מחברי המאמר מציינים, כי אנדודונטיה הינו מקצוע מתגמל אך יכול להיות לעיתים מאתגר, כאשר תעלות מסוידות גורמות לחלק מאתגרים אלה. עקיפת הסתיידות יכולה לגרום לתסכול אפילו לקלינאים המוכשרים ביותר. עקיפת חסימות אלה היא תהליך גוזל זמן ומפרך. על מנת לסייע בבעיה זו, פותחו טכניקות שונות, אך הן זכו להצלחה מוגבלת. מכיוון שהצלחת הטיפול האנדודונטי תלויה בחיסול או הפחתה של השפעות חיידקיות על הרקמות הפריאפיקאלית, נושא זה הינו קריטי.
מטרה
במאמר הנוכחי, חושפים המחברים גישה חדשה לפתרון בעיה זו. תעלת השורש מהווה בעיקרון מרחב פתוח, אך היא עלולה להיחסם בתהליך המכונה מטמורפוזה מסוידת. ניתן לראות במצב זה אובליטרציה של תעלת המוך, הסתיידות דיסטרופית, הסתיידות מפוזרת וניוון מסויד. ישנן סיבות שונות מדוע מתפתחים משקעים מסוידים אלה, ביניהן טראומה דנטלית, טיפולי שיניים, גיל, מחלות חניכיים והפרעות מערכתיות שונות. דווח, כי השכיחות של מטמורפוזה מסוידת לאחר מצבים של טראומה דנטלית הינה כ-24 אחוזים. לא כל השיניים עם מטמורפוזה כזו מפתחות זיהומים דנטליים הדורשים טיפול שורש. למעשה, בשל השכיחות הנמוכה של שיניים אלה המפתחות נמק במוך, ביצוע טיפול שורש מונע אינו מומלץ. כאשר נדרש טיפול אנדודונטי, העקיפה של חסימות מסוידות אלו הינה תהליך איטי ומייגע ולפעמים בלתי אפשרי. תחילת תהליך ההסתיידות בחלק הכותרתי של השן ובאם השן הופכת לחסרת חיות, החסימה מייצרת מסלול מזוהם בשליש האפיקאלי של השן, מצב המביא להתפתחות נמק במוך. כאשר נעשה ניסיון לטיפול, מכשירי טיפול המכוונים בצורה שגויה עלולים לנקב את דופן השורש ולהוסיף סיבוכים איטרוגניים, מצב שעלול להוביל לאובדן השן. גם כאשר מצליחים למצוא את התעלה, חיפוש זה לעתים קרובות גובה מחיר של אובדן משמעותי של חומר השן. מחברי המאמר טוענים, כי מתודולוגיה חדשה לטיפול בבעיה זו זמינה כעת, באמצעות גישה חדשנית אשר מיישמת רדיוגרפיה של תלת ממד (3D), מסוג טומוגרפיה ממוחשבת עם קרן חרוט [CBCT] והדמיה תלת-ממדית בתוך הפה.
המחברים יצרו באמצעות תוכנה מסחרית (SICAT Endo, Dentsply Sirona) מערך נתונים משולב, המספק אוריינטציה חדשנית בתוך השן, שבאמצעותו תוכנן מסלול לאיתור תעלת השורש. לאחר שזו נמצאה, שימשו הנתונים המסונכרנים ליצירת תבנית במדפסת תלת מימד. מקדחים מיוחדים נבחרו, כך שיתאימו לשרוול מתכת המוטמע בתבנית. הכלי המנחה מתאם את היישור והעומק הנדרשים למציאת התעלה. לאחר הגישה לתעלה, ניתן לבצע בקלות טיפול שורש קונבנציונאלי. במאמר מוצג מקרה, בו נערך טיפול בשן מתרפאה עם תעלת שורש נמקית וסימפטומטית. הגישה לתעלה הופרעה על ידי מטמורפוזה מסוידת. השליש האפיקאלי של התעלה נראה בתמונת CBCT, כ-18 מילימטרים מהקצה האינסיזאלי. התעלה אותרה בהצלחה וטופלה באמצעות תבנית גישה אנדודונטית, תוך אובדן מינימלי של חומר השן.
מסקנות מחברי המאמר וההשלכות המעשיות הן, שהצגת המקרה סוקרת טכניקה חדשה לטיפול בתעלת שורש מסויד ונמקי. התעלה זוהתה בשליש השורש האפיקאלי ותוכנן מסלול לקבלת גישה אל התעלה באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית המתוארת. בוצע עיקוף של החסימה, ותעלת השורש טופלה בהצלחה באמצעות "טכניקת גישה מונחית תבנית", עם אובדן מינימלי של חומר. ניתן ליישם את הטכניקה המודרכת במקרים של תעלה אחת או תעלות מרובות בתוך אותה שן. אם מטפלים במספר תעלות, יש לייצר מדריכים נפרדים לכל תעלה.
Todd R, Resnick S, Zicarelli T, et al. Template-guided endodontic access. J Am Dent Assoc 2020. doi.org/10.1016/j.adaj.2020.07.025