רמינרליזציה של דנטין: מנגנונים, טכנולוגיות והשלכות קליניות

רמינרליזציה של דנטין היא תהליך שבו מינרלים, בעיקר סידן ופוספט, מושקעים מחדש במבנה הדנטין הדמינרליזציה, במטרה לשקם את חוזקו ולמנוע התקדמות עששת או רגישות. התפתחויות בטכנולוגיות ביו-אקטיביות, כגון דבקים, חומרי שיקום וטיפולים מונעים, שיפרו את היכולת לקדם רמינרליזציה בסביבה הקלינית. מאמר זה סוקר את המנגנונים של רמינרליזציה של דנטין, את הגישות העדכניות לטיפול ואת השלכותיהן עבור רופאי שיניים.

 

ממצאים עיקריים

מחקרים עדכניים (עד מרץ 2025) מראים כי רמינרליזציה של דנטין אפשרית בתנאים מבוקרים ומשפרת את עמידות הרקמה ב-20%-40% בהשוואה לדנטין דמינרליזציה:

• חומרים ביו-אקטיביים : דבקים וחומרי בסיס כמו ACTIVA BioACTIVE ו-Theracal LC משחררים יוני סידן ופוספט, ומגבירים את צפיפות המינרלים בדנטין ב-20%-30% תוך 3-6 חודשים, לפי ניסויים in vitro וקליניים.
• זכוכית יונומרית (GIC): חומרים כמו Fuji IX משחררים פלואוריד ומקדמים רמינרליזציה מקומית, עם ירידה של 25%-35% בשכיחות עששת משנית סביב סתימות.
• טיפולים מבוססי פלואוריד : משחות עם 5000 ppm פלואוריד (למשל, Clinpro 5000) או ג’לים עם Casein Phosphopeptide-Amorphous Calcium Phosphate (CPP-ACP, כגון MI Paste) משפרים את השקעת המינרלים ב-15%-25% בדנטין חשוף.
• ננו-טכנולוגיה : חלקיקי ננו-הידרוקסיאפטיט (n-HA) או ננו-סידן פוספט, המוטמעים בדבקים או משחות, מגבירים את הרמינרליזציה ב-30%-40% ומפחיתים רגישות ב-50%-60% בניסויים קליניים.
• לייזר ביו-סטימולטורי (PBM): לייזר בעוצמה נמוכה (Low-Level Laser, 600-1000 ננומטר) מקדם יצירת דנטין משני ומשפר רמינרליזציה ב-20%-30% בשילוב עם חומרים ביו-אקטיביים.

 

דיון

רמינרליזציה של דנטין מתרחשת כאשר יוני סידן ופוספט נקשרים לקולגן החשוף במבנה הדנטין, תוך יצירת גבישי הידרוקסיאפטיט בסביבה עם pH נייטרלי (6.5-7.5). התהליך תלוי בזמינות מינרלים, ברמת הלחות ובשלמות מטריצת הקולגן:

• מנגנונים : חומרים ביו-אקטיביים משחררים יונים המשתלבים בדנטין, בעוד פלואוריד מעודד יצירת פלואורואפטיט עמיד יותר לחומצות. ננו-חלקיקים פועלים כגרעיני גיבוש, המזרזים את השקעת המינרלים.
• גורמי הצלחה : רוק טבעי עשיר במינרלים משפר את התהליך, בעוד pH נמוך (<5.5) או הרס קולגן על ידי MMPs (Matrix Metalloproteinases) מעכבים אותו.
• יתרונות:  רמינרליזציה מפחיתה רגישות על ידי אטימת תעלות הדנטין, מונעת התקדמות עששת ומחזקת את הממשק בין שיקומים לדנטין.

יישומים קליניים:

• מניעת עששת:  חומרים ביו-אקטיביים ופלואוריד יעילים בטיפול בנגעים מוקדמים (White Spot Lesions) ובחולים עם סיכון גבוה (זרימת רוק נמוכה, דיאטה קריוגנית).
• שיקום:  דבקים ביו-אקטיביים מחזקים את שכבת ההדבקה (Hybrid Layer) ומפחיתים מיקרו-דלף סביב סתימות וכתרים.
• רגישות דנטין: CPP-ACP  וננו-חלקיקים משפרים את אטימת התעלות ומקלים על כאב בחולים עם דנטין חשוף.

אתגרים:  רמינרליזציה מוגבלת בדנטין עמוק או נמקי שבו הקולגן נהרס, והשחרור הראשוני של יונים מחומרים ביו-אקטיביים עשוי להיות מהיר מדי, מה שדורש פיתוח טכנולוגיות שחרור מבוקר. בנוסף, עלותם הגבוהה של חומרים מתקדמים עשויה להגביל את השימוש הנרחב.

השלכות דנטליות:  רמינרליזציה של דנטין תומכת בגישה מונעת, מפחיתה את הצורך בטיפולים פולשניים ומשפרת את תוצאות השיקומים על ידי חיזוק המבנה התומך.

 

השלכות קליניות והמלצות 

1. טיפול מונע:
   • המליצו על משחות עם 5000 ppm פלואוריד או CPP-ACP (למשל, MI Paste) פעמיים ביום לחולים עם דנטין חשוף או נגעים מוקדמים, למשך 3-6 חודשים.
   • השתמשו בזכוכית יונומרית (GIC) כחומר בסיס בסתימות קרובות לעיסה לקידום רמינרליזציה מקומית.
2. שיקום:
   • שלבו דבקים ביו-אקטיביים (כגון ACTIVA) בסתימות קומפוזיט או שיקומים עקיפים בחולים בסיכון גבוה לעששת משנית, תוך הקפדה על חריתה קלה (10-15 שניות) ופוטופולימריזציה של 20-40 שניות (1000 mW/cm²).
3. טיפול ברגישות:
   • החילו ג’ל n-HA או CPP-ACP ישירות על דנטין חשוף במרפאה, ולאחר מכן המליצו על שימוש ביתי במשחה תואמת להקלה ארוכת טווח.
   • שקלו שימוש ב-PBM (50-100 mW, 60 שניות לאתר) כטיפול משלים להפחתת רגישות וקידום ריפוי.
4. מעקב והתאמה:
   • עקבו אחר נגעים או רגישות תוך 6-12 שבועות לאחר הטיפול, תוך שימוש בבדיקות קליניות (רגישות לקור) וצילומי רנטגן לאיתור שיפור במינרליזציה.
   • התאימו את הטיפול (למשל, שילוב לייזר עם חומרים ביו-אקטיביים) במקרים של תגובה חלקית.
5. חינוך המטופל:
   • הדריכו מטופלים על שמירת היגיינה ושימוש בחומרים מונעים (משחות, שטיפות) לתמיכה ברמינרליזציה ולמניעת דמינרליזציה נוספת.

 

סיכום

רמינרליזציה של דנטין, המונעת על ידי חומרים ביו-אקטיביים, פלואוריד, ננו-טכנולוגיה וטיפולי לייזר, מציעה גישה יעילה לחיזוק הדנטין, הפחתת רגישות ומניעת עששת. רופאי שיניים נדרשים לשלב טכנולוגיות אלו בטיפולים מונעים ושיקומיים, תוך התחשבות במצב הדנטין ובסיכון של המטופל, כדי לשפר את התוצאות הקליניות ולהאריך את תוחלת השיניים הטבעיות והשיקומים. התפתחויות עתידיות עשויות לשפר את השליטה על שחרור יונים ואת היעילות בסביבה הפה.