לייזר דיודה באורך גל 940 ננומטר הפך לכלי מרכזי בכירורגיה דנטלית של רקמות רכות בשל מאפייניו האופטיים הייחודיים. אורך גל זה, הנמצא באזור האינפרא-אדום הקרוב, נספג בצורה סלקטיבית על ידי המוגלובין ומלנין, מה שמקנה לו יתרון בטיפולים המצריכים המוסטזיס (Coluzzi, 2004). הספרות המדעית מהעשור האחרון, ובמיוחד מהשנים האחרונות, מציגה עדויות גוברות ליעילות הקלינית של לייזר
ביו-קרמיקה על בסיס סיליקט סידן חוללו מהפכה בטיפול אנדודונטי בזכות תכונות הביו-תאימות, הביו-אקטיביות ויכולת האיטום המעולות שלהם. Mineral Trioxide Aggregate (MTA) נותר החומר הביו-קרמי הנפוץ ביותר ונחשב לתקן הזהב באנדודונטיה, אך חומרים חדשים כמו Biodentine, EndoSequence, BioAggregate ותערובות מועשרות סידן (CEM) מציעים שיפורים משמעותיים בתכונות מסוימות. חומרים אלו שינו באופן יסודי את הפרוגנוזה של מקרים
טומוגרפיה ממוחשבת בקרן חרוטית (CBCT) מהווה מהפכה בדימות אנדודונטית, ומציעה יכולת ניווט אנטומי תלת-ממדי מדויק במישורים הוולומטריים השונים - סגיטלי, קורונלי ואקסיאלי. טכנולוגיה זו מתגברת על מגבלות רבות של רדיוגרפיה קונבנציונלית ומתרגמת לדיוק רב בזיהוי פתולוגיות ומצבים אנדודונטיים. התיאור המדויק של רקמות השיניים והפריאפיקליות ושל מערכת תעלת השורש חיוני לאבחון, תכנון טיפול ומעקב באנדודונטיה. יישום
האנדודונטיה הרגנרטיבית מייצגת שינוי פרדיגמה בגישה לטיפול בשיניים עם נמק עיסת שיניים, במיוחד בשיניים לא בוגרות. בניגוד לטיפול אנדודונטי מסורתי המסתמך על חומרים אינרטיים לשימור המבנה, טכניקות רגנרטיביות מכוונות לשיקום ביולוגי של קומפלקס העיסה-דנטין והחזרת החיוניות לשיניים שאינן חיוניות. טיפול שורש מסורתי ואפקסיפיקציה, למרות שהם יעילים בשליטה בזיהום ושימור שיניים,
תקציר בינה מלאכותית (AI) משנה את פני רפואת השיניים המשקמת ובמיוחד את תחום ההשתלות. סקירה זו בוחנת את היישומים העכשוויים של AI בתכנון טרום-כירורגי דיגיטלי של שתלים, כולל רכישת נתונים דיגיטליים, סגמנטציה אוטומטית של ציוני דרך אנטומיים, הצבה וירטואלית של שתלים והערכת פרוגנוזה. הסקירה מדגישה את הפוטנציאל של AI לשיפור דיוק, יעילות ותוצאות קליניות בהשתלת
תקציר התפתחות הננו-טכנולוגיה פתחה אופקים חדשים בתחום הפיכת משטחי שתלים דנטליים לביו-אקטיביים ומשפרים אוסאואינטגרציה. סקירה זו מתמקדת בגישות ננו-הנדסיות עדכניות לשיפור משטחי טיטניום וזירקוניה, כולל ננו-שפופרות, ציפויי ננו-גבישי סידן פוספט, עיבודים משטחיים ננומטריים וטכנולוגיות חכמות. הסקירה מדגישה את היתרונות הביולוגיים, המכניים והקליניים של שינויים אלו. האינטראקציה בין משטח לרקמה הצלחתם ארוכת הטווח של שתלים דנטליים
תקציר טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית (3D Printing) מהווה מהפכה בתחום רפואת השיניים המשקמת, ובפרט בהשתלות שיניים. סקירה זו בוחנת את היישומים העכשוויים של ייצור מוסף (Additive Manufacturing) בתכנון והפקת שתלים מותאמים אישית, מדריכים כירורגיים ושחזורים על-שתליים. הטכנולוגיה מאפשרת יצירת שתלים המותאמים במדויק לאנטומיה הייחודית של כל מטופל, תוך קיצור זמני הטיפול והשגת תוצאות אסתטיות ופונקציונליות משופרות.
הזרימה הדיגיטלית ברפואת השיניים כבר איננה עתיד – היא הווה. שילוב סורק אינטרה-אוראלי, תוכנת תכנון (CAD) ומדפסת תלת-ממדית יוצר רצף עבודה מדויק, מהיר ויעיל מהסריקה ועד לשיקום הסופי. השלב הראשון הוא הסריקה הדיגיטלית של הפה, המספקת קובצי STL או PLY בדיוק של עשרות מיקרונים. הנתונים מועברים לתוכנת CAD, שבה מתוכנן השיקום או המודל, ולאחר מכן
איכות ההדפסה הדנטלית אינה נקבעת רק על ידי המדפסת – אלא בראש ובראשונה על ידי החומר. בשנים האחרונות הושקו עשרות סוגי שרפים חדשים, חלקם לשימוש זמני בלבד וחלקם מאושרים לשימוש תוך־אוראלי ממושך. הקבוצות העיקריות כוללות שרפים זמניים, שרפים ביוקומפטביליים קבועים, חומרים ליציקה (castable) ושרפים מרוכבים המכילים חלקיקים קרמיים או זכוכית. השרפים הזמניים מתאימים לכתרים מעבריים
בעשור האחרון חלה מהפכה ביכולת הייצור של רופאי השיניים. טכנולוגיות הדפסה תלת־ממדיות, שבעבר היו נחלתן של מעבדות ייצור תעשייתיות, נכנסו בהדרגה למרפאות ומאפשרות ייצור מיידי של מודלים, מדריכים כירורגיים, סדים וכתרים זמניים בדיוק חסר תקדים. כל השיטות מבוססות על עיקרון של ייצור תוספתי (Additive Manufacturing), כלומר בניית אובייקט באמצעות הוספת שכבות חומר. אולם קיימים הבדלים
