עדכונים ברפואת שיניים

לדברי מחברי המאמר, חוסר בשיניים טבעיות בלסת כמקור התייחסות במהלך ניתוח השתלה עלול להוביל לסיכונים כגון פגיעה בחלוקת השתלים, המיקום, הציר או פגיעה בעצב האלבאולרי התחתון או בסינוס המקסילרי. עם הפיתוח של טכניקות דיגיטליות ורנטגן, מיקום השתל יכול להיות מעוצב באופן וירטואלי טרום ניתוחי בתוכנת התכנון המבוססת על נתוני טומוגרפיה ממוחשבת של קרן קונית

מחברי המאמר מציינים, כי ההגדרה של מוקוזיטיס סביב שתלים (PM) אשר ניתנה בסדנא העולמית בשנת 2017 הינה: נגע דלקתי של הרירית המקיפה שתל דנטלי בתוך העצם בהעדר אובדן של העצם השולית סביב השתל בו המיקרוביוטה האורלית מייצגת את הגורם האטיולוגי העיקרי. מצב זה הינו שכיח ופוגע בין 43 אחוזים ברמת המטופל לבין 37.7 אחוזים ברמת

לדברי מחברי המאמר, בריאות הפה וקבלת שירותי טיפולי שיניים הינם מרכיבים חיוניים לבריאות הכללית לרווחה ולהריון בריא. קיים מספר רב של מחקרים המתעדים את הקשרים בין בריאות הפה לבין בעיות במהלך ההיריון ותוצאות שליליות של ההיריון והלידה, לכן מומלץ להקפיד על היגיינת פה טובה וטיפולי שיניים במהלך ההיריון, אך שירותים אלו אינם נחשבים חיוניים בתוכניות

מחברי המאמר מציינים, כי כאבי שיניים מהווים דאגה בריאותית רווחת ולעתים קרובות גורמים לצורך לבקר בחדר המיון (ED). סוג זה של כאב הינו בדרך כלל אקוטי, אך בהופיעו בעוצמה קלה עד בינונית, ניתן לטפל בו בהצלחה באמצעות תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיותNSAIDs) ) כגון איבופרופן, או אצטמינופן (APAP). עם זאת, מתרפאים מסוימים עם מגבלות

לויקופלקיה אורליתOL) ) היא מחלה שכיחה של רירית הפה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר את OL כפלאק לבן המופיע על רירית הפה, לא ניתן להסרה בניגוב הרירית, ואינו כולל היפרקרטוזיס פשוט שאינו נעלם לאחר הסרת גורמי גירוי מקומי ולא מוכר כמחלת ריריות אחרת. בתהליך של אבחון וטיפול קליני, OL מסווגת כמחלה בלעדית לפני אבחון

מחברי המאמר מציגים את הרקע להמלצות של האקדמיה האמריקאית לרדיולוגיה אורלית ומקסילופציאלית. לדבריהם, רופאי השיניים משתמשים בקרני רנטגן על מנת לצלם את אזורי השיניים והפה וניתן להשתמש ברנטגן על מנת להעריך סימפטומים או לגלות מחלה נסתרת בחולים אסימפטומטיים. בהדמיה הנקודתית שנערכת במרפאת השיניים הם כוללים הדמיות תוך-אורליות, צילומים פנורמים, צפלומטרים וטומוגרפיה ממוחשבת בקרן קונוס

מחברי המאמר מציינים כי רוב המקרים של חרדה דנטלית מקורם בילדות כתוצאה מחוויות דנטליות לא נעימות או טראומטיות. באם לא ננקטים אמצעים פעילים יזומים, עלול הילד לפתח פוביה דנטלית והימנעות מטיפולים שעלולים להימשך בבגרות. כ-10 עד 20 אחוזים מהמבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים טיפולי שיניים הכרחיים בשל חרדות כאלו. בשנים האחרונות נרשמה עלייה במחקר ובעניין

מחברי המאמר, השייכים לפאנל הנחיות שכונס על ידי מוסד המדע והמחקר של האגודה האמריקאית לרפואת השיניים, קובעים כי ילדים חווים כאב שיניים, שעשוי להיות סומטי (ממקור החניכיים העצם המכתשית או הרירית) או עצבי (ממקור מוך השן), וכאב המתפתח כאשר הם עוברים עקירות שיניים. השכיחות של כאב שיניים בילדים מגיל אפס עד חמש הוערכה ב-28 אחוזים.

מחברי המאמר קובעים כי במשך עשרות שנים, רק מונחים אובייקטיביים שימשו להגדרת ההצלחה של שתלים. אולם לאחרונה, התפיסות ושביעות הרצון של המתרפאים החלו להיחשב כקריטריונים חיוניים להערכת תוצאות הטיפול של שתלים. מדדי תוצאות הקשורים למתרפא (PROMs) משמשים כאינדיקטור סובייקטיבי להשפעת הטיפולעל רווחתו ואיכות חייו (QoL). מהסיבה הזו, נחשבים מדדי התוצאות לבעלי קשר הדוק למדדי איכות

לדברי מחברי המאמר, במהלך השנים האחרונות הפכו תביעות על רשלנות רפואית נפוצות ברחבי העולם. כתוצאה מכך, חלק ניכר מהרופאים המומחים שנמצאים בסיכון גבוה לתביעות עוסקים ב"רפואה מתגוננת". רפואת השיניים הינה הדיסציפלינה השנייה בתדירות בקרב התביעות של רשלנות רפואית. המרכיבים של רשלנות בשטח רפואת השיניים דומים לאלה הנראים בתביעות של רשלנות רפואית כללית ומתמקדים באי עמידה