השפעת טיפול מקומי בדוקסיציקלין על המצב הדלקתי הקליני והמולקולרי של פגמים תוך גרמיים לפני רגנרציה של החניכיים

מחברי המאמר מציינים, כי על פי ההנחיות לפרקטיקה הקלינית של הפדרציה האירופית לפריודונטיה EFP)), מומלץ לטפל בשיניים עם כיסים הקשורים לפגמים תוך גרמיים בעומק של שלושה מ"מ או יותר באמצעות ניתוח של רגנרציה של החניכיים. גורמים פרוגנוסטיים הקשורים למתרפא ולפגמים באתר עשויים להשפיע על תוצאות הטיפול הרגנרטיבי, כולל שליטה ברובד ובדלקת, מאפיינים אנטומיים מקומיים, הטכניקה הכירורגית והפוטנציאל לריפוי. התמדה של עומסים גבוהים של חיידקים יחד עם דימום בעת הבדיקה (BoP) נמצאו קשורים עם תוצאות קליניות גרועות לאחר טיפול רגנרטיבי. על מנת לשלוט טוב יותר בזיהום ובדלקת באופן ספציפי לאתר, טיפול הקשור לסיבה עשוי להיות נתמך על ידי יישום משלים באזור תת החניכיים של תרופות אנטי-מיקרוביאליות מקומיות. בהשוואה למתן תרופות מערכתיות, השימוש במערכת לטיפול מקומי מאפשר הגעה של מינון נמוך לכיס החניכיים באופן ספציפי, עם פחות תופעות לוואי או פחות סיכוי לפתח סבילות של החיידקים לתרופות. בסקירה שיטתית עדכנית עם מטה-אנליזה שכללה 50 מחקרים נמצא, שהשימוש בתרופות אנטי-מיקרוביאליות מקומיות סיפק יתרונות נוספים לטיפול באמצעות מכשור של תת-החניכיים, במונחים של הפחתה של הדימום ושל עומק הכיס (PPD) אך רק במעקב לטווח הקצר (9-6 חודשים). עם זאת, ברוב המחקרים זוהו סיכונים גבוהים של הטיה והטרוגניות. מסיבות אלה, יש לדעת מחברי המאמר חסר בהמלצות ברורות לשימוש בתרופות אנטי-מיקרוביאליות מקומיות בקליניקה. מבין גורמי האנטיביוטיקה הידועים, דוקסיציקלין היקלאט 14 אחוזים הנישא באמצעות ג'ל של חומר פולילקטי-פוליגליקולי מתכלה (DOX) שימש באופן מסורתי כטיפול אדג'ובנטי בטיפול בכיסים שיוריים או שאינם מגיבים לטיפול. בנוסף ליכולת האנטי-מיקרוביאלית, ל-DOX ישנה השפעה על רמות המטריצה של מטלופרוטאינז (MMP) ובעיקר MMP-8 ו-MMP-9, בשל יכולתו לקשור יונים של אבץ וסידן בתוך התחום הקטליטי שלהם. נראה, כי כתוצאה מעיכוב זה של פעילות קולגנאז וציטוקינים דלקתיים בנוזל חריץ החניכיים GCF)), קיימת הפחתה בספיגה של רקמת החיבור והעצם, ותוצאות ריפוי משופרות של טיפולי החניכיים.

 

מטרה

 

מחקר זה נערך על מנת לבדוק את השפעת DOX אשר ניתן שבועיים לפני רגנרציה זעיר פולשנית בחניכיים במונחים של מצב הדלקת הקלינית והמולקולרית לפני הניתוח. המטרה המשנית הייתה להעריך את מדד ריפוי הפצע המוקדם (EHI) שבועיים לאחר הניתוח.

החוקרים כללו בעבודה 44 מתרפאים עם אתרים בחניכיים הקשורים לפגמים תוך-גרמיים, הדורשים ניתוח רגנרציה בהם התגלה דימום בעת בדיקה (BoP). בנקודת הבסיס (T0) של המחקר טופלו אתרי הניסוי של תת-החניכיים באופן אקראי באמצעות מכשור, עם או בלי יישום מקומי של DOX ולאחר שבועיים T1)) טופלו הפגמים באמצעות טכניקה של כירורגיה פולשנית מינימלית. נוזל חריץ החניכיים נדגם הן ב-T0 והן ב-T1 לצורך ניתוח סמנים ביולוגיים דלקתיים. שבועיים לאחר הניתוח T2)) הוערך מדד ריפוי הפצע. מספר האתרים בהם התגלה דימום ב-T1 היה נמוך באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת הבדיקה (27.3 אחוזים לעומת 72.7 אחוזים). הכמות הכוללת של Interleukin (IL)-1β, , MMP-8 ו-MMP-9 בנוזל החניכיים ירדה באופן משמעותי בקבוצת הבדיקה ב-T1, עם הבדלים רלוונטיים בהשוואה לביקורות. ב-T2 למדד ריפוי הפצע היה ערך ממוצע של 1.45 ± 0.86 בקבוצת הבדיקה ואילו בביקורת הוא היה 2.31 ± 1.43.

 

מסקנות

 

לדברי החוקרים, נצפה מתאם חיובי מובהק מבחינה סטטיסטית בין כמות ציוני IL-1β ו-MMP-9 לבין מדד ריפוי הפצע.

אתרים שטופלו ב-DOX מקומי הראו ביום הניתוח ירידה בדלקת לאחר שבועיים, והציגו הפחתה בדימום ובכמות הכוללת של סמנים מולקולריים הקשורים לקטבוליזם של רקמות בהשוואה לבקרה. יתר על כן, האתרים שטופלו ב-DOX מקומי הראו ריפוי מוקדם טוב יותר של פצע שבועיים לאחר הניתוח. התצפיות הללו עשויות לאשש עוד יותר את חשיבות השליטה בדלקת המקומית לפני השימוש בטכניקות רגנרציה של החניכיים. לכן, לדעת מחברי המאמר ניתן לשלב DOX מקומי בטיפול הקליני בפרוטוקולים שנבחנו.

 

Aimetti M, Baima G, Aliyeva N, et al. Influence of locally delivered doxycycline on the clinical and molecular inflammatory status of intrabony defects prior to periodontal regeneration: A double-blind randomized controlled trial. J Periodont Res 2023; 58: 1096-1104