ישנה התמקדות בינלאומית הולכת וגוברת בתפקיד של כוח העבודה הרפואי הלא דנטלי בשיפור תוצאות בריאות הפה, במיוחד בקרב ילדים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהה את בריאות הפה כגורם חשוב לפרקטיקה המקצועית הבין תחומית במגזר הבריאותי הראשוני. בעוד שקידום בריאות הפה צריך להיות חלק מתפקידם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות, קיומו של תפקיד מפתח בנושא בריאות הפה של ילדים זוהה בקרב רופאי ילדים במשך כבר למעלה מעשור. ההמלצות לתפקיד כללו סקירה, ייעוץ בנושאים צפויים מראש והפנייה לשירותים דנטליים לפני גיל 12 חודשים. למרות זיהוי התפקידים, הסקירה השגרתית של בריאות הפה וההפניה לרופאי שיניים על ידי רופאי ילדים נותרו מוגבלים.
עששת השיניים היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר אשר פוגעות בילדים. השפעת הכאב ואי הנוחות הכרוניים הקשורים לעששת השיניים על ההתפתחות הקוגניטיביות של הילד תועדה, ובדרך כלל מדווח על היעדרות מבית הספר וחוסר ריכוז. מספר גורמים קובעים לגבי בריאות פה לקויה בקרב ילדים, כולל קושי סוציאלי, מצב סוציו-אקונומי, גיל, מין, מיקום גיאוגרפי וגורמים באורח החיים. לדברי מחברי המאמר, בעוד שבארצות מפותחות חלה ירידה כללית בשיעורי העששת של הילדות, הרי שילדים במדינות מתפתחות וילדים מרקע של מצוקה במדינות מפותחות ממשיכים להתנסות בעששת שיניים ברמות בלתי סבירות.
בקריאה הלאומית לבריאות הפה בארה"ב משנת 2003, נכלל תפקידם של רופאי הילדים בשיפור בריאות הפה של ילדים. מאז אותה תקופה, תפקידם של רופאי הילדים בבריאות הפה הלך וקיבל חיזוקים והוא כולל כעת המלצות להערכות סיכון לבריאות הפה אצל ילדים החל מגיל ששה חודשים. עם זאת, יש עדויות לכך ששילוב בריאות הפה ברפואת הילדים עדיין בלתי מפותחת. למרות קריאות גלובליות לחיזוק בריאות הפה בפרקטיקה של רפואת הילדים, לא נערכו סקירות ספרות ביקורתיות לשם איגוד הראיות על הידע והתרגול של רופאי הילדים בכל הקשור לבריאות הפה של ילדים.
מטרה
כסקירה הראשונה בתחום זה, מטרת המחברים הייתה להשלים מיפוי רחב וסינתזה של בסיס הראיות, תוך שימוש במתודולוגיה של סקירת סקופ המשמשת לסריקת היקף גדול של חומרי ספרות מבלי להימנע מהכללת מחקרים על בסיס של עיצוב או איכות. החוקרים מציינים, כי מטרתם הייתה לזהות את כל המחקרים הזמינים, לספק פרשנות על מחקרים אלה ולזהות פערי ידע מרכזיים. הם מדגישים, שסקירות מסוג של סקופ הינן שימושיות כצעד ראשון בפיתוח סקירה שיטתית ממוקדת יותר וחשובות כנקודת מוצא להנחות מחקרים נוספים. המחברים ביצעו תהליך סקירה, אשר שימש למיפוי מקיף של מחקרים שנערכו על הידע והפרקטיקה של רופאי ילדים בנושא בריאות הפה של ילדים. לשם כך, הם פיתחו מונחי חיפוש מרכזיים ובסך הכל נכללו בסקירה 42 מאמרים זכאים. המחקרים נערכו ב-19 מדינות ורובם (41/42) היו כמותיים, כאשר מעל 90 אחוז השתמשו בסקרים של דיווח עצמי. ארבעה מחקרים בלבד השתמשו בכלי סקירה שקיבלו תוקף בעבר, כאשר רוב השאלות נלקחו ממחקרים קודמים. בשני מחקרים השתמשו בעיצובי תצפית ובאחד השתמשו החוקרים בשיטות איכותיות. גודל המדגמים נע בין 15 ל-862. דווח כי הידע לגבי בריאות הפה בקרב רופאי הילדים הוא דל ברובו, עם פערים רבים באזורי מפתח, כולל הגיל הרצוי לביקור הראשון במרפאת השיניים, עששת השיניים והערכות הסיכון לבריאות הפה. מחקרים בנושא תרגום הידע בבריאות הפה לפרקטיקה היה מוגבל, עם שונות רחבה בשיעורי ההערכה. מעט מחקרים העריכו את הפרקטיקה בפועל.
מסקנות מחברי המאמר הן, כי הסקירה הנוכחית מדגישה את ההתעניינות הבינלאומית הגוברת בתפקידם של רופאי הילדים בבריאות הפה של ילדים. הממצאים מראים, כי לרופאי הילדים יש ידע והבנה מוגבלים בתחומים קריטיים, כולל סימנים קליניים ראשוניים של עששת, גיל מומלץ לביקור ראשון במרפאת השיניים, האטיולוגיה של עששת השיניים ושימוש מומלץ בפלואורידים. החסמים של רופאי הילדים כוללים חינוך והכשרה לא מספקים, אילוצי זמן בפרקטיקה וחוסר מסלולי הפניה. קיים צורך בפיתוח כלי מאומת להערכת הידע והתרגול של רופאי הילדים בשטח זה.
Dickson-Swift V, Kenny A, Gussy M, et al. The knowledge and practice of pediatricians in children’s oral health: a scoping review. BMC Oral Health 2020; 20:211. doi.org/10.1186/s12903-020-01198-0