נגעים בצוואר השן שאינם נגרמים מעששת (NCCLs) נפוצים יותר בקרב אוכלוסייה המקפידה על הרגלי היגיינת הפה באופן קבוע אך לא תקין ונחשפת לגורמים אחרים העלולים להוביל להתפתחות נגעים בצוואר השן. באופן כללי, לא ניתן לקבוע גורם אטיולוגי ייחודי לנגעים בצוואר השן במובן זה, נגעים בצוואר השן נחשבים רב-פקטורי וקשורים קשר הדוק לאורח החיים האישי. נגעים בצוואר השן עשויים להיווצר כתוצאה מכמה גורמים, כגון תזונה חומצית רבה (ארוזיה), כוח מוגזם במהלך צחצוח שיניים (אברזיה) ובעיות סגר(אבפרקציה). נגעים אלו מציגים מאפיינים המאפשרים לשער את האטיולוגיה שלהם. ניתן לייחס קיום נגעים חלקים יותר ובצורת צלוחית לפעילות של חומצה, בעוד שכוחות מכניים של מברשת השיניים עלולים לגרום לפגיעות בצורת טריז. בנוסף, השימוש בתכשירים אברזיביים לצחצוח השיניים קשור להתפתחות רבה יותר של נגעים בצוואר השן. הופעת נגעים כאלו עלולה לחשוף את הדנטין באזור צוואר השן ולגרום לבעיות אסתטיות ואי נוחות למתרפא. מחברי המאמר מציינים, כי קיימות אפשרויות טיפול שונות בהתאם למאפייני הפגיעה בשן הן לצרכי המתרפא והן לציפיותיו. שחזור נגעים בצוואר השן עשוי להוות חלופה קלינית מתאימה להפחתת הרגישות בשיניים ולקידום השיפור האסתטי מבלי לגרום נזק נוסף לבריאות החניכיים. הפרוגנוזה של שיקום צוואר השן עשויה להיות מושפעת ממספר גורמים, כולל המאפיינים הקליניים של הנגע והיבטים הקשורים למתרפא. פקטור אחד שגורם לדאגה בקרב רופאי השיניים הינו השפעת השחזורים בצוואר השן על רקמות החניכיים, שכן השיקום נמצא במגע אינטימי עם הפריודונטיום. רמות גבוהות יותר של רובד נראה לעין ודלקת חניכיים הן דוגמאות למצבים שנצפו בחניכיים בקרב בני אדם עם נגע בצוואר השן עם שחזור. בנוסף, מיקום השוליים של השחזור יכול להיות קשור להופעת דלקת, דימום בחניכיים, נסיגת החניכיים ועומק כיסי החניכיים, שכן שחזורים המוצבים בשולי החניכיים מלווים בתגובה דלקתית פחותה משחזורים שהוצבו באזור תת-החניכיים. יתרה מכך, המחברים טוענים כי קיים צורך לקבל החלטה קלינית מכרעת בכל הליך משקם באזור זה כיצד לבודד את שדה הטיפול לשם השגת שוליים ומשטחים יבשים, נקיים וגלויים באזור הנגע בשן. לדבריהם, בספרות מצוטט כי השיטה היעילה ביותר לשם כך הינה השימוש בסכר גומי עם מהדק רטרקציה. עם זאת, המהדק עשוי להשפיע גם על התפתחות נסיגת חניכיים (GR). האיזון בין הטכניקה האופטימלית להגנה על רקמות החניכיים אמור להניע את החלטת הרופא לגבי איזה סוג של שיטה לבידוד שדה הפעולה מתאימה יותר לשיקום נגעים בצוואר השן.

מטרה

בהתבסס על היבטים אלה, הניסוי הקליני הנוכחי נועד להעריך את השפעת שחזורי נגעים בצוואר השן שבוצעו בטכניקות בידוד שונות של השיניים על ההופעה או ההתקדמות של נסיגת חניכיים. השערת האפס של החוקרים הייתה כי הן השוליים של השחזורים והן טכניקות הבידוד השונות לא ישפיעו על ההופעה או ההתקדמות של נסיגת החניכיים.החוקרים ערכו ניסוי אקראי מבוקר וסומא, שבו נכללו מתרפאים (n=38) עם לפחות שני נגעים בצוואר השן או לפני הצבת השיקום באזור. הנגעים (ב- 181שיניים) חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות טיפול על פי טכניקות בידוד השן: גליל צמר גפן או סכר גומי.בודקים מנוסים, מאומנים, סומים ומכוילים ביצעו הערכות של החניכיים בתחילת המעקב ולאחר מעקב של 5 שנים, באמצעות מחדר המשמש לבדיקת החניכיים. השחזורים הוערכו על פי הקריטריונים של הפדרציה הדנטלית העולמית (FDI). לגבי 32 מתרפאים (154 שיניים) בוצעה הערכה לאחר 5 שנים. התרחשות/התקדמות נסיגת החניכיים בין נקודת הבסיס לבין תקופת המעקב נחשבה לתוצאה העיקרית. הסיכון היחסי ומרווח הביטחון של 95 אחוזים חושבו על ידי רגרסיה של פואסון. לאחר חמש שנים, 31 שיניים (13.6 אחוזים) הציגו התרחשות/התקדמות של נסיגת חניכיים.בניתוחים הסטטיסטיים נמצא כי התרחשות/התקדמות נסיגת החניכיים נקשרו לשימוש בבידוד השן באמצעות סכר גומי וחוסר התאמה שולית לשיקום. קשיות מברשת השיניים, שימוש בחומרי צחצוח שיניים שוחקים, סוג השן ונוכחות ביופילם או דלקת חניכיים לא היוו סיכון מובהק סטטיסטית גבוה יותר להתרחשות/התקדמות נסיגת החניכיים.

מסקנת מחברי המאמר היא כי השימוש בבידוד שיניים באמצעות סכר גומי המחובר באמצעות מהדק רטרקציה והיעדר התאמה שולית נכונה של השחזורים המרוכבים הינם מדדי סיכון להתרחשות/התקדמות של נסיגת החניכיים בקרב מתרפאים שטופלו באמצעות שיקום עבור נגע בצוואר השן. המשמעות הקלינית של המחקר היא, כי בידוד באמצעות סכר גומי ומהדקי שיניים עשוי לקדם מצבים של נסיגת החניכיים באתרים עם שחזורים של נגעים בצוואר השן.

Favetti M, Fernandes Montagner A, Terra Fontes S, et al. Effects of cervical restorations on the periodontal tissues: 5-year follow-up results of a randomized clinical trial. J Dent 2020. https://doi.org/10.1016/j.jdent