מחברי המאמר מציינים, כי תרופות נוגדות טסיות ונוגדות קרישה נרשמות על מנת להפחית סיכון עבור חולים שטופלו באמצעות החלפת מסתם, סטנטים לבביים, פרפור פרוזדורים, היסטוריה של שבץ או תקריות לבביות, מחלות כלי דם או הפרעות קצב. עם זאת, השימוש בתרופות נוגדות קרישה ונוגדי טסיות מגבירים את הסיכון לדימום ולכן, ההערכה של הסיכון לדימום לפני הליכים ניתוחיים כגון אלה המבוצעים ברפואת השיניים הינה צורך בסיסי. התכנית הסקוטית לאפקטיביות הדנטלית הקלינית (SDCEP) הפיקה בשנת 2015 הנחיות במטרה לספק תמיכה סביב ניהול טיפולי שיניים למטופלים עם נוגדי טסיות ונוגדי קרישה. מאז פרסום ההנחיות השתנו דרכי השימוש בתרופות אלו. תרופות נוגדות קרישה נקבעות עבור כ-1.25 מיליון בני אדם בשנה בבריטניה, והשימוש האורלי הישיר בתרופות נוגדות קרישה (DOAC) גדל מ-16 אחוזים ב-2015 עד ל-62 אחוזים מכלל התרופות נוגדות הקרישה ב-2019. תרופת הוורפרין הינה בשימוש למעלה מ-60 שנה, אולם בשמונה השנים האחרונות השימוש ירד, עקב הזמינות של .DOACs למרות שהשימוש בתרופות נגד טסיות נשאר יציב יחסית, הצגת תרופות חדשות יותר, כגון פראסוגרל וטיקגרלור, הביאה לשונות גדולה יותר בתרופות נוגדות טסיות, אותן ניתן לרשום לחולים. אם כי הם נפוצים פחות מאשר נוגדי קרישה או נוגדי טסיות אורליים, עשוי להיות שימוש גם בנוגדי קרישה פרנטרליים, כגון הפרינים במשקל מולקולרי נמוך (LMWHs). הנחיות ה-SDCEP משנת 2015 לניהול מתרפאים דנטליים הנוטלים נוגדי קרישה או תרופות נגד טסיות מספקות המלצות וייעוץ קליני לניהול מטופלים הנוטלים תרופות אלו כולל גורמים חדשים. עדכון הנחיות אלו, שפורסם בשנת 2022, נוגע בשימוש בתרופות ששכיחותם השתנתה ובהתפתחויות נוספות. עדכון ההנחיות כולל את תרופת ה-DOAC החדישה edoxaban, כמו גם המלצות חדשות לניהול חולים הנוטלים LMWH ומידע מעודכן לתמיכה בהערכת הסיכון לדימום.
מטרה
מחברי המאמר הנוכחי מפרטים את העבודה שבוצעה על ידי TRiaDS (מחקרי טרנסלציה בסביבה הדנטלית) על מנת לתמוך ביישום הנחיות SDCEP, המעודכנות דרך קביעת חסמים לציות וזיהוי צרכי הכשרה מקצועיים. במחקר השתתפו רופאי שיניים ממגוון מסגרות קליניות כגון טיפול שיניים ראשוני, רפואת שיניים בקהילה ורפואת שיניים בבתי חולים בסקוטלנד. הם גייסו אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים דרך פורטל NHS Education for Scotland, להם הפיצו שאלון מקוון בו נאסף מידע דמוגרפי, נתונים על הפרקטיקה הנוכחית ומידע על אמונות לגבי התנהגויות הקשורות לניהול מתרפאים המטופלים בתרופות נוגדות קרישה או נוגדות טסיות. 157 משתתפים השיבו על השאלון ורוב המשיבים ציינו שהינם מודעים להנחיות ותמיד מבססים עליהן את הטיפול. רוב המשיבים תמיד העריכו את הסיכון לדימום של המתרפא באופן אישי לפני טיפולי השיניים. רוב הנשאלים הרגישו שהם לא יודעים איך לנהל כראוי מתרפאים הנוטלים מינונים נמוכים של הפרינים במשקל מולקולרי נמוך ורק 38 אחוזים מהמשיבים תמיד עקבו אחר ההנחיות לגבי מתן תרופות ישירות נוגדות קרישה אורליות (DOAC) ואחר הליכים הכרוכים בסיכון נמוך לדימום.
מסקנות
לדעת המחברים, המחקר מדגים צורך בתמיכה חינוכית נוספת סביב מתרפאים המקבלים הפרינים במשקל מולקולרי נמוך וניהול חולים על תרופות אורליות. לדבריהם, קיימת מודעות טובה והקפדה על ההנחיות במסגרות טיפול ראשוני, אולם על מנת לתמוך ביישומן זוהה צורך בהדרכה.
Kelly N, Beaton L, Knights J, et al. The practices and beliefs of dental professionals regarding the management of patients taking anticoagulant and antiplatelet drugs. BDJ Open 2023; doi: 10.1038/s41405-022-00127-3