ההרדמה המקומית היא אחד היסודות החשובים ביותר ברפואת שיניים מודרנית. מאז הכנסת הלידוקאין לשימוש קליני בשנות ה־40 של המאה ה־20, נחשבת ההזרקה המקומית לכלי הבטוח והנפוץ ביותר לשליטה בכאב. עם זאת, בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות חדשות וטכניקות מתקדמות שנועדו לשפר את יעילות ההרדמה, להפחית את הסיכון לסיבוכים ולשדרג את חוויית המטופל. מטרת סקירה זו היא
הבחירה בחלקי־על (suprastructures) היא שלב קריטי בשיקום נשלף הנתמך על גבי שתלים. מבין האפשרויות, Ball attachments נחשבים לפתרון ותיק, פשוט ואמין, כל עוד משלבים תכנון ביומכני מדויק והדרכת תחזוקה. נקודת המוצא היא הערכה אנטומית ותפקודית: נפח העצם, מיקום/זווית השתלים, יחס הסגר ודפוסי העמסה. Ball attachments מתאימים כאשר נדרשת מערכת פשוטה בתחזוקה “עם דרישה סבירה ליציבות
העשור האחרון מתאפיין בהטמעת טכנולוגיות תקשורת מתקדמות ברפואה בכלל וברפואת השיניים בפרט. מגפת הקורונה האיצה את המעבר למודלים של רפואה מרחוק (Telehealth), ומתוך כך התפתח גם תחום ה־Teledentistry. אחד היישומים המרכזיים בתחום זה הוא Triage מרחוק – תהליך מיון ראשוני באמצעות אמצעים דיגיטליים, שנועד להעריך את דחיפות התלונה ולסייע בקבלת החלטה האם יש צורך בביקור
משבר רפואת השיניים במערכת הציבורית הבריטית (NHS) הפך בשנים האחרונות לסמל לבעיות רחבות-היקף של שירותי בריאות דנטליים במדינות רבות. הציבור מתמודד עם זמני המתנה ארוכים, גישה מוגבלת לטיפולים חיוניים והעמקת פערים, אולם מחקר עדכני וחשוב הדגיש ממד נוסף, סמוי יחסית אך קריטי: ההשלכות הפסיכולוגיות והנפשיות של המשבר על צוותי רפואת השיניים עצמם. הדיון הציבורי
שיניים צהובות או חומות בילדות אינן תוצאה של הזנחה בלבד. במקרים רבים מקורן בפגיעה התפתחותית מוקדמת בתהליך המינרליזציה של האמייל או הדנטין, הגורמת להיפומינרליזציה או להיפופלזיה. מצבים אלה יכולים לנבוע ממחלות ילדות קשות, מחסור תזונתי, חשיפה לטטרציקלינים בתקופת ההריון או בילדות המוקדמת, צהבת ילודים קשה ואף ממחלות גנטיות נדירות כגון amelogenesis imperfecta ו-dentinogenesis imperfecta.
העשור האחרון חולל מהפכה של ממש בעולם רפואת השיניים הדיגיטלית. הסורקים האינטראאורליים, שבעבר נחשבו לכלי יקר ומוגבל ביכולותיו, הפכו לאביזר עבודה יומיומי במרפאות רבות. הכנסת הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שיפור בדיוק, נוחות מוגברת למטופל, קיצור זמני עבודה, ותקשורת יעילה עם מעבדות. אך השוק רווי כיום בהיצע רב, ולכן רופא השיניים ניצב בפני שאלת מפתח: כיצד לבחור
טיפולי שורש מהווים חלק מרכזי ברפואת שיניים השמרנית, עם שיעור הצלחה של 86-98% במחקרים עדכניים. עם זאת, כשלונות טיפוליים עדיין מהווים אתגר קליני משמעותי המצריך הבנה מעמיקה של הגורמים לכשל, זיהוי מוקדם של סימני האזהרה, ויישום אסטרטגיות מניעה יעילות. מאמר זה סוקר את הגורמים העיקריים לכשלונות בטיפולי שורש, המשגים הטיפוליים הנפוצים, והאסטרטגיות הקליניות למניעתם ולטיפול
המעבר מחומרים אקריליים מעובדים ידנית לטכנולוגיות דיגיטליות בהכנת שחזורים זמניים קבועים משנה את פני רפואת השיניים השיקומית. ייצור תותבות זמניות קבועות (provisional fixed dental prostheses) באמצעות הדפסה תלת־ממדית הפך לפופולרי, אך קיים שוני ניכר בתכונות המכאניות של החומרים המודפסים, ובעיקר בחוזק הכיפוף (flexural strength), מדד מרכזי לעמידות קלינית. חוזק כיפוף: הגדרה ומשמעות קלינית חוזק
השימוש באנטיביוטיקה ברפואת שיניים הוא כלי טיפולי חשוב אך מחייב זהירות, אחריות וידע עדכני. נתונים אפידמיולוגיים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שחלק משמעותי מהמינויים האנטיביוטיים בקהילה נרשמים על ידי רופאי שיניים, לעיתים גם במצבים שבהם אין הצדקה קלינית ברורה. שימוש יתר או בלתי מושכל באנטיביוטיקה עלול להוביל לתופעות לוואי, שיבוש המיקרוביום, ובעיקר – להתפתחות חיידקים
השתלות דנטליות מהוות כיום את סטנדרט הזהב לשיקום שיניים חסרות, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95-98% במעקב של 5-10 שנים. עם זאת, במקרים בהם המטופל חווה כשל של השתלה קודמת, נוצרת סוגיה מורכבת הנוגעת להשפעת הכשל על הפרוגנוזה של השתלות עתידיות באותו אזור או באזורים סמוכים. מאמר זה סוקר את הגורמים המשפיעים על הצלחת
