עדכונים ברפואת שיניים

ביו-קרמיקה על בסיס סיליקט סידן חוללו מהפכה בטיפול אנדודונטי בזכות תכונות הביו-תאימות, הביו-אקטיביות ויכולת האיטום המעולות שלהם. Mineral Trioxide Aggregate (MTA) נותר החומר הביו-קרמי הנפוץ ביותר ונחשב לתקן הזהב באנדודונטיה, אך חומרים חדשים כמו Biodentine, EndoSequence, BioAggregate ותערובות מועשרות סידן (CEM) מציעים שיפורים משמעותיים בתכונות מסוימות. חומרים אלו שינו באופן יסודי את הפרוגנוזה של מקרים

טומוגרפיה ממוחשבת בקרן חרוטית (CBCT) מהווה מהפכה בדימות אנדודונטית, ומציעה יכולת ניווט אנטומי תלת-ממדי מדויק במישורים הוולומטריים השונים - סגיטלי, קורונלי ואקסיאלי. טכנולוגיה זו מתגברת על מגבלות רבות של רדיוגרפיה קונבנציונלית ומתרגמת לדיוק רב בזיהוי פתולוגיות ומצבים אנדודונטיים. התיאור המדויק של רקמות השיניים והפריאפיקליות ושל מערכת תעלת השורש חיוני לאבחון, תכנון טיפול ומעקב באנדודונטיה. יישום

האנדודונטיה הרגנרטיבית מייצגת שינוי פרדיגמה בגישה לטיפול בשיניים עם נמק עיסת שיניים, במיוחד בשיניים לא בוגרות. בניגוד לטיפול אנדודונטי מסורתי המסתמך על חומרים אינרטיים לשימור המבנה, טכניקות רגנרטיביות מכוונות לשיקום ביולוגי של קומפלקס העיסה-דנטין והחזרת החיוניות לשיניים שאינן חיוניות. טיפול שורש מסורתי ואפקסיפיקציה, למרות שהם יעילים בשליטה בזיהום ושימור שיניים,

 תקציר בינה מלאכותית (AI) משנה את פני רפואת השיניים המשקמת ובמיוחד את תחום ההשתלות. סקירה זו בוחנת את היישומים העכשוויים של AI בתכנון טרום-כירורגי דיגיטלי של שתלים, כולל רכישת נתונים דיגיטליים, סגמנטציה אוטומטית של ציוני דרך אנטומיים, הצבה וירטואלית של שתלים והערכת פרוגנוזה. הסקירה מדגישה את הפוטנציאל של AI לשיפור דיוק, יעילות ותוצאות קליניות בהשתלת

תקציר התפתחות הננו-טכנולוגיה פתחה אופקים חדשים בתחום הפיכת משטחי שתלים דנטליים לביו-אקטיביים ומשפרים אוסאואינטגרציה. סקירה זו מתמקדת בגישות ננו-הנדסיות עדכניות לשיפור משטחי טיטניום וזירקוניה, כולל ננו-שפופרות, ציפויי ננו-גבישי סידן פוספט, עיבודים משטחיים ננומטריים וטכנולוגיות חכמות. הסקירה מדגישה את היתרונות הביולוגיים, המכניים והקליניים של שינויים אלו.  האינטראקציה בין משטח לרקמה הצלחתם ארוכת הטווח של שתלים דנטליים

תקציר  טכנולוגיית ההדפסה התלת-ממדית (3D Printing) מהווה מהפכה בתחום רפואת השיניים המשקמת, ובפרט בהשתלות שיניים. סקירה זו בוחנת את היישומים העכשוויים של ייצור מוסף (Additive Manufacturing) בתכנון והפקת שתלים מותאמים אישית, מדריכים כירורגיים ושחזורים על-שתליים. הטכנולוגיה מאפשרת יצירת שתלים המותאמים במדויק לאנטומיה הייחודית של כל מטופל, תוך קיצור זמני הטיפול והשגת תוצאות אסתטיות ופונקציונליות משופרות.

טכנולוגיית הלייזר בכוח נמוך (LLLT) מהווה כיום כלי מתקדם לביוסטימולציה ברפואת שיניים. מחקר זה סוקר את המנגנונים הביולוגיים והיעילות הקלינית של שימוש בלייזר לשיפור ריפוי רקמות לאחר הליכים כירורגיים. התוצאות מצביעות על יעילות מוכחת בזירוז ריפוי רקמות, הפחתת כאב ודלקת, ושיפור תוצאות קליניות. אורכי גל אופטימליים נמצאים בטווח של 660-830 ננומטר בעוצמה של 50-200 מילי-וואט.

טיפולי שורש נשענים על שלושה אדנים: עיבוד מכני, חיטוי כימי ואטימה הרמטית. למרות שיפורים משמעותיים במכשור ובתמיסות שטיפה, המבנה המורכב של מערכת התעלות, האיסטמוסים והדליקות הצדדיות מקשה על השגת דה-קונטמינציה מלאה. בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות לייזר ייעודיות לאנדודונטיה כמרכיב משלים לפרוטוקולים המסורתיים, עם פוטנציאל לשפר את ניקוי התעלה, פירוק הביו-פילם והפחתת העומס המיקרוביאלי—אך גם עם

בעשור האחרון מתרבות העדויות המדעיות לכך ששימוש ממושך ובעייתי בקנאביס אינו תופעה חסרת סיכון רפואי, כפי שלעתים נתפס בציבור. אחת הסוגיות המדאיגות ביותר היא הקשר בין הפרעת שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorder – CUD) לבין סיכון מוגבר באופן ניכר לסרטן חלל הפה. מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף מצביעים על כך שאנשים המאובחנים עם CUD נמצאים בסיכון

בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה