השפעות וחיוניות בטיפול במצבים כגון מחלות אוטואימוניות ודלקתיות חמורות. פרדניזולון שהינו קורטיקוסטרואיד סינתטי עשוי מקורטיזול מהווה דוגמה טיפוסית לתרופות כאלה. למרות ההשפעות הפרמקולוגיות החזקות של סטרואידים, שימוש ממושך בהם ומינון גבוה גורמים למגוון תופעות לוואי, כגון אוסטאופורוזיס וסוכרת על רקע סטרואידי. תופעות לוואי חשובות אחרות כוללות עיכוב בריפוי פצעים אשר יש לקחת בחשבון במיוחד בתקופה שלפני ניתוחים.
עקירת שיניים היא אחד מההליכים הכירורגיים המבוצע באופן שגרתי על ידי רופאי שיניים. חלק מאמצעי הזהירות הנפוצים ביותר לקראת ביצוע של עקירת שיניים בחולים המטופלים בסטרואידים כוללים מניעת זיהום באזור הפצע ועיכוב הריפוי במכתשית העקירה. תרופות תואמות עצם (BMA) עשויות להינתן לחלק מהמתרפאים למניעת אוסטאופורוזיס מסטרואידים; לכן, ריפוי מעוקב בחומרה יכול להוביל לאוסטאונקרוזיס של הלסת הקשור לנוגדי ספיגה (ARONJ). על מנת למנוע מצבים אלו, קיים לדברי המחברים צורך לאסוף מידע על חולים המשתמשים בסטרואידים ונחשפים לטיפולים וטכניקות כירורגיות. למרות דיווחים על הקשר בין שימוש בסטרואידים לפני ניתוחים לבין עיכוב ריפוי פצעים במגוון בתחומים רפואיים, עדיין לא קיימת הסכמה לדרכי פעולה בנושא זה. באשר לרפואת השיניים, מעט מחקרים הצביעו על קשר בין עקירת שיניים וריפוי מושהה של מכתשית העקירה בחולים הנוטלים סטרואידים.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לקבוע את המינון הספציפי של פרדניזולון הגורם עיכוב בריפוי לאחר עקירת שן וזיהוי הגורמים המעורבים בדחיית הריפוי בחולים הנוטלים פרדניזולון דרך הפה. מחקר רטרוספקטיבי זה, שנערך במרכז יחיד, כלל 80 חולים שעברו עקירת שיניים באלחוש מקומי ונטלו פרדניזולון דרך הפה. חולים שהציגו את אחד מהתנאים הבאים מהתיעוד הרפואי טופלו כמקרים של ריפוי מאוחר: (1) נצפתה מכתשית יבשה; (2) השקע במקום העקירה כמעט ולא נעלם גם לאחר 30 ימים לאחר העקירה, או (3) נצפתה חשיפת עצם כמעט ללא אפיתל. החולים חולקו לקבוצת ריפוי לא מושהה (n=50) וקבוצת ריפוי מושהה (n=30), ונערכה השוואה של הרקע שלהם והמינון של פרדניזולון אשר נטלו.
המינון של פרדניזולון היה גבוה משמעותית בקבוצת הריפוי המושהה מאשר בקבוצת הריפוי הבלתי מושהה. ניתוח הרגרסיה הלוגיסטית הרב-משתנים שנערכה גילה כי מינון של פרדניזולון מעל 8.0 מ"ג ליום וכן קיום של שינויים אוסטאוסקלרוטיים מעבר לעצם המכתשית סביב השן המיועדת לעקירה בהדמיית רנטגן היו בעלי השפעה משמעותית על דחיית הריפוי.
מסקנות
לדעת החוקרים, תוצאות מחקר זה מצביעות על כי עיכוב בריפוי בעקבות עקירות שיניים בחולים שנטלו פרדניזולון היה קשור למינון של 8.0 מ"ג ליום או לשינויים אוסטאוסקלרוטיים משמעותיים יותר. לדבריהם, תשומת לב קפדנית למינון של פרדניזולון וממצאים של צילומי רנטגן בעת ביצוע עקירת שיניים הינם חשובים לשם מניעת עיכוב בריפוי.
H Hato, K-i Sakata, H Watanabe, et al. Potential relationship between the dosage of prednisolone and delayed healing at tooth extraction: A retrospective study. J Dent Sci 2023; 18(4):1765-1770