מנקודת מבט אפידמיולוגית, מחלת חניכיים חמורה הינה המצב השישי בשכיחותו בעולם ומשפיעה על 11.2 אחוזים מאוכלוסיית הבוגרים העולמית. שכיחות מחלת החניכיים החמורה נאמדת בכ-7.8 אחוזים בארצות הברית וב-18.7 אחוזים בצרפת. מחברי המאמר טוענים, כי בנוסף להיותה גורם נפוץ לאובדן שיניים במבוגרים, מחלת החניכיים החמורה עלולה גם להשפיע לרעה על הבריאות הכללית על ידי הגדלת
ניהול מוקדם של נגעי עששת שלא עברו קוויטציה מחייב בראש ובראשונה את היכולת לזהות אותם. אסטרטגיית האבחון הסטנדרטית, בדיקה חזותית ומישוש, אינה מאפשרת בדרך כלל גילוי נגעים מוקדמים בפני שטח בלתי ניתנים לגישה (למשל, אזורים פרוקסימליים). שיטה נפוצה נוספת לאיתור נגעים בשלבים מוקדמים על פני שטח פרוקסימליים ולהערכת היקפם היא באמצעות צילומי נשך. בעוד
סיבוכים ביולוגיים ומכניים עשויים להופיע לעתים קרובות במהלך תפקודם של שתלים דנטליים בקרב 32.4 אחוזים מהם ברמת השתל ו-34.6 אחוזים ברמת המתרפא. מוקוזיטיס סביב השתל נחשבת לאירוע הפיך ומוגדרת כדלקת של הרירית באזור השתל בהיעדר אובדן רציף של העצם השולית. פרי-אימפלנטיטיס הינו מצב פתולוגי המתרחש ברקמות סביב שתלים דנטליים, המאופיין בדלקת של הרירית סביב
לדברי מחברי המאמר, אמון המתרפאים בספקי שירותי הבריאות שלהם הוא מרכיב מכריע ביחסי מטפל-מטופל והוכח כגורם משמעותי בקבלה של המתרפאים ושירותי הטיפול. היחסים בין רופא השיניים למתרפא אינם חריגים במובן זה. חוסר האמון של האדם ברופא השיניים מהווה חסם עיקרי לאבטחת השירותים הדנטליים והוא נקשר לחרדה דנטלית, דפוסי שימוש לא עקביים ותאימות לקויה. לאור
במספר מחקרים עלתה ההערכה, כי רופאי השיניים האמריקניים רושמים אופיואידים בתדירות גבוהה ובכמויות גדולות מהנדרש. בשנת 2016, למשל, שיעור המרשמים הדנטליים של אופיואידים ל-1000 בני אדם היה גבוה פי 50 בארצות הברית בהשוואה לבריטניה, בין היתר מכיוון שרופאי שיניים בארצות הברית רושמים לעתים קרובות אופיואידים לאחר הליכים שגרתיים, כגון עקירות של שיניים טוחנות שלישיות.
מחברי המאמר מציינים כי נכון לעכשיו, הסרה מכאנית של רובד החיידקים הינה עדיין השיטה העיקרית לטיפול בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי הרובד. בשנים האחרונות נעשה שימוש בטיפול בלייזר ופוטודינמיקה כטיפול תומך בדלקת חניכיים הנגרמת על ידי רובד, אך לטיפולים העיקריים הקיימים, כגון הטיפול המכאני, יש רק השפעה מוגבלת רק על שחזור הסביבה המיקרו-אקולוגית סביב
מטרת הטיפול במחלת החניכיים הינה להפחית את מספר המיקרואורגניזמים הפתוגנים, כמו גם את תוצריהם הביולוגיים כגון אנדוטוקסינים, אנטיגנים, אנזימים וגורמים מגרים אחרים ברקמות, ולאפשר לרקמות החניכיים לחזור למצב בריאות. העיקרון הבסיסי הזה נמצא ברקע הפיתוח של טיפולים חדשים במחלות החניכיים המבוססים על שליטה בגורמים למחלה ובמיוחד החיידקים האנאירוביים הגרם-שליליים הנמצאים באזור תת החניכיים ובכיסי
לדברי מחברי המאמר, אנשי מקצוע בתחום רפואת השיניים המטפלים במתרפאים הסובלים ממחלת חניכיים מתמודדים כל העת עם האתגר לעודד את המוטיבציה לטיפול עצמי עקבי ויעיל של המתרפא. ישנן עדויות לכך, שגורמים פסיכולוגיים כגון חרדה דנטלית, תחושת קוהרנטיות, מיקום השליטה, אמונות הקשורות בבריאות הפה והיעילות האישית משפיעים באופן משמעותי על ההתנהגויות הקשורות לבריאות הפה (למשל
מחברי המאמר מציינים, כי בריאות הפה חיונית לשמירה על צריכת המזון וההתבטאות, ובכך תורמת לתוחלת חיים בריאה. בשנים האחרונות גדל מספר המחקרים העוסקים בקשר בין השכלה וחינוך לבין בריאות הפה. הישגי ההשכלה קשורים להתנהגויות הקשורות לבריאות הפה כגון צחצוח שיניים בהתאם להנחיות מתאימות לבריאות השיניים וייעוץ דנטלי קבוע, שעשוי למנוע את אובדן השיניים. לבעלי
מחברי המאמר טוענים כי הבסיס לבעיות בנטייה להגיע לגילוי מוקדם של מחלות רבות הינו בכך שלמרות שמספר קטן מאוד של חולים יהנה מגילוי מוקדם של מחלות מסכנות חיים, רבים אחרים יסבלו מחרדה והשפעות שליליות של טיפול מיותר בבעיה שלעולם לא תטריד אותם. לכן לדעתם יש לבדוק אסטרטגיות המשמשות לאבחון מחלות נפוצות אך מוגבלות כגון
