לדברי מחברי המאמר, כמו כמעט בכל תחומי הניתוחים, גם בפריודונטיה עסקו הקלינאים במהלך העשורים האחרונים יותר ויותר בטיפולים ממוקדי מתרפא כמו גם בתוצאות הקליניות של הטיפול. בנוסף לשמירה על שיניים טבעית בריאות, תפקוד נוח, והחלפה מוצלחת של שיניים חסרות, מבקשים המתרפאים להימנע מאי נוחות בקשר לטיפול, למזער את זמן הטיפול, להאיץ את החזרה לפעילויות רגילות ולייעל את האסתטיקה. כאב ונפיחות לאחר ניתוח עלולים להיות מטרידים במיוחד, עם פוטנציאל לשנות את הרצון לקבלת טיפול עתידי על ידי המתרפא. באנליזה רטרוספקטיבית שנערכה לאחרונה, שכללה 3900 ניתוחים שנערכו בפה, בחניכיים ולצורך התקנת שתלים, גורמי הסיבוכים השכיחים ביותר לאחר הניתוח היו רגישות יתר של הדנטין (6 אחוזים) וכאב ניכר (4 אחוזים). גורמים כגון מורכבות הפרוצדורה, משך הניתוח והניסיון של הרופא השפיעו על התחלואה לאחר הניתוח בעקבות הליכים שונים בתוך הפה.
המחברים טוענים כי באופן אינטואיטיבי, סביר כי הליכים מסוימים בפריודונטיה עשויים לייצר אי נוחות מוגזמת לאחר הניתוח, אך ישנן ראיות מוגבלות התומכות בהנחה זו. לדוגמה, ניתוח מוקוג'יג'יבָאלי נקשר עם פי 6 ו-3.5 יותר כאב, בהשוואה לג'ינג'יבקטומי וניתוח גרמי, בהתאמה.
טיפולי אוגמנטציה נקשרו גם כן לנפיחות ואי נוחות לאחר הניתוח. קורטיקוסטרואידים הינן תרופות נוגדות דלקת עם ישומים נרחבים בשטחי הרפואה ורפואת השיניים. רוב הנתונים בנושא השפעת התרופות הללו מקורם במחקרים העוסקים בעקירה כירורגית של שיניים טוחנות שלישיות ונעשתה הערכה של פורמולציות רבות, מינונים ומסלולי ואתרי הטיפול. מלבד השימוש בניתוחים דנטואלבאולריים, הוצגו במחקרים שימושים בקורטיקוסטרואידים בעת ניתוחים, לשם הפחתה של אי נוחות ונפיחות בעקבות טיפול כירורגי של מחלת החניכיים, הליכי השתלה של גרפט, ניתוחי השתלות שיניים וטיפול אנדודונטי. אחד השימושים עבור רופאי החניכיים המבקשים להגביל תחלואה לאחר ניתוח הוא באמצעות מתיל-פרדניזולון טייפר (המאפשר ירידה קבועה במינון). עם זאת, מחקרים מעטים מעריכים באופן ספציפי את היעילות של משטרי קורטיקוסטרואידים פומיים לאחר ניתוח בהיעדר מינון מונע ידוע, או מעריכים את ההשפעה של קורטיקוסטרואידים על התוצאות הממוקדות במתרפא בעקבות הליכים שהינם נפוצים בטיפולי החניכיים העכשוויים.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד להעריך ראיות התומכות במתן קורטיקוסטרואידים פומיים להפחתת כאב ונפיחות לאחר עקירה כירורגית של שן טוחנת שלישית, ניתוח חניכיים או השתלת שיניים. החוקרים ערכו בחודש ינואר 2021 חיפוש מקיף של הספרות באמצעות מאגרי המידע PubMed/MEDLINE ו-Cochrane. בחיפוש נכללו מחקרים קליניים מבוקרים בבני אדם שהשוו את היעילות של קורטיקוסטרואידים פומיים לאחר ניתוח לתרופות אחרות ו/או פלצבו בעקבות עקירה כירורגית של טוחנת שלישית ניתוחי חניכיים או השתלת שיניים, וכללו הערכת כאב וקיום של נפיחות או שניהם במהלך פרק הזמן שלאחר הניתוח. במסדי הנתונים וחיפושים ידניים נוספים זוהו 129 ו-138 רשומות, בהתאמה. מתוכם נמצאו עשרה ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים, העונים על הקריטריונים להכללה. ההערכה של משטרים של מתן קורטיקוסטרואידים דרך הפה כללה דקסמתזון, בטאמתזון, ומתילפרדניזולון. שבעה מחקרים השתמשו במינון מניעתי בנוסף למתן התרופה לאחר הניתוח. בשישה מחקרים בוצעה הערכה של כאב ו/או נפיחות לאחר עקירה כירורגית של שן טוחנת שלישית, במחקר אחד של הרמת מתלה עם השתלת רקמת חיבור, מיקום שתל במחקר אחד, ושני מחקרים עסקו בדבריטמנט עם מתלה פתוח. רק בשלושה מתוך עשרת המחקרים שהוערכו בסקירה זו, השתמשו החוקרים בסטרואידים פומיים לאחר ניתוח בלבד, ללא מתן מינון מונע וכל עשרת המחקרים הציגו סיכון גבוה להטיה. בכלל המחקרים היו מעורבים בסך הכל 634 משתתפים.
מסקנות
מחברי הסקירה מסכמים, כי הראיות התומכות במתן קורטיקוסטרואידים פומיים לאחר ניתוח למטרה המתוארת נראות מוגבלות, עם סיכון גבוה להטיה בכל המחקרים הרלוונטיים. לפיכך, הרופאים חייבים לנקוט משנה זהירות בהסקת מסקנות מהנתונים הזמינים. עם זאת, הספרות הרחבה העוסקת בעקירה כירורגית של שיניים טוחנות שלישיות מצביעה על כך שמשטרי קורטיקוסטרואידים שונים הפחיתו בעקביות כאב, נפיחות וטריזמוס לאחר הניתוח.
Wagner JC, Johnson TM, Gilbert WA. Should periodontists prescribe postoperative oral corticosteroids to control pain and swelling? A systematic review. Clinical Advances in Periodontics. 2022; 12:134-142