שנת החיים הראשונה הינה שלב מכריע להתפתחות התנהגות האכילה בקרב תינוקות, בשלב המעבר מהנקה או תזונת פורמולות למגוון גדול יותר של מאכלים ומשקאות. התינוק צריך ללמוד לא רק כיצד לאכול אלא גם מה, מתי וכמה לאכול. העדפות המזון מעוצבות במהלך תקופת חיים זו והן נמשכות הלאה עד לבגרות. לכן, התחלה אופטימלית של אכילה משלימה (כלומר גמילה) עשויה לעזור בהתפתחות בריאה של הרגלים תזונתיים לכל החיים. בילדים קיימת העדפה מולדת לטעם מתוק, והעונג ממלא תפקיד מרכזי בביסוס בחירות המזון. יש עדויות לכך שחשיפה מוקדמת לטעמים מתוקים מנבאת העדפות מזון דומות והתנהגות אכילה דומה בהמשך החיים. הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות ילדים חשופים למשקאות ממותקים בסוכרSSB) ) החל משנת החיים הראשונה שלהם.
לדברי מחברי המאמר, מצב זה מדאיג, לנוכח הריכוז הגבוה של סוכרים חופשיים
במשקאות אלה ובאסטרטגיית השיווק האגרסיבית של תעשיית המשקאות הקלים. יש גם ראיות המצביעות על כך, כי שימוש מוקדם כזה במשקאות ממותקים בסוכר קשור במקרים של השמנה בילדות. ממצאים קודמים אלה תואמים את מודל התקופות הקריטיות, המדגיש את תזמון החשיפות וכן את מודל הצבירה, המדגיש את משך החשיפות במסגרת האפידמיולוגיה של מסלול החיים.
מחברי המאמר מציינים בנוסף, כי רק שני מחקרים אורכיים קודמים העריכו את תפקיד החשיפה המוקדמת למשקאות ממותקים בסוכר בהתפתחות מחלת העששת. עם זאת, מחקרים אלו הצביעו על כך שרק צריכת פריטי מזון מסוכרים בגיל 12 חודשים נותרו קשורים באופן משמעותי לעששת, לאחר התאמה לגורמים מערפלים. בספרות לא קיימת הערכה לגבי השפעות הצריכה הראשונית והמאוחרת של משקאות ממותקים בסוכר על מסלולי תוספת העששת לאורך זמן. יתרה מכך, מחקרים רבים משתמשים בקריטריונים לא רגישים לגילוי עששת ומתעלמים מקיום נגעים שלא עברו קוויטציה. לדעתם, על מנת לגלות את הצרכים המניעתיים והמשקמים, יש לבחון את שני מצבי העששת שעברו או לא עברו קוויטציה.
מטרה
המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין צריכה מוקדמת והמשכית של משקאות ממותקים בסוכר לבין מסלולי התפתחות מחלת העששת, מגיל 12 עד 48 חודשים, בקרב ילדים צעירים בסקוטלנד. החוקרים השתמשו בנתונים של 1,111 ילדים שהיו במעקב כל שנה מגיל 12 עד 48 חודשים (סך הכל ארבע נקודות בדיקה). בכל בדיקה דיווחו ההורים על צריכת המשקאות הממותקים בסוכר אשר חולקה לשני רכיבים, צריכה ראשונית של משקאות ממותקים בסוכר והסטייה לאורך זמן מהערך הראשוני.
עששת השיניים בילדות נקבעה בכל שנה באופן קליני (כולל נגעים עם וללא קוויטציה). הקשר בין צריכת משקאות ממותקים בסוכר לבין המדדים הבסיסיים של קיום נגעים, חסר שיניים, משטחי שיניים עם סתימות (dmfs) ושיעור השינוי ב-dmfs לאורך זמן נבדקו במודלים מעורבים לינאריים, בליווי תצפיות חוזרות ונשנות על הילדים. הן הצריכה הראשונית של המשקאות ממותקים בסוכר והן הסטייה מהצריכה הראשונית היו קשורים באופן חיובי עם מסלולי עששת תלולים יותר. בבדיקה הרביעית, ההבדל הממוצע של ה-dmfs הצפוי בין ילדים עם צריכה ראשונית נמוכה וגבוהה של משקאות ממותקים בסוכר היה 1.73 ואילו ההבדל בין ילדים עם סטייה נמוכה וגבוהה מהצריכה הראשונית של המשקאות שלהם היה 1.17.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי ממצאי המחקר הפרוספקטיבי שנערך בקרב ילדים צעירים בסקוטלנד מספקים הוכחות לכך שחשיפה למשקאות ממותקים בסוכר במהלך השנה הראשונה לחיים עלולה לגרום לכך שילדים ישתייכו למסלול של רמות עששת גבוהות. הם תומכים בהמלצות הנוכחיות להימנע מצריכת סוכרים בקרב ילדים צעירים מאוד ובהתערבויות לשיטות האכלה מוקדמת לשם מניעת עששת.