שתלים

עם ההתפתחויות המרשימות בתחום השתלות דנטליות, ביקוש גדל למטריאלים מתקדמים לבניית עצם. מאמר זה סוקר את החידושים האחרונים בתחליפי עצם להשתלות דנטליות, כולל טכנולוגיות הדפסה תלת-ממדית, ננו-חומרים, ביו-חומרים חכמים ומטריאלים מתכלים. מחקרים קליניים מראים שיעורי הצלחה משופרים עם התחליפים החדשים לעומת טכנולוגיות קודמות. השוק הגלובלי של תחליפי עצם דנטליים צפוי לגדול מ-1.3 מיליארד דולר ב-2024

השתלים הדנטליים הפכו בעשורים האחרונים לאחד מהפתרונות השיקומיים המרכזיים ברפואת שיניים מודרנית, עם שיעורי הצלחה מצטברים של למעלה מ-90% לאחר חמש עד עשר שנים. עם זאת, שיעור הכישלונות – המוערך בכ-5%–10% מהשתלים – ממשיך להוות אתגר קליני מהותי, במיוחד באוכלוסיות בסיכון ובאזורים אנטומיים בעייתיים. כישלון של שתל עשוי להתרחש מוקדם, כלומר בשלב הריפוי הראשוני טרם

ההתקדמות בתחום השתלים הדנטליים בשני העשורים האחרונים שינתה את אופן החשיבה על זמני שיקום ועל תזמון ההעמסה. ככל שגוברת הדרישה לפתרונות אסתטיים ותפקודיים מהירים, כך עולה הצורך בפרוטוקולים קצרים וגמישים יותר. אחד הפתרונות הבולטים הוא פרוטוקול של העמסה מושהית-קצרה, המהווה גישה טיפולית אשר מאזנת בין בטיחות ביולוגית לבין ציפיות המטופל לקבלת שיקום מהיר. מדובר בפרוטוקול

ניתוחי השתלות דנטליות הפכו לטיפול סטנדרטי לשיקום חסרי שיניים, עם שיעורי הצלחה גבוהים המגיעים ל-95% ומעלה. עם זאת, השאלה של מתן טיפול מונע באנטיביוטיקה בניתוחי השתלות דנטליות נותרה נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית, הן בשל החשש מפני התפתחות עמידות אנטיביוטית והן בשל הצורך להבטיח את הצלחת הטיפול. החלל הפה מכיל מיקרופלורה עשירה הכוללת למעלה מ-700

בשנים האחרונות נכנסת הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI) באופן מואץ לעולם רפואת השיניים, ובמיוחד לתחום ההשתלות הדנטליות. אחת היישומים המבטיחים ביותר היא היכולת של מערכות AI לנתח הדמיות CBCT (Cone Beam Computed Tomography) ולהפיק מהן תובנות מבוססות-מידע לצורך חיזוי הצלחת שתלים. יכולות אלו נשענות על שילוב של ניתוח תמונה אוטומטי, למידת מכונה (Machine Learning),

סקירה קלינית ומבוססת ראיות הצלחת שתלים דנטליים נמדדת לאורך זמן על פי מספר מדדים, כשהמרכזיים בהם הם יציבות השתל, שלמות הרקמות הרכות, ושימור העצם סביב השתל. ספיגת עצם שולית (Marginal Bone Loss – MBL) היא תופעה צפויה עד גבול מסוים, אך כאשר היא חורגת מהתחום הסביר, עולה השאלה מתי יש

המעבר לשיקום דיגיטלי בתחום השתלים הדנטליים מייצג שינוי פרדיגמה בגישה הטיפולית המסורתית. הטכנולוגיות הדיגיטליות החדישות, בשילוב עם חומרים מתקדמים, מאפשרות דיוק גבוה יותר, צמצום זמני הטיפול, שיפור בתוצאות האסתטיות והפונקציונליות, והגברת נוחות המטופל. השילוב בין סריקה תוך-פמית מדויקת, עיצוב דיגיטלי מתקדם וייצור ממוחשב יוצר זרימת עבודה יעילה המובילה לתוצאות קליניות מעולות. סריקה תוך-פמית וטכנולוגיות

השתלות דנטליות הפכו לחלק אינטגרלי מהטיפול המשקם ברפואת שיניים המודרנית. עם זאת, אזור הלסת העליונה הקדמית (אזור האסתטיקה) מציב בפני הרופא אתגרים ייחודיים הנובעים מהאנטומיה המקומית, איכות וצפיפות העצם, המורכבות הביולוגית, והדרישה לתוצאה אסתטית גבוהה לאורך זמן. כישלון בתכנון או בביצוע עלול להוביל לפגם תפקודי ואסתטי בולט. לשם כך פותחו מגוון גישות כירורגיות שמטרתן לשפר

זיהומים סביב שתלים דנטליים, הכוללים דלקת רירית סביב שתל (Peri-Implant Mucositis) ופרי-אימפלנטיטיס (Peri-Implantitis), מהווים גורם מרכזי לכשל שתלים, עם שכיחות של 10%-20% לפרי-אימפלנטיטיס בקרב מטופלים. זיהומים אלו נגרמים על ידי ביופילם חיידקי דומה לזה של פריודונטיטיס, אך מאופיינים בהתקדמות מהירה יותר בשל היעדר רצועת חניכיים מגנה סביב השתל. מאמר זה סוקר גישות טיפוליות מסורתיות ומתקדמות לזיהומים סביב שתלים דנטליים,

השתלה מחדש של שיניים קבועות שנעקרו היא פרוצדורה דנטלית מורכבת המיועדת לשמר את השן ואת תפקודה לאחר טראומה. ההצלחה של ההשתלה תלויה במספר גורמים, כולל זמן החשיפה מחוץ לחלל הפה, אחסון השן ושלמות רצועת החניכיים (Periodontal Ligament - PDL). זיהום משני מהווה סיבוך משמעותי העלול להוביל לכישלון ההשתלה, ולכן השימוש באנטיביוטיקה נחשב לעיתים כחלק מהפרוטוקול