הידרדרות מצב החניכיים משפיעה על ירידה בביצועי הלעיסה

ירידה ביכולת הביצוע של הלעיסה מצמצמת את מגוון המזונות שניתן לאכול ומשפיעה גם על התפתחות מחלות הקשורות לאורח החיים כגון תסמונת מטבולית, טרשת עורקים ובסופו של דבר להוביל להפחתה באיכות החיים. זיהוי גורמים המשפיעים על ביצועי הלעיסה ויישום אמצעים התורמים למניעת הירידה בביצועי הלעיסה הינם נושאים חיוניים לשמירה על הבריאות הכללית. המחברים מציינים כי מחקרים שנערכו עד כה דיווחו על מגוון גורמים המשפיעים על ביצועי הלעיסה, כולל מספר השיניים, תמיכת הסגר, כוח הנשיכה, קצב זרימת הרוק ומחלות נוירולוגיות. להתקדמות מחלת חניכיים כרונית יש השפעות מזיקות על התפקוד החושי של ליגמנט החניכיים ובהפחתה של התמיכה התפקודית הניתנת לשיניים. בנוסף, דווח על קיום השפעה על פעילות שריר המאסטר, הממלא תפקיד מרכזי בלעיסה במקרים של מחלת חניכיים חמורה. לכן, טוענים מחברי המאמר כי גם אם מספר השיניים וכמות התמיכה החומרית נשמרים במידה מסוימת, ההתקדמות של מחלת החניכיים צפויה להשפיע על הרקמות המעורבות בלעיסה באופן לא מבוטל, ובסופו של דבר לגרום לירידה בביצועי הלעיסה. הם דיווחו בעבר על נתונים ממחקר חתך של אוכלוסייה עירונית כללית ביפן, שהראו כי מצב חניכיים ירוד נקשר לביצועים נמוכים בעת הלעיסה. בנוסף, מחקר חתך נפרד של מתרפאים שעברו טיפול חניכיים גילה כי מצב החניכיים היה קשור לביצועי הלעיסה. עם זאת, לדבריהם מאחר שכל המחקרים האמורים ייצגו מחקרי חתך רוחב, הקשר בין שינויים במצב החניכיים לבין ירידה בביצועי הלעיסה נותר לא ברור ולכן על מנת להבהיר את הנושא קיים צורך במחקר אורכי העוקב אחר שינויים במצב החניכיים וביצועי הלעיסה לאורך זמן.

מטרה

במחקר הנוכחי שיערו החוקרים כי התדרדרות במצב החניכיים תגביר את הירידה בביצועי הלעיסה. לכן חקרו את ההשפעות של שינויים במצב החניכיים על ירידות בביצועי הלעיסה על ידי מעקב אחר אוכלוסייה עירונית יפנית כללית במשך 5 שנים במסגרת מחקר Suita שהחל בשנת 1989 על ידי המרכז הלאומי לחקר המוח הלב וכלי הדם. כחלק ממחקר זה, ערכו החוקרים בדיקות שיניים של המשתתפים החל משנת 2008 ואילך. המחקר הנוכחי סקר 1201 משתתפים (500 גברים ו-701 נשים) שעברו בדיקות שיניים בתקופת הבסיס בין השנים 2014-2008, ושוב בתקופת המעקב בין השנים 2018-2013. במחקר נכללו משתתפים ללא שינויים במספר השיניים הפונקציונליות או באזורי תמיכת הסגר במהלך תקופת מעקב של 5 שנים. המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות על פי שינויים במצב החניכיים בתקופת הסקר: קבוצה שהחלימה, קבוצה יציבה וקבוצה שמצבה הידרדר. שיעור השינויים בביצועי הלעיסה חושב על ידי חיסור הערך בתחילת המחקר מהערך במעקב וחלוקת הערך שהתקבל בערך הבסיסי. שיעורי החציון של שינוי ביצועי הלעיסה היו 11.7 אחוזים בקבוצה שהחלימה, 19.2 אחוזים בקבוצה היציבה ו-30.8 אחוזים בקבוצה שהידרדרה, וערכים אלה היו שונים זה מזה באופן משמעותי. בניתוח של רגרסיה מרובה התגלה כי קבוצת מצב החניכיים (הקבוצה שהחלימה כהתייחסות; קבוצה יציבה והקבוצה שהידרדרה) כמשתנה עצמאי נקשרה באופן משמעותי עם קצב השינוי בביצועי הלעיסה.

מסקנת מחברי המאמר היא, כי התוצאות הנוכחיות מצביעות על כך שהידרדרות במצב החניכיים מגדילה את הסיכון לירידות בביצועי הלעיסה הקשורות לגיל. לדבריהם נראה כי שיפור במצב החניכיים הינו יעיל בהפחתה בירידה בביצועי הלעיסה.

Kosaka T, Ono T, Kida M, et al. Deterioration of periodontal status affects declines in masticatory performance: The Suita study. J Clin Periodontol 2021; 1-8