פיתוחן של תוכנות רדיוגרפיות פנורמיות מיוחדות הביא להצגתו של סוג צילום רנטגן דנטלי חדשני ומבטיח: צילומי נשך מחוץ לפה. שיטת הדמיה זו מציעה מבט ממוקד על השיניים האחוריות ומטרתה לשמש תחליף לצילום הרנטגן המסורתי האחורי התוך-אורלי.
הניסיון לאבחן עששת פרוקסימלית ופגמים בעצמות החניכיים באמצעות צילומים פנורמים קונבנציונליים אינו חדש. עם זאת, ההבדל הקיים בתוכניות רדיוגרפיות של צילומי נשך ממוקדים מחוץ לפה הינו פשוט: התוכנית משנה את הצילום הפנורמי הקונבנציונאלי באמצעות יצירת מקביליות נוספת של החשיפה לשיניים האחוריות ומטרתה לייעל את זווית הקרן על מנת לייצר משטחים פרוקסימליים שאינם חופפים.
כדי להשלים את הבדיקה הרדיוגרפית הזו, חווית המתרפא זהה לזו של צילום רנטגן פנורמי קונבנציונאלי שבו הוא נשאר במקומו בזמן שמקור קרינת הרנטגן והקולטן מסתובבים מחוץ לפה במהלך החשיפה. מטרת בדיקה רדיוגרפית מסוג זה היא לבצע את אותן משימות אבחון של צילומי נשך אחוריים קונבנציונאלים. מחברי המאמר טוענים כי סוג ההדמיה הלא שגרתי הזה אינו שייך לקבוצת צילומי הנשך ואינו קשור כלל ועיקר לסוג זה של צילומי הרנטגן.
מטרה
לדברי המחברים, המאמר הנוכחי אינו בא לטעון ליעילות האבחנתית של מערכת אחת על פני המערכת האחרת, דבר הדורש הערכה קלינית נוספת, אלא לספק מיתאר של כמה אלמנטים מרכזיים ומבדילים של צילומי נשך תוך-אורליים ולאחריהם אלו של הרדיוגרפיה הפנורמית של נשך מחוץ לפה. בהתבסס על העקרונות העיקריים של כל אחת ממערכות ההדמיה הללו, המטרה העיקרית של המאמר היא להפנות את תשומת הלב לצורך בחשיבה מחדש על קביעת השם המוסכם ההולך ומשתרש של רדיוגרפיה חדשה זו, צילום הנשך הפרדוקסלי מחוץ לפה.
צילומי הנשך מהווים את הבחירה הראשונה של רופאי השיניים המבקשים לזהות קיומם של נגעי עששת פרוקסימלית. במערכת הפילם של צילום הנשך יש חשיבות לתג הקשור הקובע את מקום הפילם באמצעות הסגר של המתרפא במשך זמן החשיפה לקרני הרנטגן. מיקום הפילם בעת החשיפה מאפשר קבלת מבט על האספקטים הכותרתיים של השיניים העליונות והתחתונות בצילום אחד, הכולל גם את פסגת העצם של הלסת תוך השגת שיווי משקל בפשרה של ההקרנה הגאומטרית בין הלסתות. הפרוצדורה של צילומי הנשך ברמה גבוהה דורשת מיומנות. לדברי המחברים, הדמיה פנורמית ממוקדת מחוץ לפה המתוכננת למתן מבט פרוקסימלי הינה מבטיחה, מאחר והיא מאפשרת לקלינאים להתגבר על מספר גורמים שתרמו ליצירת צילומי נשך קונבנציונליים שלא אפשרו אבחנה מדויקת. כדוגמא הם מציינים את ההפחתה בבעיות של שיתוף הפעולה של המתרפאים הקשור להחדרת הפילם והאביזרים הקשורים לו לתוך הפה וקבלת שדה ראיה רחב יותר המספק הדמיה של רוב המבנים האנטומיים של המשנן והרקמות הסובבות.
יתרון חשוב של ההדמיה הפנורמית הממוקדת הינו הפקטור של איחוד המשימות המאפשר קבלה של הדמיה מלאה של המשנן האחורי הימני והשמאלי בחשיפה אחת, לעומת הצורך בארבעה צילומי נשך קונבנציונליים נפרדים בתוך הפה. עם זאת, עקרונות ההדמיה להשגת צילומים פנורמים ממוקדים לאזור האחורי הינם ככל הנראה רגישים לטכניקה כמו אלה של צילומי נשך קונבנציונליים. החשיבות העיקרית היא היכולת של מכונת הרנטגן הפנורמית להפיק תמונות עם משטחים פרוקסימליים לא חופפים של כל השיניים האחוריות בסריקה אחת, תוך שימוש במה שמכונה גיאומטריית זוויות בין-פרוקסימאלית משופרת או דינמית. להשגת מטרה זו נדרשת מכניקה טכנית ותוכנות מתוחכמות של יחידת הרדיוגרפיה.
לא פחות חשוב הוא המיקום הנכון של המתרפא במהלך ביצוע הצילום, כמו גם הבחירה המתאימה של פרמטרי החשיפה על ידי המבצע. זה כולל התאמות לגודל המתרפא ולצורת הקשת, בדיוק כפי שקורה בעת צילומים פנורמיים קונבנציונליים. לרדיוגרפיה פנורמית עם אופטימיזציה פרוקסימלית יש מערכת הדמיה שונה מזו של רדיוגרפיה תוך-אורלית. הרדיוגרפיה הפנורמית מספקת רזולוציה מרחבית פחותה, ואף יכולה להיות מועדת לארטיפקטים ייחודיים של הדמיה כגון שינויים ועיוותים של תמונת הרקמות הקשות. עם זאת מחברי המאמר מציינים כי איכות התמונה של ההדמיה הפנורמית הממוקדת משתפרת בהתמדה, במיוחד בשיטות השחזור הטומוסינתטיות הנהוגות במכשירים פנורמיים מודרניים רבים, המבטיחות בסופו של דבר להפוך למתמודדות ראויות לצילום הנשך. לפיכך הם מציעים שעל מנת למנוע בלבול בשמות הטכניקות השונות יש להשתמש בביטוי Proxi-optimized Pan המתאר במדויק את גישת ההדמיה החלופית זו.
B, Mol A, Tyndall DA. Extraoral bite-wing radiographs: A universally accepted paradox. J Am Dent Assoc 2021; 152(6):444-447