לדברי מחברי המאמר, צפוי שעד שנת 2050 יהיו יותר מ-10 מיליון בני אדם בגיל 80 ומעלה לפחות בשש מדינות, אשר יהוו 57 אחוזים מאוכלוסיית העולם. לצמיחה כזו יהיו השלכות ישירות על הסיוע הסוציאלי ושירותי הבריאות לאוכלוסייה הגריאטרית, הקשורות עם קשיים מובנים של טיפול ותשומת לב למבוגרים על ידי בני המשפחה, שבסופו של דבר מפנים אותם למוסדות לטיפול במבוגרים לטווח ארוך, מצב הגורם לעלייה ניכרת במספר המבוגרים החיים במוסדות. תהליך ההזדקנות גורם לשינויים מורפו-פיזיולוגיים בגוף, כולל הביצועים של המערכת הסטומָטוגנָטִית. מצב זה משנה באופן עדין מבנים שונים, כולל הלסת התחתונה, אזור הסגר, השפתיים, אובדן של פפילות על הלשון, הלחיים והחך וגם תפקודים כגון: לעיסה, נשימה, בליעה, הקול והדיבור. הסיבות השכיחות ביותר הן אובדן שיניים, חוסר מוחלט של שיניים, בעיות בחניכיים, ניוון שרירי הלעיסה, שימוש בתותבות, ירידה בטעם, ירידה בזרימת הרוק, קיומם של ריפלוקס ודיספגיה, הגורמים להפרעות בתפקוד מערכות הפה המורכבות ומובילים לירידה ביעילות הלעיסה, המשפיעה ישירות על האכילה ולכן פוגעת בשלב הראשוני של ההזנה של מבוגרים. בקרב קשישים מאושפזים, שינויים במערכת הסטומָטוגנָטִית (לעיסה, תזונה, רצון לאכול) עשויים להיות מואצים על ידי השפעות פסיכולוגיות, כולל בדידות, עצב או חרדה, שכולן מתעוררות כתוצאה מהבידוד מהסביבה החברתית, בעיקר מסביבת המשפחה אליה האדם היה רגיל, וכן שינויים בשגרה היומיומית. מחקרים קודמים העריכו את השכיחות של קשיי לעיסה בקרב בני אדם מבוגרים הנמצאים בטיפול מוסדי ממושך. עם זאת, לדברי המחברים לא נערכה סקירה שיטתית המסכמת ומעריכה באופן ביקורתי את הראיות הזמינות.
מטרה
בסקירה השיטתית הנוכחית ביקשו החוקרים לענות על השאלה הבאה: "מהי השכיחות בקושי בלעיסה בקרב בני אדם מבוגרים המתגוררים במוסדות לטווח ארוך?". לצורך הסקירה, הם חיפשו בשישה מאגרי מידע אלקטרוניים ובספרות האפורה וערכו ניתוחים איכותיים וכמותיים, כולל הסיכון להטיה על מחקרים שעמדו בקריטריונים להכללה. כן ביצעו מטה-אנליזה של פרופורציות עם מודל אפקטים אקראיים וההטרוגניות נחקרה על ידי מטה-רגרסיה. ודאות הראיות אומתה באמצעות הגישה השיטתית לדירוג וודאות הראיות בסקירות שיטתיות – GRADE. 12 מאמרים נכללו במטה-אנליזה. אומדן השכיחות המאוחד היה 35 אחוזים. מכיוון שנתגלתה הטרוגניות גם לאחר ניתוח הרגישות, המנבאים של גיל המדגם הממוצע וגודל המדגם עברו מטה-רגרסיה על מנת להעריך אם משתנים אלו מסבירים את השונות בין גודל האפקטים. המשתנה של גודל המדגם של המחקר הנכלל בחישובים הסביר 84.3 אחוזים מההטרוגניות הקיימת בניתוח.
הסיכון להטיה היה נמוך בשלושה מחקרים, בשמונה מחקרים היה סיכון בינוני להטיה ובמחקר אחד היה סיכון גבוה להטיה. באשר לשכיחות קושי הלעיסה, הקריטריונים של GRADE נחשבו נמוכים מאוד.
מסקנה
בערך לאחד מכל שלושה בני אדם מבוגרים הנמצאים במוסדות לטווח הארוך קיים קושי בלעיסה.
MHD Abreu, APL da Silva, RVA Cavalcanti, et al. Prevalence of chewing difficulty in older people in long-term care: A systematic review and meta-analysis. Gerodontology 2023; 40(1): 10-25