מחברי המאמר מציינים כי במהלך טיפולי שיניים נוצרים אירוסולים וטיפות המכילים חיידקים שמקורם בחלל הפה. מצב זה רלוונטי במיוחד במהלך התפרצויות של מחלות זיהומיות, כאשר החשש לגבי הפצת פתוגנים (כמו למשל התסמונת הנשימתית החריפה כתוצאה מנגיף הקורונה) עלולה לשבש את מתן השירות והטיפולים במסגרת רפואת השיניים ומהווה סיכון לזיהום הן לצוות והן למתרפאים. פיזור פתוגנים במהלך הליכים מייצרי אירוסול (AGPs) מהווה גם בעיה בטיפול רפואי רחב יותר, למשל, במהלך אינטובָּציה אנדוטרכיאלית. לדבריהם, הספרות המתייחסת להעברת מחלות באוויר נתונה לאחרונה לבדיקה מחדש, ולמרות שלעתים קרובות נקבע כי טיפות בקוטר של יותר מ-5 מיקרומטר אינן נשארות באוויר (ארגון הבריאות העולמי, 2014), הנחה זו מוטלת לדברי המחברים בספק. למעשה, ישנן עדויות לכך שטיפות בקוטר 60 עד 100 מיקרומטר נשארות באוויר, ובכך מהוות סיכון לשאיפה. הוצעו מספר שיטות להפחתת הסיכונים מפיזור אירוסול ברפואת השיניים, כגון הפחתת ייצור האירוסול באמצעות עיצוב חלופי של מכשירי הקידוח הדנטליים, הפחתת העומס הפתוגני באמצעות שטיפות פה או חומרי שטיפה אנטי-מיקרוביאליים, והפחתת הדליפה מהפה באמצעות סכר דנטלי. אוורור מהווה גורם חשוב בהפחתת החשיפה באזורים בהם קיימת דליפה של אירוסולים שעלולים להיות מזוהמים, אך לרוב הדבר מוכתב על ידי תצורת המבנה וייתכן ששינוי יהיה קשה או יקר. מערכות אוורור עם פליטה מקומית (LEV) מהוות גישה חילופית ללכידת אירוסולים במקור היווצרותם, לשם הפחתת הדליפה לסביבה. מערכות LEV משמשות בתעשייה על מנת להגן על עובדים מפני חשיפה לאבק, אדים וגזים במהלך משימות, כולל ריתוך והלחמה.

התקנים אלו כונו בספרות הדנטלית כמערכות שאיבה וניקוי מחוץ לפה, אך LEV הוא מונח נכון יותר ומשמש את החוקרים לאורך מאמר זה. במחקרים קודמים של שימוש ב- LEV עבור פרוצדורות דנטליות דווח על ממצאים מבטיחים, אך למיטב ידיעת המחברים, אף אחד מהם לא העריך הן את הטיפות השקועות והן את האירוסולים המרחפים גם יחד. בעוד שמסגרות דנטליות רבות מהוות מערכת פעולה סגורה ויחידה, חלק מטיפול השיניים ניתן במרפאות גדולות ופתוחות, לרוב במוסדות חינוך. לדברי המחברים, היכולת של LEV לשלוט בפיזור אירוסולים על פני שטח קליני גדול, ובכך להפחית את החשיפה לבני אדם באתרים מרוחקים, אינו ידוע.

מטרה

המחקר הנוכחי נערך על מנת לבדוק את השפעת מערכת ה-LEV על הפצת אירוסולים וטיפות המיוצרים במהלך טיפולי שיניים.

במסגרת המחקר נערכו ניסויים על בובות דנטליות במרפאה פתוחה בשטח של 825.4 מטר מעוקב ובחדר מרפאה יחיד בגודל 49.3 מטר מעוקב. במרפאה הפתוחה בוצעו הכנות לכתר במשך 10 דקות עם טורבינת אוויר ואילו בחדר הטיפולים היחיד נעשה טיפול באמצעות מכשיר אולטראסוני בכל הפה במשך 10 דקות. למאגרי השטיפה של המכשור הוסף פלואורסצאין כחומר מעקב.

בשתי מערכות הטיפול הורכבו מוני חלקיקים אופטייםOPCs) ) על מנת למדוד חלקיקי אירוסול בין 0.3 ל-10.0 מיקרומטר, ומכשירי דגימת אוויר של ציקלון נוזלי שימשו ללכידת גורמי סימון של פלואורסצאין בתרסיס.

בנוסף, במרפאת המרחב הפתוח, נלכד סימון הפלואורסצאין על ידי שקיעה פסיבית על גבי ניירות סינון אשר הונחו בסביבה. כימות הסימון נעשה באמצעות פלוארומטריה. כמערכת אוורור נעשה שימוש במכשיר LEV עם יעילות גבוהה לסינון חלקיקים באוויר וקצב זרימה של 5,000 ליטר לדקה. מכשיר ה-LEV הפחית את ייצור האירוסולים של טורבינת האוויר ב-90 אחוזים בתוך 0.5 דקה, וב-99 אחוזים עבור הסקלר האולטראסוני. ספירות ה-OPC של חלקיקים הופחתו באופן משמעותי עבור שני ההליכים הקליניים שבוצעו וזיהוי טיפות אשר שקעו בטורבינת האוויר הופחת ב-95 אחוזים תוך 0.5 דקה.

השפעת מערכת ה-LEV הייתה גדולה באופן משמעותי מאשר שאיבה בסקשין לבד עבור טורבינת האוויר והייתה דומה להשפעת היניקה גם עבור הסקלר האולטרסאוני.

מסקנת מחברי המאמר היא, כי מכשיר ה-LEV מפחית זיהום של אירוסול וטיפות מהליכי טיפולי שיניים באזור הנשימה של המטפל ב-90 אחוזים לפחות, ולכן הינו כלי רב ערך להפחתת פיזור אירוסולים דנטליים.

Allison JR, Dowson C, Pickering K, et al. Local exhaust ventilation to control dental aerosols and droplets. J Dent Res 2021. doi: 10.1177/00220345211056287