עדכונים ברפואת שיניים

ציפויי חרסינה (Ceramic Veneers) נחשבים כיום לאחד הטיפולים השמרניים והצפויים ביותר ברפואת השיניים האסתטית. סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים ארוכי טווח מדווחים בדרך כלל על שיעורי הישרדות גבוהים, לרוב מעל 90% לאחר שנים רבות של מעקב, ובחלק מהסקירות אף סביב 95% לאחר עשר שנים [1–3]. עם זאת, הצלחת הטיפול אינה תלויה רק באיכות הקרמיקה, אלא בראש

בשנתיים האחרונות חלה תזוזה ברורה בספרות המקצועית: בינה מלאכותית (AI) בדנטיסטרייה כבר אינה נדונה כטכנולוגיה עתידית, אלא כמערכת הנבחנת קלינית מול רופאים בפועל, על מגוון משימות אבחוניות ותכנוניות. רשתות נוירונים קונבולוציוניות (CNN) ומודלים מבוססי deep learning הפכו לכלי הליבה בניתוח צילומים תוך-פיים ופנורמיים, בזיהוי אנומליות, ובסגמנטציה של תמונה לצורך תכנון טיפול, תוך שהן מתמודדות עם

השנים האחרונות הביאו לשינוי מהותי במעמדה של הזירקוניה המונוליטית בשיקום האסתטי, בעקבות התפתחות דורות חדשים של החומר. המעבר מ-3Y-TZP האטום, דרך תערובות רב-שכבתיות (multilayer), ועד ל-4Y-TZP ו-5Y-TZP בעלי אחוז גבוה יותר של פאזה קובית, אפשר שיפור משמעותי בשקיפות האופטית מבלי לוותר לחלוטין על החוזק המכני. התפתחות זו מעמידה בסימן שאלה את הדומיננטיות המסורתית של פורצלן

נייטרוס אוקסיד (N₂O) הוא גורם הסדציה הנפוץ ביותר בקליניקת שיניים, ומשמש עשרות שנים לניהול חרדה ורגישות כאב בטיפולים שגרתיים ובאוכלוסיות מיוחדות. יתרונותיו המוכרים, פעולה מהירה, היפוך ספונטני מלא בתוך דקות, ושמירה על מדרג סדציה מינימלי בריכוזים מקובלים, הפכו אותו לסטנדרט ייחוס בקרב רופאי שיניים. אולם בשנים האחרונות חלה הצטברות ראיות בנוגע לסיכוני בטיחות שנזנחו

ציפויי חרסינה מהווים אחת הגישות השמרניות ביותר בשיקום אסתטי של שיניים קדמיות, ומהווים נושא מחקר פורה בעשור האחרון. ההתפתחות המקבילה בחומרים קרמיים, בטכנולוגיות CAD/CAM ובפרוטוקולי הדבקה הובילה לפיזור רחב של הציפויים בפרקטיקה הקלינית, אך הציבה גם שאלות מחקריות חדשות בנוגע לבחירת החומר האידאלי, לשמירה על מבנה השן ולאורך חיי השיקום לאורך זמן. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה

בעשור האחרון הפכו הסיגריות האלקטרוניות (Electronic Cigarettes או Vaping) לחלק בלתי נפרד מנוף העישון העולמי. משתמשים רבים רואים בהן חלופה בטוחה יותר לעישון טבק מסורתי, ולעיתים אף כלי להפחתת צריכת סיגריות או לגמילה מעישון. עם זאת, ככל שמצטברות עדויות מדעיות, מתברר כי גם לחשיפה לאדי סיגריות אלקטרוניות קיימות השפעות ביולוגיות משמעותיות על רקמות חלל

במשך עשרות שנים התבססה הפרקטיקה הפריודונטלית והשיננית על תפיסה טיפולית פשוטה יחסית: ככל שנסיר יותר אבנית ורובד חיידקי, כך נשיג תוצאות קליניות טובות יותר. בהתאם לכך, טיפולי הקצעת שורשים (Root Planing) והסרת אבנית תת־חניכית בוצעו לעיתים קרובות באופן אגרסיבי, מתוך מטרה להשאיר משטח שורש “חלק כזכוכית”. גישה זו הפכה במשך שנים רבות לאבן יסוד בטיפול

המעבר לרפואת שיניים דיגיטלית שינה באופן מהותי את אופן התכנון והביצוע של שיקומים מורכבים על גבי שתלים. סריקות תוך־פומיות, הדמיות CBCT, תכנון ממוחשב והדפסה תלת־ממדית הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מעבודתם של רופאים ומשקמים רבים. למרות זאת, במשך תקופה ארוכה נותר אתגר משמעותי אחד בלתי פתור: כיצד להעביר באופן מדויק ואמין את מיקום השתלים

בעשור האחרון עברה האימפלנטולוגיה הדיגיטלית התפתחות מואצת, אך נראה כי אחד התחומים המסקרנים והמשפיעים ביותר כיום הוא תחום ה־Dynamic Navigation Systems. בעוד שהכירורגיה המודרכת הסטטית (Static Guided Surgery) הפכה זה מכבר לכלי עבודה מקובל במרפאות רבות, הניווט הדינמי מציע תפיסה שונה לחלוטין: במקום להסתמך על מדריך כירורגי מודפס המכתיב את מסלול הקדיחה, המנתח מקבל הכוונה

פרי־אימפלנטיטיס מהווה כיום אחד הסיבוכים השכיחים והמאתגרים ביותר בתחום השתלים הדנטליים. המחלה מתאפיינת בדלקת ברקמות הסובבות את השתל ובאובדן עצם תומכת, העלול להוביל בסופו של דבר לכישלון השתל. במשך שנים רבות נחשבה פרי־אימפלנטיטיס למחלה זיהומית במהותה, בדומה לפריודונטיטיס סביב שיניים טבעיות, כאשר הביופילם החיידקי נתפס כגורם האטיולוגי המרכזי. בהתאם לכך, הטיפול התמקד בהפחתת העומס החיידקי