שתלים

סקירה קלינית ומבוססת ראיות הצלחת שתלים דנטליים נמדדת לאורך זמן על פי מספר מדדים, כשהמרכזיים בהם הם יציבות השתל, שלמות הרקמות הרכות, ושימור העצם סביב השתל. ספיגת עצם שולית (Marginal Bone Loss – MBL) היא תופעה צפויה עד גבול מסוים, אך כאשר היא חורגת מהתחום הסביר, עולה השאלה מתי יש

המעבר לשיקום דיגיטלי בתחום השתלים הדנטליים מייצג שינוי פרדיגמה בגישה הטיפולית המסורתית. הטכנולוגיות הדיגיטליות החדישות, בשילוב עם חומרים מתקדמים, מאפשרות דיוק גבוה יותר, צמצום זמני הטיפול, שיפור בתוצאות האסתטיות והפונקציונליות, והגברת נוחות המטופל. השילוב בין סריקה תוך-פמית מדויקת, עיצוב דיגיטלי מתקדם וייצור ממוחשב יוצר זרימת עבודה יעילה המובילה לתוצאות קליניות מעולות. סריקה תוך-פמית וטכנולוגיות

השתלות דנטליות הפכו לחלק אינטגרלי מהטיפול המשקם ברפואת שיניים המודרנית. עם זאת, אזור הלסת העליונה הקדמית (אזור האסתטיקה) מציב בפני הרופא אתגרים ייחודיים הנובעים מהאנטומיה המקומית, איכות וצפיפות העצם, המורכבות הביולוגית, והדרישה לתוצאה אסתטית גבוהה לאורך זמן. כישלון בתכנון או בביצוע עלול להוביל לפגם תפקודי ואסתטי בולט. לשם כך פותחו מגוון גישות כירורגיות שמטרתן לשפר

זיהומים סביב שתלים דנטליים, הכוללים דלקת רירית סביב שתל (Peri-Implant Mucositis) ופרי-אימפלנטיטיס (Peri-Implantitis), מהווים גורם מרכזי לכשל שתלים, עם שכיחות של 10%-20% לפרי-אימפלנטיטיס בקרב מטופלים. זיהומים אלו נגרמים על ידי ביופילם חיידקי דומה לזה של פריודונטיטיס, אך מאופיינים בהתקדמות מהירה יותר בשל היעדר רצועת חניכיים מגנה סביב השתל. מאמר זה סוקר גישות טיפוליות מסורתיות ומתקדמות לזיהומים סביב שתלים דנטליים,

השתלה מחדש של שיניים קבועות שנעקרו היא פרוצדורה דנטלית מורכבת המיועדת לשמר את השן ואת תפקודה לאחר טראומה. ההצלחה של ההשתלה תלויה במספר גורמים, כולל זמן החשיפה מחוץ לחלל הפה, אחסון השן ושלמות רצועת החניכיים (Periodontal Ligament - PDL). זיהום משני מהווה סיבוך משמעותי העלול להוביל לכישלון ההשתלה, ולכן השימוש באנטיביוטיקה נחשב לעיתים כחלק מהפרוטוקול

שחזורים על בסיס שתלים דנטליים מהווים חלק מרכזי בשיקום הפה המודרני. אחד ההיבטים הקריטיים בקביעת הצלחת הטיפול הוא אופן חיבור הכתר לשתל, כאשר שתי האפשרויות העיקריות הן חיבור באמצעות צמנט או בורג. מאמר זה מספק סקירה מקיפה על היתרונות, החסרונות וההשלכות הקליניות של שתי השיטות, תוך התמקדות בשחזורים על גבי שתלי זרקוניה בודדים. שתלי

הצלחתן של השתלות שיניים לאורך זמן היא גורם מכריע בהחלטות קליניות של רופאי שיניים. מאמר זה מספק סקירה מקיפה של הנתונים הקיימים בנוגע להצלחת השתלות שיניים בטווח הארוך, תוך ניתוח מחקרים עם מעקב של עד 20 שנים. המאמר דן בגורמים המשפיעים על שרידות השתלים, סיבוכים אפשריים, ושיקולים קליניים לשימור ארוך טווח. מבוא  השתלות שיניים הפכו

מוקוזיטיס סביב שתלים דנטליים (peri-implant mucositis) היא תופעה דלקתית המשפיעה על הרקמות הרכות סביב השתל. היא נחשבת לשלב מוקדם של מחלת פרי-אימפלנטיטיס (peri-implantitis) ועלולה להוביל לאובדן השתל אם אינה מטופלת בזמן. מטרת מאמר זה היא לסקור את היתרונות של שימוש בלייזר ER:YAG בטיפול במוקוזיטיס סביב שתלים. הפתופיזיולוגיה של מוקוזיטיס סביב שתלים מוקוזיטיס סביב שתלים נגרמת

הצורך בדיוק בהשתלת שיניים השתלות שיניים הפכו לאופציה שיקומית נפוצה עבור מטופלים עם חסר שיניים. למרות שהטיפול נחשב לבטוח ויעיל, אחד האתגרים המרכזיים בהשתלה הוא מיקום מדויק של השתלים. טעויות במיקום השתל עלולות להוביל לסיבוכים כגון פגיעה במבנים אנטומיים קרובים (כגון עצב המנדיבולה או הסינוסים), עיוות בתוצאה האסתטית, או בעיות בתפקוד הפה. בלסתות מחוסרות שיניים,

לדברי מחברי המאמר, עמידות לאנטיביוטיקה הפכה לבעיה עולמית בבריאות הציבור, אשר גדלה בעשורים האחרונים ונובעת משימוש יתר ושימוש לרעה באנטיביוטיקה הגורמים לבחירה, להופעה ולהתפשטות של חיידקים עמידים לתרופות. למצב זה יש השלכות חמורות על בריאות בני האדם ובעלי החיים, שכן הוא מפחית את יעילות האנטיביוטיקה בטיפול בזיהומים ומגביר את הסיכון לסיבוכים ובמקרים מסוימים מוות. על