לדברי מחברי המאמר, מחלת Sjögren (SjD) מדורגת בין המחלות האוטואימוניות השכיחות ביותר ומאופיינת בתהליכים דלקתיים הרסניים בבלוטות אקסוקריניות, במיוחד בלוטות הרוק והדמעות. ההערכות לגבי שכיחותה של המחלה נעות בין 0.01 ל-0.72 אחוזים, בהתאם לקריטריונים המשמשים לסיווגוקיים, כאשר כנראה מספר לא מבוטל של מקרים לא מדווחים. נשים מושפעות מהמחלה ללא פרופורציה, מצב שהופך את SjD לאחת ההפרעות האוטואימוניות הנפוצות בצורה הכי לא שוויונית. האטיולוגיה של התגובה האוטואימונית הבסיסית אינה ידועה, אך סבורים שהינה תוצאה של רקע גנטי מורכב המשתלב עם השפעות סביבתיות. ההידרדרות האיטית והמצטברת של הבלוטות האקסוקריניות גורמת ליובש קיצוני של העיניים והפה. חולים מדווחים בדרך כלל על קשיים בבליעה, שינוי בתפיסת הטעם ותסמונת הפה הצורב. מבחינה קלינית הממצאים הראשוניים הקשורים לבריאות הפה קשורים לרירית הפה אשר נראית יבשה, אדמומית ודביקה. בנוסף, המחלה מגבירה את הסיכון להתפתחות של עששת השיניים, ולעיתים קרובות משפיעה על אתרים שבדרך כלל עמידים בפני עששת, כמו אזורי צוואר השן ומשטחים חלקים של השיניים. יתר על כן, מחקרים רבים דיווחו על שכיחות גבוהה יותר של מחלות חניכיים בקרב בני אדם עם SjD, אולם השפעת המחלה על החניכיים נותרה במחלוקת. בהתחשב באטיולוגיה המורכבת של שתי המחלות והקשר המשותף האפשרי שלהן לרקע חיסוני, קיים לדעת המחברים חשד לנוכחות של גורמים משותפים מערפלים (שלא נצפו). לוח הזמנים הכרונולוגי מטשטש עוד יותר בשל הזיהוי המאוחר של SjD (בדרך כלל בעשור הרביעי או החמישי לחיים), המתרחש רק לאחר שצצות תלונות חמורות. לפיכך, יתכן ששינויים אשר חלים בחניכיים וככל הנראה מיוחסים ל-SjD עשויים להופיע לפני שהמצב מאובחן באופן קליני.
לדברי מחברי המאמר, ניתוח משתנה אינסטרומנטלי גנטי IV)) מהווה פתרון מתודולוגי רב עוצמה במחקר רפואי על מנת לטפל בנושאים אלו.
מטרה
במחקר זה השתמשו המחברים במסגרת IV כזו על מנת 1) לשכפל את ההשפעה הידועה של SjD על עששת השיניים ו-2) לדחות את השערת אפס לאי השפעה של SjD על מחלת החניכיים. המחברים מינפו גישה אינסטרומנטלית של משתנים על מנת לחקור באם SjD משפיע על הסיכון לעששת ומחלת החניכיים. בסך הכל זוהו 57 גרסאות גנטיות הקשורות מאוד ל- SjD ממחקר אסוציאציות רחב גנום של 2,247 מקרים ממוצא אירופאי ו-332,115 מקרי בקרה. נבדקו אסוציאציות של מכשירים גנטיים אלה עם עששת (שנמדדה כמספר המוקדים, חסר שיניים וסתימות במשטחים ב-26,792 בני אדם) ומחלת החניכיים (17,353 מקרים קליניים של מחלת חניכיים ו-28,210 מקרי בקרה אירופאיים).
נעשה שימוש במספר ניתוחי רגישות על מנת לאמת את אומדן ההערכות השונות שנשקלו ובהן נחשף כי קיימת השפעה שלילית של מחלת Sjögren על עששת מחלת החניכיים. ניתוחי רגישות, שנערכו כדי להעריך את חוסן ההפרות הפוטנציאליות של הנחות של משתנים אינסטרומנטליים, נמצאו תומכים עוד יותר בממצאים אלה.
מסקנות
המחברים קובעים כי התוצאות שקיבלו מצביעות על כך של-SjD יש השפעה מזיקה על עששת ומציעות גם שקיום של המחלה מעודד את התפתחות מחלת החניכיים.
Reckelkamm SL, Alayash Z, Holtfreter B, et al. Sjögren’s disease and oral health: A genetic instrumental variable analysis. J Dent Res. 2024; 103(3): 263-268