שימוש ילדים בשירותים דנטליים משקף את ניסיון השירות הדנטלי והביטוחי של הוריהם

מחברי המאמר מציינים, כי שימוש ילדים בשירותי רפואת שיניים מושפע משימוש הוריהם בשירותים אלו וכן מהשכלת ההורים, המעמד הסוציו-אקונומי, אמונות התנהגותיות, כוח נתפס ונורמות סובייקטיביות. לטענתם, באנליזות שנעשו ברמה הארצית, המדינתית והמקומית, דווח כי ילדים שהוריהם מבקרים אצל רופא השיניים בשנה מסוימת הינם בעלי סיכויים גדולים פי 1.4 עד 1.6 לביקור במרפאת שיניים באותה שנה בעצמם, ללא קשר לסוג הביטוח שלהם. פערים גזעיים ואתניים "כמעט ואינם קיימים" כאשר לילד יש הורה המשתמש בשירותי בריאות הפה וברשותו כיסוי ביטוחי מתמשך. ילדים והוריהם מעכבים או מוותרים על טיפול רפואי נדרש בשל העלות. שירותי בריאות הפה מציגים את הרף הגבוה ביותר של חסם פיננסי בהשוואה לכל סוגי שירותי הבריאות האחרים, במיוחד בקרב מבוגרים. פי שניים מבני האדם בכל הגילאים שהיה להם לפחות כיסוי ביטוחי פרטי לטיפולי שיניים כל שנה בין השנים 2015-1996 עברו ביקור במרפאת השיניים, בהשוואה לאלו שלא היה להם כיסוי (56 אחוזים לעומת 27 אחוזים).

המחברים מציינים כי מספר סוגים של מדיניות ממשלתית הוקמו בארצות הברית, העשויות להשפיע על הקשר בין השימוש בשירותי רפואת השיניים של ההורים וילדיהם לבין דחיית טיפול עקב העלות. הכיסוי הביטוחי הדנטלי לילדים של Medicaid הינו במסגרת חובה, ואילו אותו כיסוי ביטוחי דנטלי למבוגרים הינו אלקטיבי ומשתנה מאוד בהיקפו. בשנת 2016, לראשונה מאז חקיקת Medicaid משנת 1965, 50.4 אחוזים מהילדים המבוטחים באופן ציבורי ביקרו במרפאת שיניים בשנה, והפער בשימוש בשירותי רפואת השיניים בין ילדים המכוסים באופן פרטי לציבורי צומצם. תכנית הביטוח של בריאות הילדים לשנת 2010 (CHIP) כללה יותר ילדים במסגרת הביטוח הציבורי, וחוק הטיפול האפשרי כלכלית (ACA) הרחיב את האוכלוסיות הזכאיות לביטוחי Medicaid כאופציה לאומית. בנוסף, המרכז הפדרלי לשירותי Medicaid ו-CHIP השיקו את יוזמת בריאות הפה לילדים. לדברי החוקרים, הוכח כי מתן הטבות דנטליות לאוכלוסיות עם ביטוחי Medicaid מועילות לילדים, וכי ה-ACA הגדיל את הכיסוי הדנטלי לילדים מבלי להגדיל את השימוש בשירותי רפואת השיניים לילדים.

מטרה

לאור שינויי המדיניות הללו, ביקשו המחברים לחקור ולאמת את הקשר שזוהה בעבר בין השימוש ודחיית הטיפולים הדנטליים של הורים לבין השימוש ודחיית הטיפולים של ילדיהם באמצעות בחינת נתוני סקר ראיונות הבריאות הלאומי NHIS)) משנת 2016. המחברים הכינו באמצעות הנתונים של סקר הבריאות מאגר מידע של 4,396 ילדים אמריקנים מייצגים באופן ארצי ומבוגרים הקשורים אליהם בבית. המחברים העריכו את הקשר בין שימוש הילדים וההורים בשירותי רפואת השיניים הפרטיים והמכוסים בביטוחים דנטליים ציבוריים לבין דחיית קבלת שירותי בריאות הפה עקב העלות. על מנת להתאים את הגורמים העשויים להשפיע על התוצאות באופן עצמאי, ביצעו החוקרים ניתוח רב משתנים במטרה להתחשב במאפייני הילד, ההורה ומשק הבית.

נמצא כי יש לילדים סיכון של פי שניים להיעדר מביקור במרפאת השיניים בשנה אם להורה אין ביטוח, סיכון פי שבעה לחוסר כיסוי דנטלי אם להורה אין כיסוי, וכמעט פי עשרה סיכון לדחיית טיפול בשל העלות, אם להורה לא מתאפשר טיפול בבריאות הפה מסיבות כלכליות. גורמי הסיכון הקשורים ליכולת לשלם את מחיר הטיפול של ילדים כוללים גיל מבוגר וגזע של מיעוטים, ואילו גורמים הָמֵגֵנִים על יכולת הילד לקבל טיפול כוללים קיום ביטוח ציבורי, הורים בעלי השכלה גבוהה יותר ומשקי בית בניהול נשים. שימוש רב יותר בשירותי בריאות הפה בקרב ילדים נקשר במדינות אשר מספקות הטבות נרחבות יותר של Medicaid דנטלי.

מסקנות מחברי המאמר הן, כי שימוש רב יותר בשירותי השיניים של ההורים, כיסוי ביטוחי דנטלי ויכולת ההורים לעמוד בנטל הכספי, מועילים לשימוש ילדיהם בשירותי בריאות הפה. ההשלכות המעשיות הן, כי מדיניות מעסיקים וממשלות המרחיבה את הכיסוי הביטוחי האישי והציבורי למבוגרים, מביאה הבטחה לשיפור שירותי בריאות הפה הן להורים והן לילדיהם.

Edelstein BL, Rubin MS, SAP Clouston, et al. Children’s dental service use reflects their parents’ dental service experience and insurance. J Am Dent Assoc 2020; 151(12): 935-943