מחברי המאמר מציינים, כי הזדקנות אוכלוסיית העולם מגבירה באופן משמעותי את הסיכון לאובדן שיניים והפרעות שינה. אובדן שיניים מלא משפיע בעיקר על אוכלוסיות הקשישים. בנוסף, כמעט מחצית מהאוכלוסייה המבוגרת מתלוננת על הפרעות

שינה, כגון דום נשימה חסימתי בשינה(OSA) . שני המצבים הכרוניים האלו הינם בעלי השלכות שליליות חמורות לגבי איכות החיים. בניסוי קליני שנערך לאחרונה, לא נמצא הבדל משמעותי במדד האָפּנִיָה-היפּופּנִיָה (AHI) בקשישים עם או בלי תותבות עם דום נשימה חסימתי קל, מתון או חמור בעת שנת לילה. מכיוון שהוצע כי המבנים האנטומיים סביב דרכי הנשימה העליונות עשויים להשפיע על גודל דרכי הנשימה ובכך למלא תפקיד חשוב בפתופיזיולוגיה של דום נשימה חסימתי בשינה, מעניין לדעתם לחקור את תפקידם של הפנוטיפים האנטומיים בתגובה הרספירטורית לשימוש בתותבות בלילה בקרב קשישים מחוסרי שיניים.

הנגישות של טומוגרפיה ממוחשבת עם קרן קונוס (CBCT) בפרקטיקה הקלינית ובמחקר מאפשרת ניתוח תלת מימדי של האנטומיה של דרכי הנשימה העליונות. בהתאם לכך, הוצע קיומו של משתנה חדש, הנקרא הנפח המקסילומנדיבולרי, על מנת לתאר את ה"קופסה" המקסילומנדיבולרית התלת ממדית המקיפה את דרכי הנשימה העליונות. עם זאת, נכון לעכשיו, לא קיים מחקר אשר בו נבדק באם נפח הקופסה המקסילומנדיבולרית משפיע על התגובה לקיום שיניים תותבות.

מטרה

בניתוח האקספלורטורי הנוכחי השתמשו המחברים בנתונים קיימים על מנת לבחון באיזו מידה המאפיינים האנטומיים של דרכי הנשימה העליונות ונפח הקופסה המקסילומנדיבולרית עשויים להשפיע על האפקט של שימוש לילי בתותבת על השינה של קשישים מחוסרי שיניים עם דום נשימה בשינה שאינו מטופל. החוקרים נעזרו בנתונים מניסוי קליני אקראי מוצלב, בו נעשה שימוש בסריקות טומוגרפיה ממוחשבת עם קרן קונוס של 65 סריקות דנטליות בבני אדם מחוסרי שיניים (נקבות n=37; זכרים n=28; גיל ממוצע 6.42 ± 74.54) עם דום נשימה חסימתי בשינה לא מטופל על מנת לזהות קיומם של משתנים אנטומיים. נתוני פוליסומנוגרפיה (בדיקה המשמשת לאבחון הפרעות שינה) נאספו באמצעות הקלטה ניידת אחת למשך לילה. ערכי הנשימה המשתנים, כולל מדד אפניה-היפופניה (AHI) עם ובלי תותבת במהלך ,השינה שימשו לחישוב השינוי.

ניתוחים סטטיסטיים כללו רגרסיות ליניאריות, ניתוח אשכולות ורגרסיות לוגיסטיות בינאריות. עלייה בממד הרוחבי של שטח החתך המינימלי הייתה קשורה לירידה ב-,AHI באינדקס הדסטורציה של החמצן ובשינויים במדד העלייה בנשימה. יתר על כן, גדילה באורך ההיפופרינקס הייתה קשורה לעלייה בשינויים במדד AHI ושינויים באינדקס הדסטורציה של חמצן. עלייה בממד הרוחבי של שטח החתך המינימלי של נתיב הנשימה העליון הייתה קשורה לירידה בסבירות להיות בקבוצה עם החמרה ב-AHI. עלייה באורך האורופרינקס הייתה קשורה לעלייה בסבירות לעלייה ב- .AHI

מסקנות

לדעת מחברי המאמר, ההחמרה הלילית של משתנים נשימתיים בקרב בני אדם מחוסרי שיניים עם דום נשימה חסימתי בשינה המשתמשים בשיניים תותבות בלילה, עשויה להיות קשורה למאפיינים אנטומיים מסוימים של דרכי הנשימה העליונות. שכפול ממצאים אלה עשוי לפתוח דרכים חדשות לייעוץ מותאם אישית בנוגע לשימוש של שיניים תותבות בלילה בקרב מחוסרי שיניים עם דום נשימה חסימתי בשינה.

Chen H, Emami E, Kauffmann C, et al. Airway phenotypes and nocturnal wearing of dentures in elders with sleep apnea. J Dent Res 2022. doi: 10.1177/00220345221133278