ארוין וייס  מייסד ומדען ראשי של נוביו בע"מ (Nobio Ltd., Kadima)

"רפואת שניים במיטבה הינה הרס פה מבוקר…."

(פרופ' יוליוס מיכמן, המייסד והמנהל הראשון של המחלקה לשיקום הפה, 1974-1953, הפקולטה לרפואת שיניים, האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים).

רקמות הפה טובלות באופן תמידי ברוק, אשר בין היתר מהווה תמיסה רוויה של מינרלים, סידן ופוספט, שיחד עם מערכת הבופריזציה שומרים על בריאות ושלמות השיניים. רקמות השן, החשופות לרוק, מצויות באיזון תמידי של דה-מינרליזציה ורה-מינרליזציה, בו מינרלים מומסים מפני השטח של השן ומפעפעים חזרה בתהליך מחזורי. כאשר מינרלים מתמוססים מפני השטח של השן (דה-מינרליזציה), המבנה הגבישי של האמייל נחלש. כאשר הם מפעפעים חזרה פנימה (רה-מינרליזציה), המבנה מתחזק. כאשר יוצא התהליך המחזורי והעדין הזה מאיזון, גוברת הדה-מינרליזציה, ומתפתחת מחלת העששת. האיזון מופר בעיקר על ידי חיידקים קריוגניים, המייצרים חומצות כתוצר לוואי של מטבוליזם של סוכרים. חומצות אלה מפירות את האיזון, ממיסות את האמייל והדנטין של השיניים, וגורמות לחורים – נגעי העששת(1).

הטיפול הקליני הנפוץ במחלת העששת הינו באמצעות "סתימת חורים", אולם שחזור בלבד של שיניים עם נגע עששת הוא פתרון חלקי וזמני לבעיה. מרבית הסתימות נכשלות בסופו של דבר בשל עששת חוזרת (עששת משנית)(2).

אמלגם הוא אחד מחומרי השחזור עם הניסיון הקליני הממושך ביותר ברפואת השיניים, עם למעלה מ-150 שנה של שימוש קליני עם הצלחות מתועדות. אולם, לצערם ולתחושת ההחמצה של קלינאים רבים, השימוש בחומרים מרוכבים (קומפוזיטיים) לשחזור שיניים אחוריות הולך וגובר, הן בשל דרישת המטופלים לאסתטיקה (רוצים שיניים לבנות!) והן בגלל לחץ ארגון הבריאות העולמי להפסיק את השימוש בחומרים מכילי כספית, כולל אמלגם. בישראל השימוש באמלגם בילדים נאסר לחלוטין. מחקרים קליניים מבוקרים מראים כי לאורך זמן שיעור הכישלונות של שחזורי קומפוזיט בשיניים אחוריות גבוה פי 2 משיחזורי אמלגם, ועששת משנית היא הסיבה העיקרית לכישלונות(3). שיעור הכישלון הגבוה של שחזורי קומפוזיטים נובע מסיבות שונות, כגון כיווץ החומר בעת הפולימריזציה, פירוק אניגמטי והיחלשות הקישור לדנטין, וגם מהשלבים המרובים בטכניקת השחזור כמו גם מהרגישות הגבוהה לנוזלים. באזורים אחוריים, בעיקר בלסת התחתונה, קשה לשלוט ברוק ובנוזלי חניכיים במהלך השחזור, ועקב כך עלול להיווצר מרווח בין חומר השחזור לשן ודליפת מיקרואורגניזמים לתוכו. בנוסף, תצפיות קליניות וגם מחקרים מראים כי חומרי שחזור קומפוזיטים צוברים חיידקי ביופילם באופן משמעותי יותר מאשר סתימות אמלגם. ולכן, מכל הסיבות הללו, מנסים חוקרים מזה שנים לפתח חומרי שחזור עמידים לחיידקים, אך הניסיונות הרבים הולידו עד היום רק הצלחות קליניות חלקיות, אם בכלל. האפקט האנטיבקטריאלי של מתכות כמו כסף, נחושת וכספית או חומרים אנטי-מיקרוביאליים אחרים, כולל פלואורידים, מבוסס על שחרור החומר הפעיל מחומר השחזור כדי להמית חיידקים או לעכב את צמיחתם. שחרור זה מביא עם הזמן לירידה בריכוז החומר האנטי מיקרוביאלי ולירידה ביעילות בתוך פרק זמן קצר יחסית. כמו כן, שחרור החומר הפעיל פוגע בכלל החיידקים לא רק על פני השחזור אלא בכל חלל הפה, ומשנה בכך את מאזן הפלורה, מצב אשר עלולות להיות לו השפעות שליליות אחרות.

במאמר הנוכחי מוצגות תוצאות מחקר, שמטרתו הייתה לפתח חומר שיקום ייחודי הכולל תכונות אנטיבקטריאליות כנגד חיידקי העששת. הטכנולוגיה המתוארת היא תולדה של כ-20 שנות מחקר ופיתוח שנעשו בראשות פרופ' ארוין וייס בשיתוף פרופ' נורית בייט במעבדה לחומרים דנטליים במחלקה לשיקום הפה ופרופ' אברהם דומב בפקולטה לרפואת השיניים וביה"ס לרוקחות של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים, ובחלקם בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. מדובר בסדרת קומפוזיטים חדשים ופורצי דרך בעלי תכונות אנטיבקטריאליות, InfinixTM)) המונעים ומעכבים דה-מינרליזציה של חומר השן, אשר אושרו לאחרונה לשיווק על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) ועל ידי משרד הבריאות הישראלי (אמ"ר). המרכיבים האנטיבקטריאליים בקומפוזיטים של InfinixTM אינם מתמוססים ואינם מופרשים לסביבה, ולכן השפעתם פועלת לאורך זמן.

במחקר קליני שפורסם בכתב העתProceedings of the Academy of Sciences (PNAS)(4), מדדו החוקרים בראשותה של פרופ' בייט את כמות החיידקים החיים והמתים על חומרים מרוכבים, שהושמו בפיהם של עשרה מתנדבים למשך ארבע שעות. המחקר הראה, שחומרים מרוכבים עם אחוז אחד של החלקיקים האנטיבקטריאליים הדגימו באופן ניכר פחות חיידקים חיים לעומת אותם חומרים, ללא החלקיקים.

הטכנולוגיה עושה שימוש בריכוז גבוה של קבוצות אמוניום רבעוני (Quaternary Ammonium), הקשור באופן קוולנטי לחלקיקים מבוססי סיליקה (Si), בדומה לחומר המילוי של הקומפוזיט. היות וטכנולוגיה זו עושה שימוש במנגנון אלקטרו-סטטי, היא חשופה פחות לפיתוח עמידות של חיידקים, משום שלא מתקיים שחרור של חומרים אליהם יכולים החיידקים להסתגל.

החוקרים מציינים כי הצליחו לפתח משפחה חדשה של חומרי שחזור קומפוזיטיים, אשר קוטלים את החיידקים, הגורמים לעששת משנית מסביב לסתימה. הם מאמינים שאנו עומדים בפתחה של מהפכה, שבה חומרי השחזור הינם גם אלו שמטפלים במחלת העששת. לדעתם חומרי הקומפוזיט, Infinix, עומדים להגדיר מחדש את הדור הבא של חומרים דנטליים. נוסף על ההתמודדות בגורם האתיולוגי, הרי שחיסול חיידקי העששת המצויים במרווח או בממשק שבין הסתימה לשן וכן האופי הבלתי מסיס וארוך הטווח של הטכנולוגיה של Infinix עשויים לספק כמה יתרונות נוספים:

  • השפעה אנטיבקטריאלית על חיידקים ללא הגבלת זמן, לעומת היעילות של טכנולוגיות אנטי-מיקרוביאליות אחרות, שדועכת עם הזמן.
  • הגנה בסדקים המיקרוסקופיים של הסתימות, שאליהם חודרים חיידקים קריוגניים. מצב זה עשוי להפחית את הסיכון לעששת חוזרת ולצמצם את הצורך בהליכי שיקום אחוריים מורכבים.
  • הטכנולוגיה פועלת רק כשמתרחש מגע ישיר בין המיקרואורגניזם לבין הסתימה, כך שאינה משפיעה על הפלורה הרגילה של חלל הפה ואינה מאפשרת התפתחות זני חיידקים עמידים.
  1. J. D. B. Featherstone, B. W Chaffee. The evidence for caries management by risk assessment (CAMBRA®). Adv Dent Res 2018 Feb;29(1):9-14.
  2. I. A. Mjör, F. Toffenetti. Secondary caries:A literature review with case reports. Quintessence Int 2000 Mar;31(3):165-179.
  3. M. G. Rasines Alcaraz, A. Veitz-Keenan, P. Sahrmann, et al. Direct composite resin fillings versus amalgam fillings for permanent or adult posterior teeth. Cochrane Database Syst Rev 2014 Mar; 31(3):CD005620.
  4. N. Beyth, I. Yudovin-Farber, M. Perez-Davidi, A. J. Domb, E. I. Weiss. Polyethyleneimine nanoparticles incorporated into resin composite cause cell death and trigger biofilm stress in vivo. Proc Natl Acad Sci USA 2010 Dec 21;107(51):22038-22043.