טיפול כירורגי משחזר של פרי-אימפלנטיטיס

מחברי המאמר מציינים כי המטרה העיקרית של הטיפול בפרי-אימפלנטיטיס הינה לפתור את הנגע הדלקתי ברקמות סביב השתל, אשר הוכח כאפשרי בניסויים פרה-קליניים. טיפול מוצלח בפרי-אימפלנטיטיס, המתבטא בהפחתת הדימום בעת בדיקה ו/או היעדר איבוד עצם נוסף, הוכח הן במחקרים תצפיתיים והן בניסויים מבוקרים אקראיים. בנוסף לריפוי הנגע של פרי-אימפלנטיטיס, תוצאה רצויה נוספת היא התחדשות של הרקמות התומכות שאבדו במהלך התקדמות המחלה. השימוש בפרוצדורות משחזרות במסגרת הטיפול הכירורגי במחלת החניכיים נבחן בהרחבה, והטכניקה מהווה אופציה מבוססת לטיפול בפגמים זוויתיים סביב השיניים. לדברי מחברי המאמר, עשויה גישה דומה לטיפול בפגמים הקשורים לפרי-אימפלנטיטיס להיות רלוונטית לא רק עבור אורך חיי השתל, אלא גם עבור המראה האסתטי לאחר הטיפול.

בסקירה שיטתית על אמצעים משחזרים כחלק מטיפול כירורגי בפרי-אימפלנטיטיס, דווח כי הראיות מניסויים מבוקרים הינן מוגבלות. אמנם לא נצפו יתרונות קליניים של אמצעי השיקום על פני גישה של הרמת מטלית בלבד, אך השימוש בחומרים המשמשים תחליפי עצם הביא לשיפור ברמות העצם ומילוי הפגמים כפי שנצפה בצילומי רנטגן. לעומת זאת, הפרשנות של הממצאים האלה מורכבת, בשל הקושי להבחין בצילומי הרנטגן בין החומר המשמש תחליף העצם המושתל לבין העצם החדשה שנוצרת. בדו"ח קונצנזוס מהסדנה האירופית ה-15 לפריודונטיה על רגנרציה של עצם, הודגשה החשיבות של הכללת תוצאות הקשורות לממדים ולאסתטיקה של הרקמות הרכות במחקרים על טכניקות שחזור המשמשות בפגמים גרמיים הקשורים לפרי-אימפלנטיטיס. המחברים טוענים כי העובדה שקיימות עדויות מצומצמות, במיוחד במונחים של נסיגת הרקמות הרכות, והתוצאות המדווחות על ידי המתרפאים, מחייבים מחקר נוסף.

מטרה

הניסוי האקראי המבוקר הנוכחי נערך על מנת להעריך את התועלת הפוטנציאלית של השימוש בחומר תחליפי לעצם, בטיפול כירורגי משחזר של פרי-אימפלנטיטיס.

בניסוי הקליני האקראי הרב-מרכזי השתתפו 138 מתרפאים (147 שתלים) עם פרי-אימפלנטיטיס, אשר טופלו באופן כירורגי, והוקצו באופן אקראי באמצעות הטלת מטבע לקבוצת ביקורת (ניתוח חניכיים לשם השגת גישה) או לקבוצת הניסוי (ניתוח משחזר באמצעות חומר תחליפי לעצם). נערך רישום של ההערכות הקליניות, לרבות מדד עומק הכיסים (PPD), נוכחות דימום ותפליט בעת הבדיקהBOP ,SOP) ) וכן נסיגה של הרקמות הרכות (REC) בקו הבסיס ולאחר 6 ו-12 חודשים. רמות העצם השוליות (MBL) נמדדו בצילומי רנטגן תוך-אורליים והתוצאות אשר דווחו על ידי המתרפאים (PROs) נרשמו בקו הבסיס ולאחר 12 חודשים.

התוצאה העיקרית לאחר 12 חודשים הייתה מדד מורכב אשר כלל: 1) שתל שלא אבד; 2) היעדר BOP/SOP בכל הבדיקות; 3) ≥PPD5 מ"מ בכל ההיבטים ו-4) נסיגה≤1 מ"מ בשולי הרירית בהיבט הבוקאלי של השתל. התוצאות המשניות כללו: 1) שינויים ב-MBL; 2) שינויים ב-PPD, ב-אחוזי ,BOP וברוחב הרירית הקרטינית הבוקאלית; 3) נסיגה של הרירית הבוקאלית; 4) התוצאות המדווחות על ידי המתרפאים. במהלך המעקב, הוסרו ארבעה שתלים (אחד בקבוצת הניסוי, שלושה בקבוצת הביקורת) בארבעה מתרפאים עקב התקדמות המחלה. לאחר 12 חודשים נבדקו בסך הכל 69 שתלים בקבוצת הניסוי ו-68 שתלים בקבוצת הביקורת. 16.4 אחוזים ו-13.5 אחוזים מהשתלים בקבוצת הניסוי והביקורת, בהתאמה, עמדו בכל הקריטריונים המוגדרים מראש של התוצאה העיקרית. ההפחתה במדדי ה-PPD והעלייה ב-MBL היו 3.7 מ"מ וכ-1.0 מ"מ בשתי הקבוצות. ההפחתה באחוז ה-BOP הממוצעת נעה בין 45 אחוזים (קבוצת הניסוי) לבין 50 אחוזים (ביקורת), ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. הנסיגה הבוקאלית של הרקמות הרכות הייתה פחות בולטת בקבוצת הניסוי בהשוואה לביקורת. התוצאות שדווחו על ידי המתרפאים היו חיוביות בשתי הקבוצות, ללא הבדלים משמעותיים. נרשם מקרה אחד של תגובה אלרגית לטיפול האנטיביוטי. לא צוינו תופעות לוואי אחרות.

מסקנות

לדעת מחברי המאמר הטיפול הכירורגי בפרי-אימפלנטיטיס שיפר ביעילות את המצב הקליני והנצפה בצילומי הרנטגן לאחר 12 חודשים. עם זאת, השימוש בחומר תחליף עצם לא הביא לשיפור ההפחתה של PPD, הדימום הנסיגה הבוקאלית של הרקמות הרכות הייתה פחות בולטת בקבוצת הניסוי ושביעות הרצון של המטופלים הייתה גבוהה בשתי הקבוצות.

Derks J, Ortiz-Vigón A, Guerrero A, et al. Reconstructive surgical therapy of peri-implantitis: A multicenter randomized controlled clinical trial. Clin Oral Impl Res 2022; 33: 921-944