מחברי המאמר מתארים את מחלת החניכיים כמחלה כרונית, רב-סיבתית, דלקתית עם סימנים קליניים של הרס פרוגרסיבי של המבנים התומכים בשיניים. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל טיפול חניכיים לא ניתוחי וכירורגי, במקביל להקמת תוכנית מותאמת אישית להסרת רובד יומית בבית, הנקראת תרפיה פעילה של החניכיים. לאחר שלב זה
מתקיים טיפול חניכיים תומך (SPC), שמטרתו להמשיך ולקיים את תוצאות טיפול החניכיים הפעיל. הרעיון נובע מתוך הבנה, שהתפתחות מחלת החניכיים מוּנָעָת אך ורק
על ידי דיסביוזיס של הביופילם המקומי, המעורר תהליך דלקתי כרוני שאינו ניתן לפתרון עצמי. עם זאת, חומרת מחלת החניכיים והתקדמותה תלויים במספר אינטראקציות מורכבות, כגון גורמים אימונולוגיים, מיקרוביאליים, גנטיים, סוציולוגיים וסביבתיים.
עישון הוא מבין הגורמים המבוססים והידועים ביותר להתפרצות והתקדמות מחלת החניכיים. שימוש בטבק נקשר לסיכון גבוה ב-85 אחוזים לפתח מחלת חניכיים ומשפיע על התוצאות של טיפולי חניכיים פעילים באופן תלוי מינון. מנגנונים מרובים מסבירים את השינויים המטבוליים שנצפו ברקמות החניכיים, במיוחד הפרעות במחזור הדם. מחקרים פרוספקטיביים הבודקים את השפעת טיפול החניכיים על פרמטרים קליניים במעשנים הם נדירים. ללא קשר לרמת החשיפה לעישון טבק, המרווחים בין מפגשי טיפול חניכיים תומך הם בדרך כלל סטנדרטיים ובין שלושה לארבעה חודשים ללא עדות ליעילות. למיטב ידיעת המחברים, אף מחקר קודם לא אימת באם חשיפה שונה לעישון טבק משפיעה על תוצאות
החניכיים ארוכות טווח.
מטרה
מחקר זה נערך על מנת להבין את ההשפעה של רמות שונות של חשיפה לעישון על ריפוי החניכיים במשך 12 חודשים לאחר טיפול חניכיים לא ניתוחי וטיפול חניכיים תומך שנערך באופן שיטתי.
במחקר נכללו 80 משתתפים מעשנים אשר היו מוכנים להפסיק לעשן וסבלו ממחלת חניכיים. למשתתפים הוצעה תוכנית גמילה מעישון מרצון. איסוף הנתונים כלל שאלונים
ובדיקת חניכיים בפה מלא. מודל של מסלול מבוסס קבוצה שימש למודל של מסלולי העישון במהלך המעקב. השפעת מסלול העישון על פרמטרים של החניכיים לאורך זמן נאמדה עם מודלים של אפקטים מעורבים. זוהו שלושה דפוסי עישון: מעשנים/נגמלים קלים (n=46), מעשנים מתונים (n=17) ומעשנים כבדים (n=17).
באשר לנתוני החניכיים, הגורם הראשון, מחלת חניכיים מתונה, כלל את מספר האתרים עם רמות התאחיזה הקליניות (CALs) של 4, 5, 6 ו-7 מ"מ, עומק כיס החניכיים (PPD) של 4, 5 ו-6 מ"מ ודימום בעת בדיקה. הגורם השני, מחלת חניכיים חמורה, כלל את מספר האתרים עם CAL ≥ 8 מ"מ ו-PPD ≥ 7 מ"מ. מעשנים כבדים התחילו עם ממוצע גבוה יותר של CAL של 1.1 מ"מ ועוד 10 אתרים עם מחלת חניכיים חמורה מאשר מעשנים קלים/נגמלים. בעוד שמעשנים/נגמלים קלים ומעשנים מתונים השיגו שיפור ממוצע של 0.6 מ"מ במדדי ה-PPD ו-0.7 מ"מ במדדי ה-CAL בהתאמה, מעשנים כבדים חוו אובדן תאחיזה של 0.5 מ"מ. למעשנים כבדים הייתה רק ירידה של 50 אחוזים במספר האתרים עם מחלת חניכיים מתונה בהשוואה למעשנים קלים/נגמלים ומעשנים מתונים. בעוד שרוב המשתתפים נהנו מטיפול החניכיים הלא ניתוחי עם התוצאות שהושפעו בצורה של תגובה למינון, הטיפול לא השפיע על מחלת חניכיים חמורה בקרב מעשנים כבדים.
מסקנות
לדעת מחברי המאמר, הפסקת עישון צריכה להיות חלק מטיפול חניכיים, אחרת בקרב מעשנים כבדים ימצאו רק יתרונות מוגבלים, מצב המפריע להשפעת הטיפול.
Leite FRM, Lopez R, Pajaniaye JB, Nascimento GG. Effect of smoking exposure on nonsurgical periodontal therapy: 1-year follow-up. J Dent Res 2022. doi: 10.1177/00220345221135100