על פי נתוני מחלקת הילדים של משרד הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, בשנת 2017 היו 673,000 ילדים בבתי אומנה. הערכות מהשנים 2011-2000 הצביעו על כך שכמעט שישה אחוזים מהילדים בארצות הברית היו חלק ממערכת האומנה, עם שיעורים גבוהים באופן לא פרופורציונלי בקרב ילדים ממוצע הודי (15.44 אחוזים) וילדים שחורים (11.53 אחוזים). מחברי המאמר מציינים כי במדינת מינסוטה, כ-15,300 ילדים היו במסגרת אומנה בשנת 2019. ילדים צבעוניים ממדינה זו היו בעלי ייצוג יתר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, בתוכם ילדים הודים אמריקאים הינם בעלי סיכוי גבוה פי 18 וילדים שחורים נוטים פי שלושה לשהות באומנה מאשר ילדים לבנים. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים רואה בילדי אומנה ילדים עם צרכי בריאות מיוחדים, מכיוון שהם נחשפים לעיתים קרובות לחוויות טראומטיות מוקדמות וחווים גישה אפיזודית תת אופטימלית לשירותי הבריאות. גורמי הסיכון הקשורים למיקום ילדים בבתי אומנה קשורים לתוצאות שליליות של הבריאות הפיזית והנפשית כגון דיכאון, חרדה, הפרעת קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות, שימוש בסמים ואלכוהול בקרב מתבגרים, אסתמה, השמנה, ובעיות בדיבור, בראייה ובשמיעה. על מנת לטפל בנושאים אלה, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה כי ילדים יעברו בדיקה רפואית תוך 72 שעות ובדיקת שיניים תוך 30 יום מהגעתם לאומנה. הטיפול בבריאות הפה הוא אחד הצרכים הנפוצים ביותר שאינם מסופקים עבור כל הילדים עם צרכי בריאות מיוחדים. השלכות בריאות הפה הלקויה כוללות כאבים וזיהומים מקומיים ומערכתיים, וכתוצאה מכך ביקורים במחלקות המיון, חוסר יכולת ריכוז בבית הספר ועיכוב בהתפתחות. המחברים מדגישים כי לרוב הילדים במערכת האומנה יש כיסוי ביטוחי רפואי ודנטלי. למרות החובה הלאומית לכיסוי דנטלי, ילדים באומנה מתמודדים עם חסמים משמעותיים לגישה לרפואת השיניים. אחד המכשולים הגדולים ביותר הוא מציאת רופא שיניים המטפל במתרפאים שנרשמו לתכנית ביטוח בריאות לילדים. על פי המכון למדיניות הבריאות של האיגוד הדנטלי האמריקאי, השתתפו בשנת 2019 רק 43 אחוזים מרופאי השיניים במערכת Medicaid )תכנית פדרלית ומדינתית בארצות הברית המסייעת בעלויות הבריאות עבור בעלי הכנסה ומשאבים מוגבלים), עם שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר של רופאי שיניים לילדים (73 אחוזים). המחברים טוענים כי הבנה מלאה של צרכי בריאות הפה בקרב ילדי אומנה מהווה אתגר. ניתוח רטרוספקטיבי של רישומי מתרפאים בבית הספר לרפואת שיניים בפלורידה הראה כי לילדים ולנוער (18-2 שנים) באומנה יש יותר עששת בשיניים הנשירות והקבועות מאשר לילדים אחרים שנרשמו ל- .Medicaidהיו להם גם יותר שיניים כואבות וזקוקות להתערבויות דנטליות פולשניות, כגון טיפול שורש או עקירה. לדבריהם מכיוון שקשה לסקר ילדים באומנה באופן ישיר, בשל בעיות גישה וקבלת הסכמה מדעת, מחקרים בעבר עסקו בסקירת מטפלים העובדים ישירות עם ילדים אלה.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד להשוות את צרכי בריאות הפה המדווחים באופן עצמי והנגישות לטיפולי שיניים בקרב בני נוער ששהו או לא שהו בבתי אומנה. החוקרים שיערו כי צעירים עם היסטוריה של שהייה בבתי אומנה יציגו את כל המדדים השליליים יותר מבני גילם ללא היסטוריה של אומנה. באופן ספציפי, ציפו החוקרים כי בני נוער עם היסטוריה של אומנה ידווחו בעצמם על יותר צרכי טיפול בבריאות הפה ורמות גישה נמוכות יותר לטיפולי שיניים מאשר בני גילם ללא היסטוריה של אומנה. הנתונים נלקחו מסקר הסטודנטים של מינסוטה לשנת 2019, שהינו סקר שנערך בקרב תלמידי בתי ספר ציבוריים ברחבי המדינה בכיתות ה' , ח', ט' ו-יא' (n=169,484). בני נוער עם היסטוריה של אומנה (שלושה אחוז) הושוו לבני נוער ללא היסטוריה של אומנה לגבי שבעה אינדיקטורים של בריאות הפה. בני נוער עם היסטוריה של אומנה דיווחו על יותר בעיות בבריאות הפה ופחות גישה לטיפולי שיניים מאשר בני גילם ללא היסטוריה של אומנה. ניתוח באמצעות רגרסיה לוגיסטית לשליטה על משתנים מרכזיים גילה כי הסיכויים לבעיית בריאות בפה עבור בני נוער עם היסטוריה של אומנה היו גבוהים ב-1.54 מאשר לבני גילם שלא היו באומנה.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי בני נוער עם היסטוריה של אומנה מדווחים על יותר בעיות בריאות בפה. רופאי השיניים צריכים להכיר בבעיות בריאות הפה של בני נוער אלה בהקשר לצרכיהם המיוחדים בתחום הבריאות ולהיות מוכנים לתת להם טיפול הולם. לדעתם צריכים מחקרים עתידיים להתמקד במחסומים לרפואת הפה בקרב אוכלוסייה פגיעה זו.
Sarvas EW, Eckerle JK, Gustafson KL, et al. Oral health needs among youth with a history of foster care: A population-based study. J Am Dent Assoc 2021; 152(8): 589-595