לדברי מחברי המאמר, טיפול משקם באזור חסר שיניים בקצה הלסת, כולל תותבות קבועות נתמכות בשתלים (FISPs) ותותבות חלקיות נשלפות (RPDs) המשמשים לשיקום תפקוד הפה, להפחתת עומס הסגר על השיניים הנותרות ומניעת אובדן של שן נוספת. מחקרים קודמים התמקדו בשיעורי ההישרדות של שאר השיניים הסמוכות לאזור מחוסר השיניים ב-FISPs, ומחקר אחד כזה הראה ששיעור ההישרדות של
לדברי מחברי המאמר, חלה בעשורים האחרונים עלייה אקספוננציאלית במספר המתרפאים הסובלים ממחלות וממצבים שליליים סביב שתלים. עלייה זו ניכרת בעיקר בהקשר למספר הרב של שתלים דנטליים המשמשים להחלפת שיניים חסרות חלקית או מוחלטת. במחקר עוקבה שנערך במוסד חינוכי, דווח כי 34 אחוזים מהמתרפאים ו-21 אחוזים של שתלים הציגו ממצאים של סביב-אימפלנטיטיס ובמחקרים אחרונים הגיעו החוקרים
מחברי המאמר מציינים, כי מתרפאים עם משנן חלקי ויחידות לעיסה חסרות בחלק האחורי של הלסת העליונה סובלים לעיתים קרובות מחוסר גובה רכס מספיק על מנת להתאים מיקום של שתלים דנטליים באורך סטנדרטי. הליכי גרפט של הסינוס, בין אם מבוצעים בהשהיה או נערכים בו-זמנית עם התקנת השתל, נחשבים כסטנדרט הטיפול. נתונים ארוכי טווח על הישרדות השתלים
לדברי מחברי המאמר, תותבות הנתמכות בשתלים בחלק האחורי של הלסת העליונה יכולות להיות מאתגרות עקב ניוון של הרכס האלוואולרי מחוסר השיניים, איכות עצם ירודה ופנאומטיזציה של הסינוס המקסילרי. ישנן שתי טכניקות עיקריות לאוגמנטציה של רצפת הסינוס ומיקום השתל: אוגמנטציה לטרלית של רצפת הסינוס (LSFA) וגישה טרנס-קרסטלית, עם החדרת שתל באופן סימולטני (שלב אחד) או מושהה
מחברי המאמר מציינים, כי שיעורי ההישרדות של שתלים דנטליים הוערכו במספר מחקרי אורך ודווח שהם נעים בין 82 ל-99 אחוזים. למרות ששיעורי האוסאואינטגרציה נחשבים גבוהים, תוארו בספרות מספר סיבוכים לטווח קצר וארוך. בטווח הארוך, נצפה בשנים האחרונות כי שתלים העוברים אוסאואינטגרציה בהצלחה רגישים לקבוצה של מחלות סביב השתל הקשורות לביופילם דיסביוטי של חיידקים. שני המצבים
לדברי מחברי המאמר, השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בהשתלות דנטליות הפכה לאחרונה פופולרית, זאת בנוסף לסריקה בטומוגרפיה ממוחשבת, עיבוד תמונה וטכנולוגיית שחזור מודל בתלת ממד. פרוטוקולים של ניתוח שתלים באמצעות מחשבCAIS) ), שמטרתם למזער את הסטייה בין השתלים המתוכננים והממוקמים, הם בעלי חשיבות רבה לדיוק מיצוב השתל. השימוש בסריקה טומוגרפית של קונוס קרן CBCT)) ובתוכנות למניפולציה ותכנון
מחברי המאמר מציינים, כי טיפולי השתלת שיניים נחשבים כטיפול בטוח וצפוי, אשר עבור רוב המתרפאים מביא לשיפור באיכות חיים הקשורה לבריאות הפה (OHLQoL). עם זאת, טיפול ההשתלה נחשב להתוויית נגד בחולים המקבלים תרופות נוגדות ספיגה במינון גבוה (HDAR), עקב הסיכון לפתח אוסטאונקרוזיס של הלסתות הקשור לתרופות ((MRONJ, שהינו תופעת לוואי של תרופות נוגדות ספיגה (AR).
מחברי המאמר מציינים, כי טיפולי השתלת שיניים מוצלחים תלויים בגורמים שונים, כגון תכנון הטיפול, ההליך הכירורגי, טיפולי השיקום והתחזוקה. התקדמות הטכנולוגיה של ההדמיה התלת-ממדית, כלומר טומוגרפיה ממוחשבת של אלומת חרוט (CBCT) וטומוגרפיה ממוחשבת מרובת גלאים (MDCT) שיפרו את התוצאה הקלינית על ידי צמצום הסיכון לכישלון. ניתן להעריך את מצב העצם המכתשית באתר ההשתלה באמצעות ניתוח
לדברי מחברי המאמר, אובדן שיניים מוחלט ממשיך להתקיים בשכיחות גבוהה באוכלוסייה המבוגרת, אך נוטה להתפתח בגיל מאוחר יותר. חסר שיניים מלא במתרפאים קשישים מהווה אתגר למקצוע רפואת השיניים, שכן הוא מצריך גישה מיוחדת לתכנון הטיפול המותאם לגיל. שיניים תותבות קונבנציונליות מחליפות את רוב המבנים החסרים, אך אינן יכולות לפצות באופן מלא על פגיעה תפקודית לאחר
לדברי מחברי המאמר, חוסר בשיניים טבעיות בלסת כמקור התייחסות במהלך ניתוח השתלה עלול להוביל לסיכונים כגון פגיעה בחלוקת השתלים, המיקום, הציר או פגיעה בעצב האלבאולרי התחתון או בסינוס המקסילרי. עם הפיתוח של טכניקות דיגיטליות ורנטגן, מיקום השתל יכול להיות מעוצב באופן וירטואלי טרום ניתוחי בתוכנת התכנון המבוססת על נתוני טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונית
