מחברי המאמר מציינים, כי הפלרת מים מתאימה את רמת יון הפלואוריד ל-1-0.5 ppm (חלקים למיליון) במערכות מים קהילתיות ברחבי העולם, במטרה לשפר את בריאות השיניים של האוכלוסיה. לחשיפה לפלואוריד בעשורים האחרונים היה תפקיד משמעותי בשיפור בריאות השיניים ומטרת הוספת הפלואוריד למי השתייה הינה לשם חשיפה מתמשכת לפלואור. מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, מדינות רבות השתמשו בהפלרת מים קהילתית כדרך למנוע ולבקר עששת דנטלית. הפלרת מים הוצגה בעבר בסקוטלנד; עם זאת, נכון לעכשיו, אין במדינה תכניות הפלרה אקטיביות.
מטרה
הסקירה הנוכחית נערכה על מנת לקבוע באם הפלרת מים הייתה אמצעי יעיל לבריאות הציבור בהפחתת העששת בקרב האוכלוסייה הסקוטית. החוקרים ביצעו סקירה של הספרות הזמינה כדי לקבוע את ההשפעה של הפלרת המים בסקוטלנד, ובנוסף, על ידי בדיקת ההשפעה של הפסקת הפלרת מים על רמות העששת.
מאגרי המידע המקוונים שבהם נעשה שימוש כללו את PubMed, Scopus, Medline, ASSIA, CINAHL Plus ו-Web of Science. יתר על כן, בוצע חיפוש בספרות האפורה ונבדקו גם רשימות הספרות המצוטטת במאמרים שאחזרו, כך שלא הושמטו כל מאמרים או דיווחים שהוחמצו. הקריטריונים להכללה לסקירה זו היו מאמרים בכתבי עת ודוחות על מחקרי הפלרת מים שבוצעו בסקוטלנד. מספר המשתתפים שנכללו בניתוח המחקרים נע בין 666-232 וגיל המשתתפים נע בין 15-3 שנים. אף אחד מהמחקרים הכלולים לא בחן את המין של נבדקי המחקר בנפרד.
ארבעה מחקרים הראו כי שכיחות העששת במהלך עריכת הפלרת מים פעילה הייתה נמוכה יותר באזורים מופלרים (F) מאשר באזורים שאינם מופלרים (NF). מחקרי היישום הצביעו על כך שהפלרה הובילה לירידה ממוצעת ב-dmft של 2.52 ולהפרש DMFT ממוצע של 1.11, והעדיפה את קבוצות ה-F, ומכאן שהייתה ירידה של 42 אחוזים בציוני dmft וירידה של 54.4 אחוזים בציוני DMFT בעת ההפלרה.
הממצאים ממחקרי הפסקת ההפלרה הראו כי הייתה עלייה כללית ממוצעת משמעותית ברמות העששת לאחר ההפסקה. שלושה מחקרים דיווחו על שכיחות עששת גבוהה יותר באזורי NF מאשר באזורי F לאחר הפסקת הפלרת המים. בנוסף, שלושה מחקרים הראו עלייה בשכיחות העששת באזורי F לשעבר בעקבות הפסקת ההפלרה. עם זאת, בהשוואה לאזורי ה-NF שכיחות העששת עדיין הייתה נמוכה יותר. הממצאים ממחקרים אלה חשפו הבדל dmft ממוצע של 1.16 והפרש DMFT ממוצע של 3.37 בין קבוצות F ו-NF. בנוסף, היה הבדל ממוצע באחוזים של 28.8 אחוזים בציוני ה-dmft והפרש באחוזים ממוצע של 48.8 אחוזים בציוני ה-DMFT. שני המחקרים שהשוו את שכיחות העששת לתוצאות של מחקרים קודמים הראו ירידה בשיעורי העששת בקרב נבדקים שמעולם לא נחשפו למים מופלרים. בשני מחקרים נוספים אשר נכללו בסקירה התגלה, כי הפלרת מים עשויה להוביל להפחתת עלות הטיפול בעששת כשלעצמה, בנוסף לתועלת בעלות של כל טיפולי השיניים. מחקר אחד הראה שהפלרה הורידה את עלות הטיפול בעששת ב-56 אחוזים בגילאי 5-4 וב-76 אחוזים בגילאי 10-9. מחקר אחר גילה כי עלות טיפולי שיניים נותרה נמוכה ב-57, 37 ו-63 אחוזים בבני 5, 10 ו-15, בהתאמה, לטובת קבוצות F בעקבות הפסקת ההפלרה.
מסקנות
לדברי החוקרים, הפלרת המים נמצאה יעילה בשיפור התחלואה בעששת השיניים בקרב אוכלוסיית הילדים בסקוטלנד.
ממצאים אלו דומים לתוצאות שפורסמו על ידי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן, אשר הראו כי אחוז גבוה יותר של ילדים מאזורים שאינם מופלרים קיבלו טיפול אחד או יותר הקשורים לעששת מאשר ילדים מאזורים מופלרים וההבדל בעלות טיפולי השיניים הינה גבוהה פי שניים בילדים באזורים שאינם מופלרים מאשר מופלרים.
AA Rasheed, C Jones. A review of water fluoridation studies and the effect on dental caries and treatment costs, undertaken in Scotland. Br Dent J 2024. doi.org/10.1038/s41415-023-6719-3