חרדה דנטלית מהווה מחסום משמעותי לטיפול שיניים איכותי עבור 30-40% מהאוכלוסייה. בעוד שטכנולוגיות מציאות מדומה (VR) משמשות ברפואת שיניים כבר שני עשורים, הדור השלישי והנוכחי של המערכות - המשלב בינה מלאכותית, ביומטריה בזמן אמת והתאמה דינמית - מציע פריצת דרך משמעותית ביעילות הטיפולית. מאמר זה מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות של הדור השלישי, הבסיס המדעי שלהן, הראיות
חרדה דנטלית ממשיכה להוות אתגר מרכזי ברפואת השיניים, עם שיעור גבוה של מטופלים המדווחים על חשש או הימנעות מטיפול. הדבר מוביל לא רק לבעיות בריאות פה חמורות יותר, אלא גם לפגיעה ממשית באיכות החיים. בשנים האחרונות נרשמה מגמה ברורה של שילוב בין פסיכולוגיה, טכנולוגיה, פרמקולוגיה ועיצוב סביבתי, על מנת להפוך את ההתמודדות עם חרדה דנטלית
ההרדמה המקומית היא כלי מרכזי ברפואת שיניים מודרנית, המאפשרת ביצוע טיפולים ללא כאב ושיפור חוויית המטופל. אף שמדובר בפרוצדורה שגרתית, השימוש בה כרוך בשאלות אתיות משמעותיות. מעבר להבנה פרמקולוגית של החומר המאלחש, מוטלת על רופא השיניים אחריות ערכית לשקיפות, זהירות ואיזון בין נוחות לטובת המטופל לבין בטיחותו. עקרון ההסכמה מדעת מהווה יסוד אתי ראשון במעלה.
ההרדמה המקומית היא אחד היסודות החשובים ביותר ברפואת שיניים מודרנית. מאז הכנסת הלידוקאין לשימוש קליני בשנות ה־40 של המאה ה־20, נחשבת ההזרקה המקומית לכלי הבטוח והנפוץ ביותר לשליטה בכאב. עם זאת, בעשורים האחרונים התפתחו טכנולוגיות חדשות וטכניקות מתקדמות שנועדו לשפר את יעילות ההרדמה, להפחית את הסיכון לסיבוכים ולשדרג את חוויית המטופל. מטרת סקירה זו היא
הבחירה בחלקי־על (suprastructures) היא שלב קריטי בשיקום נשלף הנתמך על גבי שתלים. מבין האפשרויות, Ball attachments נחשבים לפתרון ותיק, פשוט ואמין, כל עוד משלבים תכנון ביומכני מדויק והדרכת תחזוקה. נקודת המוצא היא הערכה אנטומית ותפקודית: נפח העצם, מיקום/זווית השתלים, יחס הסגר ודפוסי העמסה. Ball attachments מתאימים כאשר נדרשת מערכת פשוטה בתחזוקה “עם דרישה סבירה ליציבות
רמינרליזציה של דנטין היא תהליך שבו מינרלים, בעיקר סידן ופוספט, מושקעים מחדש במבנה הדנטין הדמינרליזציה, במטרה לשקם את חוזקו ולמנוע התקדמות עששת או רגישות. התפתחויות בטכנולוגיות ביו-אקטיביות, כגון דבקים, חומרי שיקום וטיפולים מונעים, שיפרו את היכולת לקדם רמינרליזציה בסביבה הקלינית. מאמר זה סוקר את המנגנונים של רמינרליזציה של דנטין, את הגישות העדכניות לטיפול ואת השלכותיהן
דבקים דנטליים ביו-אקטיביים (Bioactive Dental Adhesives) מייצגים התפתחות משמעותית בתחום רפואת השיניים השיקומית, הודות ליכולתם לא רק לחבר חומרי שיקום לרקמות השן, אלא גם לקדם רמינרליזציה, לעכב זיהומים ולשפר את עמידות השיקום. בניגוד לדבקים מסורתיים, דבקים אלו משחררים יונים כמו סידן, פוספט ופלואוריד, התורמים לבריאות הדנטין והאמייל. מאמר זה סוקר את התכונות, היעילות והיישומים הקליניים של דבקים
שיקום אסתטי בחזית הפה מהווה אתגר מורכב עבור רופאי שיניים, במיוחד כאשר המתרפא סובל ממחלה פריודונטלית. חניכיים פגועות ורקמה תומכת מוחלשת מייצרות סביבה קלינית מאתגרת המחייבת תכנון זהיר ושימוש בטכניקות מותאמות. הטיפול במתרפאים אלה דורש גישה רב-תחומית המשלבת עקרונות פריודונטליים, שיקומיים ואסתטיים. ויניר קרמי מהווה פתרון אטרקטיבי למקרים של שיניים קדמיות הסובלות מבעיות אסתטיות
בשנים האחרונות, השימוש בסיבי זכוכית רכים (Soft Glass Fibers, SGF) הפך לאחד החידושים המשמעותיים בתחום רפואת השיניים. בניגוד לסיבי זכוכית קונבנציונליים, סיבי הזכוכית הרכים מאופיינים בגמישות גבוהה יותר, יכולת התאמה משופרת למבנים דנטליים, וביואקטיביות משופרת. תכונות אלו מאפשרות יישומים חדשניים שלא היו אפשריים עם החומרים המסורתיים. סיבי זכוכית רכים מיוצרים באמצעות תהליכים מתקדמים המשלבים
מבוא במרפאות שיניים, השימוש במכשירים סיבוביים כגון טורבינות, מיקרו-מוטורים, ומקדחים יוצר אטומיזציה של נוזלים וחלקיקים זעירים לאוויר. תופעה זו מעלה את הסיכון להעברת פתוגנים, במיוחד בנוכחות מחוללי מחלות מדבקות. מטרת מאמר זה היא לבחון את מנגנוני יצירת האטומיזציה במכשירים דנטליים סיבוביים ולסקור אסטרטגיות להפחתת החשיפה לרסס ביולוגי. אטומיזציה במכשירים דנטליים סיבוביים אטומיזציה היא התהליך שבו
