לדברי מחברי המאמר, עששת השיניים הינה המחלה הכרונית השכיחה ביותר של האנושות ולעששת לא מטופלת ישנה השפעה מזיקה רבה על איכות החיים הקשורה לבריאות בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים ברחבי העולם. עששת נקבעת על ידי גורמים ביולוגיים, פסיכו-סוציאליים וסביבתיים, עם תרומות התנהגותיות קריטיות המצטברות במהלך החיים. גורמים תזונתיים, בפרט צריכת סוכרים חופשיים, בולטים בין גורמי הסיכון (ארגון הבריאות העולמי, 2015). בעוד שמדיניות שיש לה פוטנציאל להשפיע על אוכלוסיות גדולות באמצעות רגולציה, הגדלת גישה או תמריצים כלכליים הינה מרכיב אסטרטגי חיוני במניעת עששת השיניים ובעלת פוטנציאל מרחיק לכת, גם גישות התנהגותיות משלימות ממלאות תפקיד ועשויות לפעול בצורה הטובה ביותר אם הן מיושמות מוקדם מאוד בחיים, כאשר העדפות תזונתיות, ציפיות ומנגנוני תגמול מושפעים ומפותחים לראשונה. למרות ההנחיות הלאומיות והבינלאומיות להרגלי אכילה בריאה, צריכת סוכר מופרזת מהשנה הראשונה לחיים תוארה באוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם. בפרט, מזונות ומשקאות עתירי סוכר הנצרכים לעתים קרובות בששת החודשים הראשונים לחיים, והינם בעלי השלכות ארוכות טווח על בריאות הפה הכללית. לטענת המחברים, מעט מחקרים בודקים משתנים הקשורים לתזונה וצריכת סוכר מההריון ועד שנות החיים הראשונות ביחס לעששת של השיניים הקבועות.
זיהוי קשרים כאלה עשוי להוביל להתערבויות אפקטיביות, בהתחשב בהשפעה הפוטנציאלית של התנהגויות מוקדמות בחיים ובהתחשב בגיל שש כנקודת פיתול של שכיחות עששת מואצת.
מטרה
החוקרים מציינים כי מטרת מחקר זה הייתה להעריך קשרים בין דפוסי צריכת סוכר בילדות המוקדמת לבין עששת בשיניים הקבועות בגיל שש. קבוצת מחקר העוקבה מנתה נשים שניגשו לטיפול טרום לידתי במרפאות בריאות הציבור בפורטו אלגרה, ברזיל.
נתונים סוציו-דמוגרפיים, אנתרופומטריים ותזונתיים נאספו במהלך ההריון ומעקבים של שישה חודשים, שנה ושלוש שנים. בדיקות שיניים מכוילות התרחשו בגילאי שלוש ושש. בגיל שש, ל-7.9 אחוזים מהילדים (21/266) היה נגע עששת אחד או יותר בשיניים הקבועות (טוחנות ראשונות). במודלים לא מותאמים, עלייה במשקל בהריון, צריכת מזון מתוק (בגיל שישה חודשים), קניות סוכר במשק הבית (בגיל שלוש), ועששת השיניים (בגיל שלוש) היו קשורים באופן חיובי לעששת בשיניים הקבועות (גיל שש). במודלים רבי-משתנים, כל עלייה של 1 ק"ג במשקל בזמן ההריון וכל עלייה של פריט אחד בצריכת מזון מתוק בגיל שישה חודשים נותרו קשורים באופן מובהק סטטיסטית לעששת בשיניים הטוחנות הקבועות.
לדברי המחברים, ממצאי מחקר עוקבה זה מצביעים על כך, כי גורמים הקשורים למשפחה ולילדים שקודמים זמן רב לשיניים הקבועות, כולל התנהגויות הקשורות לצריכת סוכר, מנבאים מצב דנטלי עתידי ועשויים להשפיע על אסטרטגיות המניעה.
Feldens CA, Fonseca dos Santos I, Floriani Kramer P, et al. Early-life patterns of sugar consumption and dental caries in the permanent teeth: A birth cohort study. Caries Res 2021; 55: 505–514