הערכת תכשיר צינק פוספט הנצמד לרירית באפטוס סטומטיטיס חוזרת

שיעורי השכיחות של אפטוס סטומטיטיס חוזרת (RAS) הינם 25 אחוזים ו-40 אחוזים בקרב מבוגרים וילדים, בהתאמה. גורמים רבים עלולים לגרום לאפטוס סטומטיטיס חוזרת, כולל זיהומים, פגיעות במערכת החיסון, לחץ, גנטיקה, חסרים תזונתיים וטראומה. סטרס אוקסידטיבי ממלא גם כן תפקיד חשוב ביצירת נגע אפתה על ידי פגיעה ב-DNA. מספר שיטות משמשות לבקרת הכאב, הדלקת והזיהום בנגע אשר קיים ברירית, כולל טיפולים מערכתיים כגון ויטמין B12 ופולאט, וכן חומרים טופיקאליים כגון שטיפה בכלורקסידין, נוזל פה המכיל דוקסיציקלין או מינוציקלין, משחה וטיפול בתרסיס קורטיקוסטרואידים טופיקאליים.
אבץ הינו אחד מיסודות הקורט הקריטיים אשר קיימים בבני האדם, הממלא תפקידים מכריעים בתפקודים הפיזיולוגיים, כגון גידול ורבייה של תאים, תפקוד תקין של מערכת החיסון, סינתזה של קולגן וריפוי פצע. הוכח שמחסור באבץ קשור במספר רב של פגמים פיזיולוגיים, ובפתוגנזה של מספר מחלות של ריריות הפה. כמו כן, נמצא כי מתן תוספי מזון המכילים אבץ עשוי לשפר את מצבם של כיבים כאלו.
מחסור בנוגדי חמצון הינו אחד הגורמים העיקריים להתפתחות אפטוס סטומטיטיס חוזרת, ואבץ מומלץ כחומר שימושי לאיזון תגובות חמצון תאי והפחתת האוקסידציה. חומר זה הינו גם גורם אנטי דלקתי ומומלץ כמלח סולפט, במיוחד בטיפול באפטוס סטומטיטיס חוזרת בחולים המטופלים במקביל ברדיותרפיה או בכימותרפיה. במספר ניסויים קליניים דווח על יעילותן של תרכובות אבץ במתן דרך הפה (150 מ"ג מדי יום) ובאמצעות פורמולציות הנצמדות לרירית (כגון אבץ גופרתי) בתהליך ריפוי כיבים בפה. מי פה המכילים חמישה אחוזים של אבץ גופרתי יעילים גם בטיפול מונע ובטיפול בכיבים חוזרים ונשנים בפה. טבליות הנצמדות למוקוזה הינן מערכת מתן תרופות הנצמדת לשכבת הרירית ומספקת שחרור מקומי ממושך של התרופה על פני השטח של הרירית. השימוש באמצעות מערכת תרופתית זו מגנה על המולקולות של התרופות מפני מעבר חילוף החומרים הראשוני וכך מושג במקום המיועד לטיפול ריכוז גבוה יותר של התרופה.

מטרה

בהתחשב בהשפעות האנטי דלקתיות והפרמקולוגיות של אבץ גופרתי על כיבים בפה ובכך שלא נערך מחקר קודם על הערכת הטיפול באמצעות תכשיר אבץ אשר נצמד למוקוזה, המחקר הנוכחי נערך על השפעת חומר זה על מתרפאים עם אפטוס סטומטיטיס חוזרת.
החוקרים ערכו ניסוי אקראי קליני כפול סמיות, שכלל 46 מתרפאים הסובלים מאפטוס סטומטיטיס חוזרת שהוקצו באופן אקראי לשתי קבוצות על מנת לקבל טיפול באמצעות טבליה מאבץ גופרתי הנצמדת לרירית או לפלצבו למשך שבעה ימים. חומרת הכאב נמדדה בנקודת התחלת הניסוי ובכל יום לאחר מכן ואילו קוטר הנגע נמדד בקו הבסיס וביום השלישי, החמישי והשביעי. הנתונים שהתקבלו נותחו סטטיסטית באמצעות תכנת SPSS. בתחילת הניסוי לא נמצא בין שתי הקבוצות הבדל משמעותי בקוטר הממוצע של הנגעים ועוצמת הכאב. עם זאת, ביום השלישי, החמישי והשביעי של המחקר, הצטמצם קוטר הנגע באופן משמעותי בקבוצת ההתערבות עם טבלית האבץ ועוצמת הכאב הפכה שונה באופן משמעותי בין הקבוצות החל מהיום הרביעי של המחקר.
מסקנת החוקרים היא, כי הטבליה של אבץ גופרתי אשר נצמדת לרקמה הייתה יעילה בהחלמה, בהפחתת הכאב ובקוטר נגע האפתות וניתן לשקול אותה לטיפול במצבי אפטוס סטומטיטיס חוזרת.