מחברי המאמר מציינים כי עיוותים דנטופציאליים קובעים את השינויים של קומפלקס הלסתות ולעתים קרובות גורמים לבעיות תפקודיות ופסיכולוגיות עבור המתרפא. על מנת להשיג סגר יציב ופרופיל פנים הרמוני, קיים צורך ביישור שיניים ובטיפולים אורתוגנטיים. למרות שתכנון טיפול אורתודונטי/אורתוגנטי תלוי אך ורק בקיום של סגר תקין, כיום יש גם להערכה האסתטית תפקיד מהותי, לשם אנליזה של הרקמות הרכות של המתרפא כמרכיב עיקרי של תוצאה משביעת רצון. עם זאת, האטרקטיביות של הפנים אינה מבוססת על פרמטרים מוגדרים היטב, אך היא מושפעת באופן משמעותי מהתפיסה הסובייקטיבית של האסתטיקה, מה שמוביל לדעות שונות. המרכיבים הסובייקטיביים המשפיעים על הערכת הפנים האסתטית כוללים גיל, מגדר, רמת השכלה, עיסוק ומוצא אתני. מסיבה זו, תפיסת הפנים יכולה להיות שונה בין הדיוטות, מתרפאים ורופאים, עם נקודת מבט רבת גורמים.
מָלאוקלוזיָה חמורה מסוג III הינה העיוות השכיח ביותר בפנים הדורש ניתוח אורתוגנתי. סוג זה של מָלאוקלוזיָה יכול להיגרם מעודף גדילה בלסת התחתונה או חסר גדילה בלסת העליונה, או שינוי של שתי הלסתות.
במקרים רבים, המתרפאים מראים אף אסימטריה בפנים בנוסף לאי ההתאמה הסגיטלית, מצב המחמיר את הפן האסתטי שלהם. מספר מחקרים הצביעו על קיום הבדל משמעותי בהערכת תפיסת הפנים עבור סוג III סקֵלֵטָאלִי בקרב רופאי שיניים, אורתודנטים, מנתחי פה והדיוטות. נרשמו דעות שונות המתייחסות לפרופיל הפנים, האסתטיקה של החיוך וההרמוניה של הרקמות הרכות. עם זאת לדברי המחברים, מחקרים קודמים לא התמקדו במיקום המקסילרי הסגיטלי במתרפאים עם מָלאוקלוזיָה מסוג III, ובהערכת ההקרנה שלו על הרקמות הרכות.
מטרה
המחקר הנוכחי בא להשוות את תפיסותיהם של מספר צופים אשר בדקו את הצילומים של מתרפאים אורתוגנטיים. השערת האפס הייתה היעדר תפיסות שונות בקרב הקבוצות לגבי המרכיב הָשִלדִי המשתנה של המָלאוקלוזיָה, במיוחד באזור הלסת העליונה. המטרה הספציפית הייתה להשוות את תפיסותיהם של אורתודנטים, מנתחי פה ולסת, רופאי שיניים כלליים והדיוטות באנליזה של הצילומים של מתרפאים עם מָלאוקלוזיָה סקלטאלית מסוג III ואסימטריה בפנים, ולתעד את דעתם על דיסהרמוניה של הפנים, המיקום הסגיטלי של הלסתות, אסימטריה של הסנטר, הבלטה של האזור הזיגומטי והאסתטיקה של השפתיים.
החוקרים ביצעו סקר המורכב משלושה סטים של צילומים שנעשו לפני טיפול בארבעה מתרפאים דיסמורפיים. השאלון הוגש ל-200 משתתפים שחולקו לארבע
תת קבוצות – רופאי שיניים כלליים, אורתודנטים, מנתחי פה ולסת והדיוטות. הם רשמו את דעתם על דיסהרמוניה בפנים, מיקום סגיטלי של הלסתות, אסימטריה של הסנטר, הבלטה של אזור עצם הלחי והאסתטיקה של השפתיים. נמצאו הבדלים משמעותיים בין מומחים ולא מומחים בתפיסת התנוחה המקסילרית, אסימטריה של הסנטר והאזור הזיגומטי. לא נמצאו הבדלים מובהקים מבחינה סטטיסטית בין הקבוצות בתפיסה של תנוחת הלסת התחתונה והאסתטיקה של השפתיים.
מסקנות
לדברי המחברים, המשתתפים בסקר בעלי רקע ברפואה או רפואת שיניים תפסו את הנוכחות של רטרוזיה מקסילרית יותר מהאחרים. רק אורתודנטים ומנתחי פה ולסת זיהו שינוי בשליש הפנים האמצעי כמרכיב גדול יותר של מָלאוקלוזיָה סקלטאלית בדרגהIII .
Barone S, Averta F, Muraca D, et al. Does maxillary retrusion in skeletal class III malocclusion affect the perception of facial aesthetics? Evaluation of different groups. Oral 2021; 1:216-223