מחברי המאמר מציינים כי יתר לחץ דם באוכלוסיית הילדים מהווה בעיה קלינית הולכת וגוברת. לפי ההנחיות של האגודה האירופית ליתר לחץ דם, מצב זה בילדים מתחת לגיל 16 מוגדר כממוצע ערך של לחץ דם סיסטולי (SBP) ו/או דיאסטולי (DBP) ≥ אחוזון 95. בילדים מעל 16 שנים (מתבגרים), מצב זה מתייחס למדידת mmHg של ≥140 (SBP) ו/או 90 (DBP). לחץ דם מוגבר בילדים מתחת לגיל שש נגרם בדרך כלל ממצבים רפואיים אחרים. ילדים גדולים יותר עלולים לפתח לחץ דם גבוה עבור אותן הסיבות כמו מבוגרים כגון: עקב עודף משקל, בדרך כלל דפוס תזונה לקוי ומחסור קבוע בפעילות גופנית. המצבים הרפואיים האחרים האמורים לעיל, אשר גורמים לילדים מתחת לגיל שש לסבול מיתר לחץ דם עורקי, כוללים בעיקר מחלות כליות פרנכימליות ומחלות רינוֹוָסקולריות.
המחברים מדגישים כי יתר לחץ דם הן באוכלוסיית ילדים והן במבוגרים עשוי לנבוע מהפעלה מערכתית של מערכת העצבים הסימפתטית. הפעלה כזו עשויה להיות משנית לדלקת מקומית כרונית. המחלות הנפוצות ביותר הנגרמות כתוצאה מדלקת קבועה בילדים הם סינוסיטיס כרונית, דלקות בדרכי השתן, ועששת הקשורה עם זיהום אודנטוגני המזוהה כמוקד זיהומי. עששת בגיל הרך הינה מחלה נפוצה בקרב ילדים והאבחנה נעשית בשיטות קליניות, חזותיות וצילומי רנטגן אך לדעת המחברים המרכיב הדלקתי שלה לא נחקר. עששת ראשונית מאופיינת בעיקר כתהליך דינמי ומהיר המוביל לסיבוכים במוך השן, התסמינים כמעט ואינם נראים באופן קליני ביחס להתקדמות של תהליך העששת וכאשר חיידקי העששת פוגעים ברקמות המוך, הדלקת עלולה להתרחב מסביב לשן עד להיווצרות מורסה.
מטרה
המחקר הנוכחי נעשה על מנת להעריך את הקשר בין עששת (הן בשיניים נשירות וקבועות) לבין יתר לחץ דם בילדים אשר בהם לא קיימים כל שאר גורמי הסיכון להתפתחות של יתר לחץ דם משני. המחברים ביקשו להניח שלא קיים קשר בין עששת לבין יתר לחץ דם ראשוני בילדים/מתבגרים, כמו גם שגורמי רוק מסוימים כגון קורטיזול חופשי, עמילאז, וליזוזים אינם משתנים עקב מהלך המחלה (השערת ה-0). תוצאות הפוכות עשויות לאשר קשר בין עששת לבין יתר לחץ דם ראשוני כגורם סיכון פוטנציאלי המעורב בהתפרצות המחלה (השערה 1). במחקר השתתפו קבוצת מחקר אשר כללה 65 ילדים שאובחנו עם יתר לחץ דם עורקי ראשוני וקבוצת ביקורת אשר כללה 44 ילדים בעלי לחץ דם נורמלי. בכל הילדים בוצעו מדידות לחץ דם, בדיקת שיניים, ומדידות רוק לנוכחות קורטיזול, אלפא-עמילאז, IgA מופרש וליזוזים. לילדים בעלי יתר לחץ דם וילדים עם לחץ דם נורמאלי הייתה זהות במורפולוגיית הדם ההיקפית והפרמטרים הביוכימיים בסרום, למעט ריכוז חומצת השתן, שהיה גבוה יותר באופן משמעותי בקבוצת המחקר. ריכוזים של קורטיזול ואלפא-עמילאז, אשר נמדדו ברוק בערב, היו גבוהים באופן משמעותי בילדים עם יתר לחץ דם. למרות שמדדי לחץ הדם הסיסטולי במשך 24 שעות אשר כללו מדידות בשעות היום והלילה, נמצאו בקורלציה עם מצב העששת, המיקרואלבומינוריה, ה-BMI וקצב הסינון הגלומרולרי, בניתוח סטטיסטי של רב-משתנים נמצא כי רק מדדי העששת היו קשורים ליתר לחץ דם הן בילדים והן בקרב המתבגרים.
מסקנת מחברי המאמר היא כי עששת בילדים/מתבגרים עשויה להיחשב כגורם טריגר חזק ליתר לחץ דם בקרב בני אדם בהם נשלל קיום כל הגורמים האחרים ליתר לחץ דם משני.
Ostalska-Nowicka D, Paszyńska E, Dmitrzak-Węglarz M, et al. Dental caries-related primary hypertension in children and adolescents: Cross-sectional study. Oral Diseases 2021; 27: 1822-1833