שיקום באמצעות תותבות הינו אחת משיטות הטיפול הוותיקות, הנפוצות והחסכוניות ביותר עבור בני אדם המאבדים את שיניהם באופן חלקי או מלא והשפעתו על חייהם עשויה להיות משמעותית. מחברי המאמר מציינים כי ההערכה באוסטרליה היא של-21 אחוזים מהמבוגרים בני 65 ומעלה אין שיניים טבעיות ובאותה שכבת גיל כמעט מחציתם מבעלי השיניים הטבעיות משתמשים בשיניים תותבות.
במחקרים קודמים דווח, כי התוצאות של התערבות פרותטית באמצעות תותבות שלמות נשלפות, משתנות באופן משמעותי בין המתרפאים. וריאציה זו כוללת התמודדות ומגיב היטב לטיפול להתקשות להתמודד עם חבישת שיניים תותבות.
במחקר קודם נמצא כי 16 אחוזים מהמשתתפים דיווחו בעקביות ובהתמדה על בעיות בתותבות שלהם. החששות העיקריים הם רטנציה לקויה וחוסר יציבות, חוסר יכולת לסבול את התותבות, לעיסה לקויה עם מזון מצטבר מתחת לתותבת, מראה לא משביע רצון, בחילות, כאב או אי נוחות ושינוי בדיבור. כאשר מתרפאים חווים בעיות כאלה, לרוב הם חוזרים למרפאות השיניים לשם תיקון כגון ריפוד מחדש, על מנת להפחית רטנציה לקויה או שיוף סלקטיבי כדי לטפל בכאב ולעיסה גרועה ואף ליצור תותבת חדשה. עם זאת, טיפולים אלו כוללים צורך של המתרפאים לחוות ביקורים חוזרים במרפאות. ביקורים אלו כרוכים לא רק בעבודה נוספת, הם אף יקרים ואינם נוחים הן למתרפאים והן לרופאים, ולעיתים מסתיימים בכישלון של הטיפול ובכך מביאים להפחתה באיכות החיים של בריאות הפה של המתרפאים. לעומת זאת, חלק מהם אשר שוקמו באמצעות שיניים תותבות נשלפות מדווחים על חוויות חיוביות הכוללות שיפור וסיפוק מאיכות החיים הקשורה בבריאות הפה. לדעת המחברים המיעוט במחקרים ממוקדי מתרפא העוסקים בווריאציות בחוויות השונות בין המתרפאים מביא לכך שלמתרפאים העוברים שיקום באמצעות תותבות יש קול מוגבל בתכנון, הפיתוח או השיפור של שירותי בריאות הפה. רוב הנתונים על חווית המתרפא עד כה נאספו באמצעות שילוב של מכשירי מדידה וסקר, שבניגוד למחקרים איכותניים, חסרים נתונים חווייתיים עמוקים, ממצים וקפדניים.
המחברים טוענים, שגורמים הנוגעים לחוויות שביעות רצון של המתרפאים לא טופלו היטב, מצב המדגיש את הפער הגדול בספרות הראוי להמשך מחקִר. תותבות נשלפות עשויות להיות שלמות או חלקיות, ומכיוון שהדרך שבה הן נשמרות במקומן שונה, הרי שחוויות השימוש בהן עשויות להיות שונות.
מטרה
בסקירה שיטתית זו ביקשו המחברים לחקור ולהבין את חוויותיהם של בני אדם אשר עברו שיקום באמצעות תותבות נשלפות שלמות.
הם ביצעו חיפוש במאגרי המידע של PubMed, SCOPUS ו-CINAHL על מנת להעריך מאמרים שפורסמו בעולם באנגלית משנת 2010 ועד 2021. בסקירה נכללו מחקרים איכותיים שדיווחו על חוויות בני אדם המשתמשים בתותבות נשלפות. בסך הכל נכללו בסקירה עשרה מחקרים. בני אדם שעברו שיקום עם שיניים תותבות הביעו חוויות מגוונות (שליליות וחיוביות), כולל תהליכים פיזיים, חברתיים, פסיכולוגיים ותגובות רגשיות. יתר על כן, החוויות היו קשורות לרגשות, לתחזוקה של התותבות, להיגיינה, לגישה לטיפול ולעלות. משתמשים בתותבות הנשענות על שתלים דיווחו על חוויות חיוביות יותר מאשר המשתמשים בתותבות שלמות קונבנציונליות.
מסקנות
מחברי המאמר מציינים, כי חוויות השימוש בתותבות הינה תופעה מורכבת המערבת את המתרפא בשלמותו כולל סביבתו, ולפיכך אנשי מקצוע הבריאות צריכים לשקול גישה הוליסטית בעת מתן שיקום עם תותבות. כן קיים לדעתם צורך להמשיך ולחקור את החוויות הכרוכות בשיקום תותבות, תוך שימוש בגישות איכותיות, מכיוון שההבנה של חוויות המתרפא עשויה לספק הנחיות ברורות על יוזמות לשיפור האיכות והפיתוח של מדיניות בריאות בהקשר זה.
Chakaipa S, Prior SJ, Pearson S, Van Dam PJ. The experiences of patients treated with complete removable dentures: A systematic literature review of qualitative research. Oral 2022; 2:205-220