לדברי מחברי המאמר, עקירה כירורגית של השן הטוחנת השלישית היא אחת ההתערבויות הנפוצות ביותר מבין ניתוחי הפה. בני אדם צעירים ובריאים עוברים הליך זה לצורך טיפול מונע. תלונות לאחר הניתוח מתרחשות לעתים קרובות עם שכיחות של עד 30 אחוזים. לפחות במשך 7-5 ימים לאחר הניתוח, נפגעת רווחתם ואיכות חייהם של בני אדם בריאים כתוצאה מבצקת, טריזמוס, כאב ודלקת. זיהומים באתר ניתוחSSIs) ) עלולים במיוחד להיות לא נוחים למתרפא ולגרום לטווח ארוך לימי מחלה ועלויות נוספות למערכת הבריאות. בספרות תוארו מספר אמצעי מניעה, הכוללים מלבד קריותרפיה, שטיפות פה אנטיבקטריאליות, ג'לים מקומיים, סטרואידים ותרופות אנטי דלקתיות, מתן אנטיביוטיקה באופן שגרתיות שהינו נפוץ. למרות זאת, כפי שהוסכם בסקירה שנערכה לאחרונה, לא קיימת הסכמה באם יש צורך במתן אנטיביוטיקה מונעת באופן קבוע לעקירה כירורגית של הן הטוחנת השלישית. שימוש לרעה בתרופות ושימוש יתר ברחבי העולם הינם חלק מהסיבות שאנו מתמודדים כעת עם עמידות מיקרוביאלית (AMR). הירידה ביעילות תרופות אנטי-מיקרוביאליות הפך למציאות בצורה של "סופר חיידקים", כגון staphylococcus aureus עמיד למתיצילין או חיידקי שחפת עמידים לתרופות. לדברי מחברי המאמר, בכל שנה 700,000 בני אדם מתים עקב זיהום עמיד, ו-214,000 הינם תינוקות. באשר לעמידות, חיידקים גרם חיוביים וגרם שליליים מציגים שיעור גבוה במיוחד של סיכון בשל חוסר הרגישות הגוברת שלהם כנגד גורמי אנטיביוטיקה מסוג β-lactam וְקָרבָּפֵּנֵמִים. כתוצאה מכך, הגדיר ארגון הבריאות העולמי (WHO) "תוכנית פעולה גלובלית על עמידות אנטי מיקרוביאלית", עם התמקדות בחמשה יעדים אסטרטגיים: שיפור המודעות וההבנה של AMR, הגברת המעקב והמחקר, ירידה בשכיחות הזיהומים, חיפוש מימון ואופטימיזציה של היישום של תרופות אנטי מיקרוביאליות.
מטרה
בהתייחס ליעד האחרון של ארגון הבריאות העולמי, מחקר זה מתמקד בצורך במתן אנטיביוטיקה בתחום ניתוחי הפה. כתמיכה בטיפול האחראי במתן אנטיביוטיקה, קבע המחקר הנוכחי את אי-הנחיתות של תרופות פלצבו בניתוחים קונבנציונליים לעקירת שיני בינה ללא דלקת, תוך התמקדות על זיהומים באתר הניתוח, נפיחות, טריזמוס והרווחה הסובייקטיבית של המתרפא בהשוואה לטיפול אנטיביוטי מניעתי עם אמוקסיצילין לפני הניתוח.
החוקרים ביצעו ניסוי קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, עם עיצוב פה מפוצל. לשם המחקר ניתנה תרופה של 2 גרם אמוקסיצילין שעה אחת לפני עקירה של השן הטוחנת השלישית, ולאחריה 1.5 גרם ביום במשך שלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח, זאת בהשוואה למתן תרופות פלצבו. נערך תיעוד של משתנה התוצאה העיקרי (זיהום באתר הניתוח), פרמטרים קליניים משניים (נפיחות וטריזמוס), ומדדי תוצאה ממוקדי מתרפא (דימום, נפיחות, כאב וצריכת תרופות נגד כאב) עד היום השביעי שלאחר הניתוח. על התוצאות נערכו מספר ניתוחים סטטיסטיים. התוצאה הראשונית של זיהומים באתר הניתוח היוו בסך הכל 11 אחוזים, והפרמטרים הקליניים של נפיחות וטריזמוס לא היו שונים באופן משמעותי בין שתי הקבוצות. מדדי התוצאה הממוקדים במתרפא (דימום, נפיחות וכאב) לא היו שונים באופן משמעותי, למעט דימום לאחר ניתוח בקבוצת הניסוי ביום העקירה. לא נמצאה תוצאה משמעותית לגבי נטילת תרופות נגד כאבים לאחר הניתוח ובימים 7-0.
מסקנות
לדעת מחברי המאמר, מתן טרום ניתוחי של אנטיביוטיקה דרך הפה לא גילה יתרונות נוספים במדדי התוצאות הקשורות למתרפא ולא הפחית את הסיבוכים לאחר הניתוח בהשוואה לקבוצת הפלצבו, בה נערכה עקירה כירורגית שגרתית של שיני בינה לא דלקתיות. הרלוונטיות הקלינית של המחקר היא כי עקב העלייה בעמידות לתרופות אנטי-מיקרוביאליות, קיומן של המלצות ברורות למתן תרופות, במיוחד אנטיביוטיקה הינה קריטית בעת ביצוע ניתוחים בפה.
Kirnbauer B, Jakse N, Truschnegg A, et al. Is perioperative antibiotic prophylaxis in the case of routine surgical removal of the third molar still justified? A randomized, double‑blind, placebo‑controlled clinical trial with a split‑mouth design. Clinical Oral Investigations (2022); 26: 6409-6421