מחברי המאמר מציינים, כי במהלך הסגרים בעקבות COVID-19 חלו מספר שינויים בשגרת המשפחה: הורים וילדים נשארו בבית, והילדים קיבלו שיעורים באמצעות יישומי למידה מקוונים, היו מחוברים לחברים באמצעות טלפונים סלולריים, בילו את זמנם הפנוי במשחקים במחשב ולא השתתפו בפעילויות חברתיות או פיזיות. שינויים אלה באורח החיים, יחד עם הזמינות הגבוהה יותר של מזון ומשקאות בבית בזמן משחק במחשב או השתתפות בפגישות מקוונות, הובילו לתדירות מוגברת של ארוחות וחטיפים וצריכת משקאות ממותקים במהלך המגפה. יתרה מכך, ייתכן ששינויים אפשריים בשגרת השינה של הילדים הובילו לאכילה תכופה יותר בלילה ותדירות מופחתת של צחצוח שיניים וייתכן שילדים היו בסיכון גבוה יותר לפתח נגעי עששת חדשים, אך נוכחות ההורים בבית עשויה להגביר את הפיקוח על הילדים, דבר המוביל לשיפור הרגלי היגיינת הפה וצריכת מזון בריא יותר. סיכון נוסף בעת קבלת טיפולי שיניים בתקופה זו היה התפשטות אירוסולים, כמו גם הקירבה הפיזית לרופאי השיניים ולמטופליהם. המרכז לבקרת ומניעת מחלות ורשויות בריאות אחרות הורו לאנשי צוותי רפואת השיניים לטפל במקרי חירום בלבד והמליצו לציבור לדחות טיפולי שיניים לא חיוניים ובדיקות תקופתיות. בעקבות אזהרות אלו וחשש להידבקות, ייתכן שהורים רבים דחו את פגישות ילדיהם עם רופאי השיניים. מחברי המאמר שיערו כי סגר COVID-19 עשוי להשפיע על בריאות הפה והטיפול בילדים.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד להעריך את השפעת סגר COVID-19 על פרמטרים של שמירה על בריאות הפה בקרב ילדים, למשל, תדירות אכילה, שתייה, צחצוח שיניים וקבלת טיפולי בריאות הפה במהלך ואחרי הסגר וביטוי אורלי של מתח, כמו גם הקורלציה בין משתנים אלה לבין גיל הילד וספקי שירותי בריאות הפה. הורים התבקשו להשיב על שאלון אנונימי בנוגע לשינויים בהרגלים האורליים של ילדיהם, כגון תדירות אכילה ושתייה, צחצוח שיניים, סימני מתח וקבלת טיפולי בריאות הפה במהלך תקופת הסגר. 308 הורים לילדים בגילאי שנה עד 18 השיבו על השאלונים. המחברים מצאו קשר בין תדירות מוגברת של אכילה ושתייה לבין ירידה בתדירות צחצוח שיניים ודחיית טיפול בריאות הפה. בקרב הילדים, 11 אחוזים חוו סימנים אורליים תכופים יותר של מתח, כגון הפרעה טמפורומנדיבולרית ואפתוס סטומטיטיס במהלך הסגר. למרות שילדים מכל קבוצות הגיל אכלו ושתו בתדירות גבוהה יותר בין הארוחות, ילדים צעירים יותר קיבלו אבחנה של נגעי עששת לעתים קרובות יותר במהלך הסגר.
מסקנות המחברים הן, כי במהלך הסגר, ילדים רבים שינו את הרגלי האכילה, השתייה וצחצוח השיניים שלהם, ובכך הגדילו את הסיכון לפתח עששת. במהלך ביקורים בתקופת מגיפה, הכרחי לערוך ראיון מפורט לגבי שינויים בהרגלי בריאות הפה. בילדים בסיכון גבוה, המליצו רופאי השיניים על אמצעים אבחוניים ומניעתיים נוספים על מנת למנוע הידרדרות בבריאות הפה שלהם.
Gotler M, Oren L, Spierer S, et al. The impact of COVID-19 lockdown on maintenance of children’s dental health A questionnaire-based survey. JADA 2022. doi.org/10.1016/j.adaj.2021.10.004