לצריכת חלב יש תפקיד חשוב בתזונה כולל חלב אם המספק תזונה לתינוקות, וחלב בקר שנצרך לאחר הגמילה באופן נרחב על ידי בני אדם בכל הגילאים.
מחברי המאמר מציינים, כי למרות שחלב נחשב לבעל קריוגניות נמוכה, ואף כגורם פוטנציאלי להגנה מפני עששת, מחקרים הראו כי חלב אם עשוי לתרום להתפתחות עששת בהיותו יותר קריוגני מאשר חלב הבקר. עם זאת, מחקרים אחרים הגיעו למסקנה כי לחלב האם אין פוטנציאל קריוגני כאשר הוא מהווה מקור תזונה בלעדי. חלב אם נחשב ליותר קריוגני מאשר חלב בקר, בעיקר בשל הריכוז הגבוה יותר של לקטוז, שהינו מקור לפחמימות המותססות על ידי חיידקי הביופילם. ריכוז הלקטוז בחלב האם (כ-7.0 אחוזים) גבוה פי 1.6 מהריכוז הנמצא בחלב בקר (כ-4.5 אחוזים). בנוסף לכך, חלב אם מציג ריכוזים נמוכים יותר של סידן, פוספט וחלבונים העשויים לתרום לדמינרליזציה גבוהה יותר של השיניים. לדברי המחברים, המידע על הפוטנציאל הקריוגני הגבוה יותר של חלב האם נתמך בעיקר על ידי מחקרים שהעריכו חשיפה אליו לתקופות ממושכות יותר, בהשוואה לחלב בקר. מכיוון שחלב האם מכיל ריכוז לקטוז גבוה יותר, הושגו ערכי pH נמוכים יותר כי החשיפה לחלב הייתה רציפה ולא לסירוגין, כפי שמתרחש בפה.
אי לכך, לדעת מחברי המאמר השימוש במודל ביופילם קריוגני המחקה את החשיפה הביולוגית לסוגי חלב שונים לסירוגין עשוי לתרום להבנה טובה יותר של הפוטנציאל הקריוגני של חלב אנושי ובקר במהלך התפתחות הביופילם הדנטלי.
יתר מכך, מחקרים אפידמיולוגיים אחרונים הראו קשר בין עששת להנקה, בעיקר כאשר צריכת חלב האם מתרחשת לאחר גיל של 12 חודשים. עם זאת, מחקרים אלו הציגו גורמים מערפלים הפוגעים במסקנה שחלב אם יכול להיות קריוגני לזגוגית. אי לכך לא ניתן לדבריהם ליצור קשר של סיבה תוצאה ולהסיק שרק חלב האם אחראי לפיתוח עששת, מצב שניתן היה להעריך טוב יותר במחקרי מעבדה מבוקרים.
מטרה
בהתחשב בכך שלא קיים מחקר המדמה חשיפה של ביופילם לחלב אם או בקר לסירוגין, שיכול היה להראות כיצד שני סוגי החלב עשויים לתרום להתפתחות העששת, המחקר הנוכחי בא להעריך את הפוטנציאל הקריוגני של חלב אם וחלב בקר במהלך פיתוח ביופילם והשפעתם על הרכבו ודמינרליזציה של זגוגית באמצעות מודל מאומת של ביופילם קריוגני.
ביופילמים של חיידקי Streptococcus mutans (n=8) גודלו על לוחיות זגוגית של בקר בעלי קשיות משטח ידועה מצופים ברוק אנושי. הביופילם נחשף שמונה פעמים ביום ל-0.9 אחוזים NaC1 (בקרה שלילית), חלב אם, חלב בקר, 7.0 אחוזים לקטוז (בקרה פעילה של חלב אנושי), 4.5 אחוזים לקטוז (בקרה פעילה של חלב בקר) או 10 אחוז סוכרוז (בקרה חיובית). מדיום התרבות של החיידקים הוחלף פעמיים ביום וה-pH נקבע כאינדיקטור לחומציות הביופילם. לאחר 120 שעות של גידול, נקצרו הביופילמים על מנת להעריך את קיומם של תאים חיים ופוליסכרידים חוץ תאיים מסיסים ובלתי מסיסים (EPS). הדמינרליזציה של הזגוגית הוערכה על ידי אחוז אובדן הקשיות של פני השטח (SHL %).
הנתונים נותחו על ידי מבחן ANOVA / Tukey חד כיווני. במונחים של % SHL הבקרה השלילית (7.7 ± 3.1), בקרת חלב האם (13.3 ± 7.5), בקרת חלב הבקר (15.3 ± 8.2), חלב האם (7.5 ± 5.0) וחלב הבקר (8.7 ± 6.3) לא היו נבדלים ביניהם אך היו שונים מסוכרוז (55.1 ± 5.4). הממצאים של דמינרליזציה של הזגוגית נתמכו באופן סטטיסטי בנתונים של חומציות הביופילם, ספירת החיידקים והרכב הפוליסכרידים של הביופילם.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי מחקר ניסויי זה מצביע על כך שלחלב אנושי וחלב בקר יש פוטנציאל קריוגני נמוך ליצירת נגעי עששת בזגוגית.
Ricomini Filho AP, de Assis ACM, Oliveira BEC, et al. Cariogenic potential of human and bovine milk on enamel demineralization. Caries Res 2021. doi.org/10.1159/000516090