לדברי מחברי המאמר, אובדן שיניים מוחלט ממשיך להתקיים בשכיחות גבוהה באוכלוסייה המבוגרת, אך נוטה להתפתח בגיל מאוחר יותר. חסר שיניים מלא במתרפאים קשישים מהווה אתגר למקצוע רפואת השיניים, שכן הוא מצריך גישה מיוחדת לתכנון הטיפול המותאם לגיל. שיניים תותבות קונבנציונליות מחליפות את רוב המבנים החסרים, אך אינן יכולות לפצות באופן מלא על פגיעה תפקודית לאחר אובדן השיניים. תותבת על בלסת התחתונה הנשענת על שני שתלים מציגה מספר שיפורים בתפקוד ובמצב הפסיכו-סוציאלי עבור המתרפא מחוסר השיניים, בהשוואה לתותבת שלמה קונבנציונלית, שלעתים קרובות אינה מספקת שיקום מלא ללא פגיעה בתפקוד הפה לאחר אובדן השיניים. מספר מחקרים מדעיים הוכיחו את ההשפעה החיובית על רמת שביעות הרצון ואיכות החיים של המתרפאים עם תותבות נתמכות בשתל, לעומת תותבות שלמות קונבנציונליות בלסת התחתונה. עם זאת, השגת הסכמה להשתלה במתרפאים קשישים הינה לעתים קרובות משימה קשה, במיוחד כאשר יש צורך בניתוח של אוגמנטציה של העצם לשם החדרת שתלים בקוטר סטנדרטי. אחד הפתרונות הוא השימוש בשתלים בקוטר קטן באזורים מחוסרי שיניים של הלסת עם נפח עצם רכס לא מספיק. באימפלנטולוגיה המודרנית המאפיינים של החומר ופני השטח של השתל הינם גורמי מפתח לתוצאה מוצלחת, באשר הם משפיעים הן על חוזק השתל והאוסאואינטגרציה וגם על הביצועים הקליניים והתוצאה הקלינית לטווח הארוך. המחברים מציינים, כי טיטניום נחשב ל"תקן הזהב" להשתלות שיניים בשל העמידות בפני קורוזיה והתאימות הביולוגית, אך סגסוגות טיטניום המכילות זירקוניום מציגות חוזק של מתיחה והתעייפות טובים עוד יותר מטיטניום טהור.
סגסוגות TiZr חדשות שפותחו הן בעלות תכונות מכניות משופרות המאפשרות החדרת שתלים עם קוטר מופחת אפילו בתנאים אנטומיים לא נוחים מבחינה קלינית, ובכך להרחיב עוד יותר את האינדיקציות לשחזורים באמצעות שתלים. הוכח כי לסגסוגת זו, המשלבת שני חומרים עם תאימות ביולוגית גבוהה, ישנם פרמטרים טובים של כוח ביומכני. על שתלי TiZr ניתן ליצור פני שטח של SLA שעברו שינוי כימי המקדם אוסאואינטגרציה מהירה יותר בהשוואה למשטחי SLA רגילים.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד לאשר את הבטיחות והביצועים הקליניים לטווח ארוך במונחים של הישרדות השתלים וההצלחה, מדדי הרובד, הדימום ורמות העצם הקרסטלית ברנטגן של שתלי Roxolid Institute Straumann AG) באזל, שוויץ) לאחר עשר שנים בקבוצת מתרפאים אשר דווחה בעבר, שטופלו עם תותבות על הנשענות על שני שתלים.
המחקר מהווה מעקב של עשר שנים של ניסוי קליני אקראי, מבוקר, רב-מרכזי בעל סמיות כפולה בפה מפוצל. מתרפאים מחוסרי שיניים בלסת התחתונה טופלו באמצעות שני שתלים באזור שבין הָפורָמֵנִים (קוטר 3.3 מ"מ, משטח מיקרו-גס), שתל אחד היה עשוי TiZr (בדיקה) והשני עשוי Ti (ביקורת). החוקרים בחנו את ההישרדות והצלחת השתל, מדדי הדימום והרובד, עומק הכיסים, שולי החניכיים, רמת התאחיזה הקלינית ורמות העצם הקרסטלית בצילומי רנטגן. 50 מתוך 91 מתרפאים עם שתלים היו זמינים לבדיקה לאחר עשר שנים ו-36 מתרפאים היו תקפים לניתוח הכוונה לטיפול. שיעורי הצלחת השתלים היו 94.6 אחוזים ו-91.9 אחוזים עבור שתלי TiZr ושתלי Ti בהתאמה. ארבעה שתלים אבדו (TiZr=1; Ti=3) בכל תקופת המחקר. ניתוחי ההישרדות של קפלן-מאייר העריכו את שיעור ההישרדות של השתלים לעשר שנים, כאשר עבור TiZr שיעורי ההישרדות הוערכו 98.9 אחוזים ואילו עבור Ti שיעורי ההישרדות הוערכו 95.8 אחוזים. הממוצע של אובדן העצם הקרסטלית הכולל והתפקודי היה 1.49 מ"מ ו-0.82 מ"מ בקבוצת ה-TiZr ו-1.56 מ"מ ו-0.85 מ"מ בקבוצת ה-Ti.
מסקנות
לדברי החוקרים, תוך התחשבות בגודל הקבוצה המופחת הקשור לזמן המעקב, הוכחו במחקר הנוכחי שיעורי הצלחה והישרדות גבוהים של שתלים למשך עשר שנים. התוצאות מאשרות כי TiZr מהווה חומר שתלים מתאים היטב למימוש שתלים בקוטר קטן.
F Müller, BA Nawas, S Storelli, et al. Small-diameter titanium grade IV and titanium-zirconium implants in edentulous mandibles: Ten-year results from a double-blind, randomised controlled split-mouth core-trial. Clin Oral Implants Res 2024; 35(1): 77-88
9. השתלת