התערבויות לצורך טיפול בהליטוזיס

הליטוזיס או ריח רע מהפה הוא סימפטום בו קיים ריח נשימה לא נעים בצורה ניכרת עקב מחלה בסיסית אורלית או מערכתית. מהימנות הנתונים האפידמיולוגיים הרלוונטיים הועמדה בספק, אך על פי מספר דיווחים שכיחות ההליטוזיס הינה בין 65-50 אחוזים מאוכלוסיית העולם אשר חוו את הבעיה הזו, שעלולה להוביל לסטיגמה חברתית ולאובדן ביטחון עצמי. התערבויות מרובות נוסו על מנת לשלוט בהליטוזיס החל ממי פה ומשחות שיניים ועד טיפול באמצעות מערכות לייזר. הליטוזיס חמור עלול לכלול פחות מחמישה אחוז מהאוכלוסייה. במחקר שנערך ביפן, 24 אחוזים מהמתרפאים התלוננו על ריח רע מהפה, בעוד שבצרפת דווח כי בין 60-50 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהליטוזיס כרוני. מחקר שנערך בבלגיה העריך את המאפיינים של 2000 מטופלים שביקרו במרפאה להליטוזיס, ודווח כי ל-76 אחוזים מהם הייתה סיבה אורלית אפשרית למצב, כגון חיפוי של הלשון (43 אחוזים), דלקת חניכיים / מחלת חניכיים (11) אחוזים, או שילוב של השניים (18 אחוזים). סקירה של הספרות דיווחה על שונות רבה בשכיחות ההליטוזיס ברחבי העולם, בשיעור שנע בין 50-22 אחוזים מהאוכלוסייה. בסקירה שיטתית וניתוח מטה רגרסיה שנערך לאחרונה דיווחו כי שכיחות ההליטוזיס הייתה 31.8 אחוזים. גורמים מרובים תורמים לאטיולוגיה של הליטוזיס, ואלו עשויים להיות שילוב של תרופות, מזון, סיבות מקומיות, מערכתיות ופסיכולוגיות. כיום מקובל למדי כי ההליטוזיס מקורו בחלל הפה. הצטברות של חיידקים ושאריות מזון בחלק האחורי ובחריצי הלשון נחשבת לגורם העיקרי. גם רובד בין השיניים ודלקת חניכיים עשויים למלא תפקיד תורם, ולמרות שכיסי החניכיים עשויים לייצר ריחות גרועים, תרומתם לריח רע מהפה עדיין לא ברורה.

מטרה

הסקירה הנוכחית נערכה על מנת להעריך את ההשפעות של התערבויות שונות המשמשות לשליטה בהליטוזיס עקב מחלות פה בלבד. לא נכללו מחקרים הכוללים מתרפאים עם הליטוזיס משנית למחלות מערכתיות והתערבויות הכרוכות במיסוך מצב ההליטוזיס.

במסגרת המחקר נערך חיפוש על ידי מומחי המידע של בריאות הפה של Cochrane במספר מאגרי מידע כולל: רישום הניסויים של Cochrane Oral Health עד 8 באפריל 2019 , המרשם המרכזי של Cochrane לניסויים מבוקרים משנת 1946 עד 2019, MEDLINE Ovid, Embase Ovid. כן נערך חיפוש ב-LILACS BIREME, בסיס הנתונים הלאומי של כתבי עת רפואיים הודיים, OpenGrey, CINAHL EBSCO, ClinicalTrial.gov, פלטפורמת הרישום של ארגון הבריאות העולמי, ועוד. נערך חיפוש גם בהפניות בין מחקרים וביקורות שיטתיות שפורסמו בנושא. בעת החיפוש במאגרי המידע האלקטרוניים לא הוצבו הגבלות של שפה או של תאריך הפרסום. הקריטריונים לבחירת מחקרים שהתאימו לשם הכללה היה היותם ניסויים מבוקרים אקראיים (RCT) שכללו משתתפים מבוגרים מעל גיל 16 בהם נבדקה התערבות לניהול הליטוזיס בהשוואה לגורם אחר או לפלצבו או ללא התערבות כלל. ההתערבויות הפעילות או הבקרות נערכו במשך לפחות שבוע וללא מגבלת זמן עליונה. לא נכללו ניסויים מעין אקראיים, ניסויים שהשוו את התוצאות במשך פחות משבוע מעקב ומחקרים אשר כללו מחלת חניכיים מתקדמת. בסקירה נכללו 44 ניסויים עם 1809 משתתפים שהשוו הליכי התערבות עם פלצבו או בקרה. גיל המשתתפים נע בין 17 ל-77 שנים. מרבית הניסויים דיווחו על מעקב לטווח קצר (נע בין שבוע לארבעה שבועות). רק מחקר אחד דיווח על מעקב ארוך טווח (שלושה חודשים). שלושה מחקרים היו בסיכון כולל נמוך להטיה, 16 בסיכון כולל גבוה להטיה, ו-25 הנותרים בסיכון כולל לא ברור להטיה. החוקרים השוו סוגים שונים של התערבויות שסווגו כסילוק מכני, לעיסת גומי לעיסה, גורמי הפגת ריח סיסטמיים, גורמים מקומיים, משחות שיניים, מי פה / שטיפות פה, טבליות ושיטות משולבות.

לדברי מחברי המאמר, ברוב המחקרים ושיטות ההתערבות הראיות היו מאוד לא ודאיות. מסקנתם היא כי נמצאו עדויות בוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד התומכות באפקט של התערבויות לניהול הליטוזיס בהשוואה לפלצבו או שליטה בתוצאות מבחנים אורגנולפטיים (מבחני טעם וריח) והתוצאות המדווחות על ידי המטופל. לא ניתן היה להסיק מסקנות בדבר העליונות של אף אחת מההתערבויות או ריכוז שלהן.

Kumbargere Nagraj S, Eachempati P, Uma E, et al. Interventions for managing halitosis (Review). Cochrane Database Syst Rev 2019, 11; 12(12):CD012213. doi: 10.1002/14651858.CD012213