ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן, המתקבל בגוף האדם מצריכת מזון או מייצור אנדוגני על ידי העור בעקבות חשיפה לאור השמש. דווח על השפעה מגנה של ויטמין D כמודולטור של התגובה הדלקתית במגוון מצבים מערכתיים, כגון מחלת לב כרוני, הפרעות בתפקוד האנדותל, סרטן וסוכרת. עדויות גוברות תומכות בהשערה שרמות ויטמין D גבוהות הן בעלות השפעה חיובית להתפתחות תנאים טובים של בריאות הפה. מחברי המאמר מציינים, כי מחקרים מהעת האחרונה הראו כי רמות ויטמין D גבוהות יותר או נמוכות יותר בסרום יכולות לגרום לעלייה במחלת העששת, דלקת החניכיים, מחלות החניכיים ולבסוף, אובדן שיניים. יתר על כן, הועלתה השערה כי ויטמין D יכול להשפיע ולמנוע את התקדמותה של מחלת החניכיים באמצעות תגובה אנטי מיקרוביאלית ואנטי דלקתית בעקבות פגיעת החיידקים בחניכיים. המחקרים השונים שניתחו במהלך העשורים האחרונים את ההשפעה של ויטמין D על רקמות החניכיים דיווחו על תוצאות סותרות. בסקר בדיקת הבריאות והתזונה הלאומי בארצות הבריתNHANES III) ), שבו נותחו ריכוזי הסרום של ויטמין D במשתתפים הסובלים ממחלת החניכיים, נמצא קשר עצמאי בין רמות נמוכות של ויטמין D בסרום לבין מחלת החניכיים. לעומת זאת, במחקר קבוצתי נוסף של סקר הבריאות, שנערך באוכלוסייה תואמת של משתתפים מתחת לגיל 50, לא נמצא קשר מובהק בין רמות ויטמין D לבין מחלת החניכיים.

מטרה

לאור תוצאות אלו, המחקר הנוכחי נעשה על מנת להעריך את הקשר בין רמות ויטמין D בסרום, מחלת החניכיים ומחלת לב כרונית ולברר אלו הם הגורמים הקובעים ביותר המשפיעים על מצב בריאות החניכיים במתרפאים עם מחלת החניכיים ומחלת לב כרונית. יתר על כן, יעדי המחקר היו: (א) לקבוע אם לרמות ויטמין D יש השפעה על מחלת החניכיים ואובדן שיניים; ו-(ב) אם מחלת החניכיים השפיעה באופן משמעותי על הרמות של ויטמין D בסרום.

במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בשיטת החתך המוצלב, ולשם כך גייסו 46 מתרפאים עם מחלת חניכיים כרונית, 45 חולים עם מחלת לב כרונית, 45 חולים עם מחלת חניכיים כרונית ומחלת לב כרונית ו-43 משתתפים בריאים. מדדי ויטמין D בסרום בקבוצת המשתתפים עם מחלת חניכיים כרונית (17.4±5.2 ng/mL) ובמחלת חניכיים כרונית + מחלת לב כרונית (16.5±5.6 ng/mL) היו ברמה נמוכה יותר באופן משמעותי בהשוואה לחולים הסובלים ממחלת לב כרונית (24.6±3.7 ng/mL) וקבוצת הביקורת(29.9±5.4 ng/mL) . רמות הוויטמין D היו בקורלציה חיובית עם מספר השיניים ובקורלציה שלילית עם כל הפרמטרים של מצב החניכיים. בקרב כל המשתתפים נמצאה עלייה פרופורציונאלית של רמות ויטמין D עם העלייה במספר השיניים ונמצאה ירידה פרופורציונלית ברמות ויטמין D עם העלייה ברמת התאחיזה הקלינית, עומק הכיסים והימצאות אתרי חניכיים עם דימום.

מסקנת מחברי המאמר היא, כי מתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים כרונית ומחלת חניכיים כרונית + מחלת לב כרונית הציגו רמות נמוכות משמעותית של ויטמין D בסרום בהשוואה לאלו עם מחלת לב כרונית ולאנשים בריאים. יתר על כן, נוכחות מחלת חניכיים כרונית השפיעה לרעה על רמות ויטמין D בסרום.

Isola G, Alibrandi A, Rapisarda E. Association of vitamin D in patients with periodontitis: A cross-sectional study. J Periodont Res 2020; 55: 602-612