לדברי מחברי המאמר, השמנת יתר ועששת השיניים הן בעיות בריאות עולמיות חמורות השכיחות בילדות ובגיל ההתבגרות ועלולות להשפיע באופן משמעותי על בריאותם העתידית של ילדים ובני נוער. בשנת 2016, השכיחות העולמית של משקל עודף והשמנה בקרב ילדים ומתבגרים בגילאי 5 עד 19 שנים הייתה 18 אחוזים והסתכמה ביותר מ-340 מיליון מקרים. באופן דומה, השכיחות העולמית של עששת לא מטופלת בקרב ילדים ובני נוער בגילאי 5 עד 19 שנים הייתה 25.4 אחוזים בשנת 2019, והסתכמה ב-449 מיליון מקרים. בארצות הברית קיימת ירידה במקרי עששת לא מטופלת בילדים בשיניים הקבועות, אך המספרים נותרו גבוהים יותר בגיל ההתבגרות, כאשר כמעט 22 אחוזים מהמתבגרים בגילאי 16 עד 19 שנים סובלים מעששת לא מטופלת. הקשר הפוטנציאלי בין השמנת יתר לבין עששת נסקר בעבר רבות, אך חלק מהסקירות השיטתיות מדווחות על ממצאים סותרים וקיים צורך במחקרים חדשים עם עיצובים חזקים יותר והערכות מדויקות ומחמירות יותר להשמנה ועששת, כמו גם על שליטה במשתנים מערפלים ידועים, כמו צריכת סוכרים מוספים ונסיבות סוציו-אקונומיות של המשפחה. ברוב המחקרים הראשוניים, נעשה שימוש באינדקס מסת הגוף (BMI) לקביעת השמנת יתר בילדות. עם זאת, BMI אינו חסר מגבלות מכיוון שמדד זה אינו מסוגל להבחין בין המסה של השומן למסת גוף רזה, אינו מזהה את פיזור השומן בגוף, וייתכן שלא יהיה תקף באותה מידה בין מין, גזע או רקע אתני וקבוצות גיל (מגבלה חשובה במיוחד בקרב מתבגרים שחווים שינויים גופניים במהלך גיל ההתבגרות). בנוסף, ישנם הבדלים בסטנדרטים הבינלאומיים להפרדה בין השמנת ילדים לבין ערכי BMI המשפיעים על זיהוי הקשר בין השמנה לבין עששת.
שיטות של הדמיה לקביעת שומן הגוף זמינות כבר שנים רבות, אך הן אינן נמצאות בשימוש נפוץ במסגרות אפידמיולוגיות בשל עלויות היישום הגבוהות שלהן. עם זאת, הם חשובים על מנת לקבוע את הדיוק של שיטות אנתרופומטריות (מדדי הגוף). שני אינדיקטורים נפוצים לשומן הם אחוז השומן בגוף (BF%) ואינדקס מסת השומן FMI)). עד כה, רק שני מחקרים חקרו את הקשר בין שומן (נקבע באמצעות שיטות הדמיה) לבין עששת. בהתחשב בעובדה שהמידע על הקשר בין שומן לבין עששת מוגבל, מחקרים ממדינות ואוכלוסיות שונות יכולים לספק כיווני מחקר חדשים בתחום זה.
מטרה
המחקר הנוכחי נערך על מנת לברר את הקשר בין מדדי שומן לבין עששת בשיניים קבועות בילדים ובני נוער החיים בארצות הברית.
במסגרת המחקר נעשה ניתוח שכלל 5,694 משתתפים בסקר הלאומי לבריאות ותזונה משנת 2011 עד 2018, בגילאי 19-8. אחוז השומן בגוף (BF%) ואינדקס מסת השומן (FMI) נקבעו על ידי בדיקת סריקה של ספיגת קרני רנטגן כפולת אנרגיה לכל הגוף. עודף שומן הוגדר כערך ספציפי למין ולגיל באחוזון ה-75 או מעליו, לפי תקני הייחוס האמריקאים ל-BF% או FMI. עששת נמדדה באמצעות מדדי השיניים העששתיות, החסרות וקיום סתימות; שכיחות של עששת דנטין לא מטופלת; ושכיחות עששת לאורך החיים. הקשרים בין השמנת יתר לבין עששת נבחנו במשתנים מערפלים במודלים מותאמים של רגרסיה. מדד ה-FMI היה קשור למדדי השיניים העששתיות, החסרות ועם סתימות ושכיחות העששת במהלך החיים, אך הקשרים נחלשו לאחר התאמה למשתנים מערפלים. לא נמצא קשר בין מדדי BF% לבין נוכחות של עודף שומן, שהוגדרו על פי תקני הייחוס של BF% או FMI לעששת.
מסקנות
המחברים קובעים כי לא נמצא קשר בין מדדי השמנת היתר לבין עששת בקרב ילדים ומתבגרים בארצות הברית. לדבריהם, בהיות העששת מחלה רב-גורמית, הרי שכל קשר שנצפה בין השמנת יתר לבין עששת נובע ככל הנראה מהגורמים המשותפים ומגורמי הסיכון של שני המצבים.
de Almeida Piovesan ÉT, Coelho Leal S, Bernabe E. Adiposity is not associated with caries among youth in the United States. J Am Dent Assoc 2023; 154: 991-999