מחברי המאמר מציינים, כי למגוון רחב של חשיפות סביבתיות המתרחשות בזמן ההתעברות ובמהלך הליכים התפתחותיים רגישים בהריון, בינקות ובילדות המוקדמת יכולות להיות השפעות מתמשכות על בריאותם ורווחתם של ילדים. בשנת 2016, המכון האמריקאי הלאומי לבריאות (NIH) השיק יוזמה בשם השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד (ECHO). הקונסורציום הזה משתמש בקבוצות ילדים קיימות ותומך במחקרים סינרגטיים ואורכיים מרובים וניסויים קליניים המבוצעים על אמהות וילדים ברחבי המדינה.
כחלק מהקונסורציום, אוניברסיטת יוטה תורמת קבוצת ילדים הידועה בשם פרויקט הילדים של יוטה (UCP), המורכבת מלמעלה מ-500 ילדי פרובנד (הילד הראשון במשפחה שזוהה כבעל הפרעה גנטית אפשרית) ו-400 אחים המגיעים מלמעלה מ-500 משפחות, אשר נרשמו בעבר למספר מחקרי קוהורט טרום כניסה להריון או טרום לידה, כך שהיו נתונים זמינים עבור ילדי הנבדקים מתקופות הזמן לפני הלידה ו/או טרום-הריון. ה-UCP ביצע בדיקות פנוטייפ מלאות בילדים ובהורים, השלים היסטוריה רפואית ומשפחתית מקיפה, אסף דגימות ביולוגיות והעריך מגוון חשיפות סביבתיות מוקדמות. בתת-קבוצה של ילדי UCP זמינות דגימות שתן של האם לפני ההיריון וקודם ללידה.
החוקרים מדגישים כי התייחסות מקיפה לבריאותם של ילדים מחייבת את הכללת הבריאות הדנטלית שלהם. קיים עניין גובר במתאם בין חשיפות סביבתיות לבין מדדי הבריאות הדנטלית. שינויים מסוימים בהתפתחות הזגוגית משנים את השקיפות הרגילה של השיניים וקבוצה עיקרית של שינויים מסווגת כפגמים התפתחותיים של הזגוגית (DDE). שינויים אלו נתפסים מבחינה קלינית כהיפופלזיה, היפומינרליזציה, אופָּקִיוּת מתוחמת או מפושטת ומולטינג, או שילוב כלשהו ביניהם.
מטרה
המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לברר כל קשר אפשרי בין חשיפה תוך רחמית לכימיקלים משבשי אנדוקריניים (פנולים ופתלטים) לבין פגמים התפתחותיים בזגוגית בילדים, תוך התחשבות בכל תפקיד אפשרי של חשיפה לפלואוריד. המטרה המשנית של המחקר הייתה לדווח באופן תיאורי על ממצאים מבדיקות שיניים מקיפות שבוצעו על 356 ילדים משתתפי פרויקט הילדים ביוטה.
בקבוצה זו של ילדים שעברו בדיקות רפואיות מלאות, היסטוריה רפואית ומשפחתית מקיפה ודגימות ביולוגיות זמינות, נערכו בדיקות מחוץ ובתוך הפה והם מילאו שאלון לגבי בריאות הפה. צילומים תוך אורליים סטנדרטיים נלקחו מהשיניים ונבדקו על ידי רופאים שעברו סטנדרטיזציה והממצאים נרשמו במלואם, כולל מורפולוגיה של השיניים, עששת, שחזורים, צבעים, ארוזיה, שחיקה, שברים והיפומינרליזציה. דגימות שתן של האימהות סביב הלידה הוערכו עבור ריכוז של פלואוריד, פנולים ופתלטים, כולל ביספנול A (BPA). נערכו ניתוחים סטטיסטיים זוגיים על מנת לתאם את הממצאים הדנטליים אחד עם השני ועם הנוכחות של כימיקלים סביבתיים שנמצאו בדגימות השתן. הממצא השכיח ביותר היה היפומינרליזציה (96 אחוזים מהילדים; 37 אחוזים מהשיניים הנשירות, 42 אחוזים מהשיניים הקבועות), זאת בהתאמה להיפומינרליזציה של השיניים החותכות והטוחנות כמתואר באוכלוסיות אנושיות אחרות.
מסקנות
המחברים מדגישים כי לא נראו מתאמים עקביים בין ממצאי השיניים לבין נוכחות של פנולים ופתלטים בשתן טרום הלידה, אך מספר הדגימות הזמינות להערכה זו היה מוגבל n=35)).
Winkler JR, Dixon BL, Singh I, et al. Prenatal exposure to environmental toxins and comprehensive dental findings in a population cohort of children. BMC Oral Health 2024; doi.org/10.1186/s12903-023-03786-2