בעשור האחרון מתרבות העדויות המדעיות לכך ששימוש ממושך ובעייתי בקנאביס אינו תופעה חסרת סיכון רפואי, כפי שלעתים נתפס בציבור. אחת הסוגיות המדאיגות ביותר היא הקשר בין הפרעת שימוש בקנאביס (Cannabis Use Disorder – CUD) לבין סיכון מוגבר באופן ניכר לסרטן חלל הפה. מחקרי אוכלוסייה רחבי היקף מצביעים על כך שאנשים המאובחנים עם CUD נמצאים בסיכון
בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים בהבנת הקשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, מה שהוביל לעלייה במודעות הציבורית והמקצועית לחשיבות הטיפול המונע אצל שיננית. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי שיעורי הפנייה וההיענות לטיפולי שיננית עדיין אינם אחידים, והפערים בין מדינות ואזורים בולטים במיוחד. נתונים שפורסמו בשנים 2022–2024 מצביעים על כך שבמדינות סקנדינביה שיעורי ההגעה
חרדה דנטלית מהווה מחסום משמעותי לטיפול שיניים איכותי עבור 30-40% מהאוכלוסייה. בעוד שטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) משמשות ברפואת שיניים כבר שני עשורים, הדור השלישי והנוכחי של המערכות - המשלב בינה מלאכותית, ביומטריה בזמן אמת והתאמה דינמית - מציע פריצת דרך משמעותית ביעילות הטיפולית. מאמר זה מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות של הדור השלישי, הבסיס המדעי שלהן, הראיות
חרדה דנטלית ממשיכה להוות אתגר מרכזי ברפואת השיניים, עם שיעור גבוה של מטופלים המדווחים על חשש או הימנעות מטיפול. הדבר מוביל לא רק לבעיות בריאות פה חמורות יותר, אלא גם לפגיעה ממשית באיכות החיים. בשנים האחרונות נרשמה מגמה ברורה של שילוב בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, פרמקולוגיה ועיצוב סביבתי, על מנת להפוך את ההתמודדות עם חרדה דנטלית
ההרדמה המקומית היא כלי מרכזי ברפואת שיניים מודרנית, המאפשרת ביצוע טיפולים ללא כאב ושיפור חוויית המטופל. אף שמדובר בפרוצדורה שגרתית, השימוש בה כרוך בשאלות אתיות משמעותיות. מעבר להבנה פרמקולוגית של החומר המאלחש, מוטלת על רופא השיניים אחריות ערכית לשקיפות, זהירות ואיזון בין נוחות לטובת המטופל לבין בטיחותו. עקרון ההסכמה מדעת מהווה יסוד אתי ראשון במעלה.
ההרדמה המקומית היא אחד היסודות החשובים ביותר ברפואת שיניים מודרנית. מאז הכנסת הלידוקאין לשימוש קליני בשנות ה־40 של המאה ה־20, נחשבת ההזרקה המקומית לכלי הבטוח והנפוץ ביותר לשליטה בכאב. עם זאת, בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות חדשות וטכניקות מתקדמות שנועדו לשפר את יעילות ההרדמה, להפחית את הסיכון לסיבוכים ולשדרג את חוויית המטופל. מטרת סקירה זו היא
הבחירה בחלקי־על (suprastructures) היא שלב קריטי בשיקום נשלף הנתמך על גבי שתלים. מבין האפשרויות, Ball attachments נחשבים לפתרון ותיק, פשוט ואמין, כל עוד משלבים תכנון ביומכני מדויק והדרכת תחזוקה. נקודת המוצא היא הערכה אנטומית ותפקודית: נפח העצם, מיקום/זווית השתלים, יחס הסגר ודפוסי העמסה. Ball attachments מתאימים כאשר נדרשת מערכת פשוטה בתחזוקה “עם דרישה סבירה ליציבות
העשור האחרון מתאפיין בהטמעת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ברפואה בכלל וברפואת השיניים בפרט. מגפת הקורונה האיצה את המעבר למודלים של רפואה מרחוק (Telehealth), ומתוך כך התפתח גם תחום ה־Teledentistry. אחד היישומים המרכזיים בתחום זה הוא Triage מרחוק – תהליך מיון ראשוני באמצעות אמצעים דיגיטליים, שנועד להעריך את דחיפות התלונה ולסייע בקבלת החלטה האם יש צורך בביקור
משבר רפואת השיניים במערכת הציבורית הבריטית (NHS) הפך בשנים האחרונות לסמל לבעיות רחבות-היקף של שירותי בריאות דנטליים במדינות רבות. הציבור מתמודד עם זמני המתנה ארוכים, גישה מוגבלת לטיפולים חיוניים והעמקת פערים, אולם מחקר עדכני וחשוב הדגיש ממד נוסף, סמוי יחסית אך קריטי: ההשלכות הפסיכולוגיות והנפשיות של המשבר על צוותי רפואת השיניים עצמם. הדיון הציבורי
שיניים צהובות או חומות בילדות אינן תוצאה של הזנחה בלבד. במקרים רבים מקורן בפגיעה התפתחותית מוקדמת בתהליך המינרליזציה של האמייל או הדנטין, הגורמת להיפומינרליזציה או להיפופלזיה. מצבים אלה יכולים לנבוע ממחלות ילדות קשות, מחסור תזונתי, חשיפה לטטרציקלינים בתקופת ההריון או בילדות המוקדמת, צהבת ילודים קשה ואף ממחלות גנטיות נדירות כגון amelogenesis imperfecta ו-dentinogenesis imperfecta.
