מחלות החניכיים נובעת מהצטברות רובד השיניים והמעבר של המיקרוביום התת-חניכי לעבר דיסביוזה. מצב זה מביא לתגובה דלקתית כרונית בתוך חריץ החניכיים. מלבד רקמת החניכיים הרכה, התהליך הדלקתי משפיע גם על חלקי התמיכה ברקמת החניכיים, כלומר העצם האלבאולרית התומכת בשן וליגמנט החניכיים. אבחון המחלה מבחינה קלינית נעשה על ידי מדידת עומק הכיסים בבדיקה באמצעות מחדר העולה בשל הפיכתו של חריץ החניכיים לכיס פריודונטלי. כאמצעי משלים לבדיקת ממצאים קליניים אלה, ולשם אבחון וניטור מחלות החניכיים, משתמשים בדרך כלל ברדיוגרפיה פנורמית (OPT) על מנת לקבוע את רמת האובדן של העצם המכתשית. בנוסף, השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת של קרן חרוט (CBCT) מספק תצוגות תלת מימד של פגמים בתוך העצם התומכת בשיניים. מכשיר זה מאפשר לשפר את תכנון הטיפול. עם זאת, טכניקות מבוססות רנטגן אינן מסוגלות לצפות בתהליכים שמתרחשים ברקמות הרכות כגון שינויים דלקתיים הקשורים לאגירת מים בתוך העצם. בעת השימוש באמצעות מערכות CBCT, לא ניתן לקבוע שינויים פרה-קליניים מוקדמים בתוך העצם הקודמים לדלקת הגורמת לאובדן העצם. מכיוון שהיקף אובדן התאחיזה של החניכיים ו/או העצם קשורים לסיכון לאובדן שיניים, מקובל כי מידע זה רלוונטי ביותר לתכנון הטיפול הכולל.
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) היא טכניקה המשתמשת בקרינה בלתי מייננת המייצרת ניגודיות גבוהה של הרקמות ומספקת תמונות מפורטות מאוד של רקמות רכות כולל מוך השן, העצבים והחניכיים. טכניקות MRI חדשות מתמקדות בתיאור מבנים גרמיים עם ניגוד דמוי CT הפוך. מחקרים אחרונים השוו את טכניקות ה-MRI החדשות האלו להדמיה של עצמות לתמונות של CT בטראומת ראש, כתף ועמוד השדרה ומצאו כי קיימת האפשרות להחלפת השימוש ב-CT ב-MRI. מזה למעלה מ-20 שנה נעשה שימוש נפוץ ב-MRI לאיתור תהליכים דלקתיים בתאי רקמות רכות וקשות שונות, כולל שרירים, מפרקים ועצמות. עם זאת, ישנם רק שלושה מחקרים זמינים המתמקדים ב-MRI כשיטה להערכת תהליכים דלקתיים בתוך הרקמה הרכה בחניכיים בהקשר למחלות החניכיים. רצפי עצמות באמצעות MRI מסוגלים לייצר נתוני אבחון בתוך מבנים גרמיים דומים לאלה שהתקבלו עם CBCT אך ללא החשיפה לקרינה מייננת.
לגבי מחלות החניכיים, השילוב של רצף העצם השחור 3D T1 עם רצף 3D T2 STIR עשוי לספק מידע נוסף בהקשר של שינויים פרה-קליניים בעצם בתומכת בשיניים.
מטרה
המחקר הנוכחי נועד לתחום את המתאם בין תוצאות הבדיקות הקליניות השונות של שיניים המושפעות ממחלת חניכיים ונתוני ה-MRI. השערת האפס הייתה כי MRI אינו מצליח לספק ממצאים נוספים הקשורים לדרגה והחומרה של מחלת חניכיים. מחברי המאמר מציינים כי יש רק מעט ספרות על השימוש ב-MRI בקשר למחלות החניכיים. מטרת המחקרים הקיימים הינה לקבוע באם MRI מתאים לייצג משתנים הקשורים למחלה ברמה שווה לנהלים מבוססי רנטגן. מחקר זה בוחן גם את הערך המוסף האפשרי, שהינו גישה חדשה לחלוטין לאבחון ומעקב אחר מחלות החניכיים.
42 מתרפאים עם מחלת חניכיים כללית עברו סריקות MRI לפני ההתערבות הקלינית. אלה הושוו לתמונות MRI של קבוצת ביקורת של משתתפים בריאים מבחינה פריודונטלית (N=34). מידת הבצקת הגרמית, שזוהתה על ידי MRI, נקבעה בקורלציה עם הממצאים הקליניים של מחלת החניכיים. נחשף מתאם משמעותי ביותר בין בצקת בעצם לבדיקות קליניות כגון עומק כיסים ודימום בעת בדיקה. ממצאי הבצקת עלו על היקף הדֵמינרליזציה של העצם. מתרפאים עם ממצאים חיוביים של בדיקה של דימום הראו עלייה של פי 2.51 בסיכון שכבר קיימת להם בצקת בעצם סביב שן בהתאמה, גם אם עומק הכיס היה ≤3 מ"מ.
מסקנת מחברי המאמר היא, כי ממצאי MRI הינם מתואמים עם ממצאים קליניים סטנדרטיים, ו-MRI הצליח לתאר שינויים תוך-גרמיים לפני שהתרחש פגם כלשהו בעצם.
Probst M, Burian E, Robl T, et al. Magnetic resonance imaging as a diagnostic tool for periodontal disease: A prospective study with correlation to standard clinical findings – Is there added value? J Clin Periodontol 2021; 48: 929-948